01 זיכרון ילדות תרבותי. סבא שלי היה שומר בקולנוע רב חן בדיזנגוף. בחופש הגדול הוא היה לוקח אותי איתו לעבודה באוטובוס מרמלה, ממלא שקית של סופר בפופקורן ונותן לי להסתובב בין האולמות עד שהמשמרת שלו מסתיימת. ראיתי ככה את "מלך האריות" המון פעמים אבל גם המון סרטים באנגלית בלי להבין מילה – גם לא מהתרגום, כי הייתי בת ארבע־חמש. אבל אהבתי לשבת במזגן בחושך עם המון אנשים שהיו מרוכזים בדבר אחד, ואהבתי לצחוק עם כולם אפילו שלא הבנתי למה צוחקים.
02 ספר שקראת פעמיים. "טירת הזכוכית" של ג'אנט וולס שמספר על ילדות סוערת, כאוטית ומרגשת של בת להורים היפים מזניחים. הזמנתי אותו בעקבות המלצה מ"סיפור חוזר" (חנות ספרים יד שנייה, העובדים מועסקים בהעסקה שיקומית וספר עולה 35 שקלים עם משלוח אז מקסימום אם הוא לא משהו עשית מעשה טוב ולא קרה כלום). לשמחתי הספר הזה בלע אותי. ספר שאת חייבת לחזור אליו ברגע שיש לך דקה פנויה, זו חוויית הקריאה האהובה עליי.
03 דמות שמעניקה לך השראה. ג'יי־קיי רולינג. יש משהו ביצירה שהצליחה כל כך שהופך אותה לכמעט בלתי נראית או מובנת מאליה. זה כמו להתלהב מפיצה או קולה, ברור שזה טעים. אבל מישהו המציא את זה, את הפיצה ואת הקולה וגם את הארי פוטר. אני חוזרת לספרים האלה הרבה ונפעמת בכל פעם מחדש מעומק המסרים שלהם, מהמיומנות של הסטוריטלינג ומהיכולת של רולינג לגעת בכל כך הרבה אנשים. זו יצירת מופת שזכינו לחיות בתקופה שהיא נכתבה בה.
04 מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. ובכן, התחלתי לצפות במומינים מההתחלה (כל הפרקים נמצאים ביוטיוב). זו בעצם הצפייה הראשונה שלי כי כילדה לא התחברתי, זה נראה לי רך ומתוק מדי ואני הצלחתי להתעניין רק בתכנים שיש בהם מידה מסוימת של אלימות. עכשיו אני מאוד אוהבת את העדינות של הסדרה, את האפיון האנושי והבוגר של הדמויות ואת האנימציה המהממת.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם אמא שלי. היא מטפלת בסבתא שלי שיש לה דמנציה קלה, וזה סיוט שאני לא יכולה לקחת ממנה, כי זה פשוט העולם. אמא שלך מזדקנת ואת מטפלת בה. אין מה לעשות. אבל הייתי שמחה לקחת את הטיפול ממנה ליום אחד ולתת לה להיות אני ל־24 שעות, ללכת לחדר כושר, לעשות סאונה ולספר בדיחות. נראה לי שזאת הייתה לה חופשה כיפית.
06 מי מצחיק אותך. הנשים בחיים שלי. גיתית פישר. ובת הזוג שלי שזכיתי שהיא החברה הכי טובה שלי. אחותי שכרגע בארץ וזה תענוג בשבילי, אמא שלי שלא יודעת שהיא מצחיקה, סבתא שלי שממש יודעת שהיא מצחיקה, והחתולה שלי לילה שבטוחה שהיא נמר אבל שוקלת ארבעה קילו ולא אוהבת לשתות מים שעמדו יותר מדי זמן.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. "שיעור מולדת" של כוורת. כשהייתי בכיתה ב' הייתי במקהלה בבית הספר, וכשהיינו שרים אותו הייתי בוכה. זה קורע, כי זה שיר נוסטלגי והייתי בת שבע אז למה בדיוק את נוסטלגית, חמודה, בדקה וחצי שאת חיה, אבל אני עדיין בוכה כשאני שומעת אותו. כשהוא יוצא לי באוטו או בחדר כושר אני חושבת "אוי ואבוי" כי ברור לי מה יגיע, אבל אני אף פעם לא מעבירה. אני חושבת שזה זיקוק של הכוח של מוזיקה, היא מאפשרת לך להתגעגע בעוצמה למשהו שאפילו לא חווית.
