קריאה וקפה: סל תרבות עם שירה חדד

שירה חדד, בת 46, נשואה עם ילד. מתגוררת בתל אביב. עורכת וכותבת. "ממה עשוי התפוח?", ספרה שכתבה ביחד עם עמוס עוז, ראה אור לאחרונה.

זיכרון ילדות תרבותי. הספר "ויהי ערב" מאת פניה ברגשטיין. גיבורת הספר היא ילדה שנכנסת בסקרנות ובתמימות ללול תרנגולות, ומקימה שם, בלי להתכוון, מהומת עולם. נדמה לי שהפחד הנורא מפני צעקת ה"חיש הביתה ילדה לא טובה!" שחוטפת הילדה הזאת, הכתיב במידה רבה את ההתנהלות שלי בעולם במשך שנים רבות. היום הצלחתי להתגבר עליו קצת, ומדי פעם אני אפילו מעיזה להניח רגל ב"לולי תרגולות" כאלה ואחרים.

ספר שקראת פעמיים. את רוב ספריו של ש"י עגנון. במיוחד סיפורי האהבה היפהפיים שלו שאותם קראתי הרבה יותר מפעמיים.

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? הניסיון לימד אותי שסופרים שכתבו ספרים שאני אוהבת הם לא תמיד פרטנרים טובים לקפה. לפעמים ממש להפך. לפני כמה שנים פגשתי לראשונה את עמוס עוז, כשערכתי את ספרו "הבשורה על פי יהודה". נפעמתי לגלות איש שיחה מקורי ומפתיע, קשוב ונדיב. ואחרי שנגמרה עבודת העריכה המשכנו להיפגש ולדבר: על ספרים וסופרים, על השראה ואשמה, על נישואים והורות. כעבור ארבע שנים ואינספור כוסות קפה, וגם תה, ואפילו כמה כוסות ויסקי, יצא לאור ספר השיחות שלנו "ממה עשוי התפוח". נדמה לי שהספר לא היה יוצא כמו שיצא, אילולא שנינו נהנינו כל כך לשבת יחד לקפה. עם מי עוד הייתי רוצה להיפגש? עם הסופרת האיטלקייה אלנה פרנטה. ככה גם הייתי מגלה מי האישה שמסתתרת מאחורי שם העט. אם היה מסתבר לי שהיא בעצם גבר, כמו שטוענים לפעמים, הייתי מופתעת מאד, וגם מתאכזבת.

עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם כל גבר שאני מכירה, כמעט. עמוס עוז מדבר בספר שלנו על ההבדל שיש בעיניו בין גברים ונשים, שקשה להגדיר אותו כמובן, והוא מתאר אותו כל כך יפה: "שדות רגישות ושדות היפגעות שונים". אני חושבת שיש איזו פרספקטיבה רגשית שנטבעה בי, כאישה, שאני נידונה לראות ולחוות את העולם דרכה. היא לא רעה, בכלל לא, אבל כמו כל פרספקטיבה, היא מוגבלת. ליום אחד, הייתי רוצה להתהלך בעולם ולהרגיש אותו כמו גבר.

באיזו תוכנית היית רוצה לשחק בתפקיד אורח? בשום תכנית. אני כל כך נבוכה מול מצלמות. כל הנינוחות שאני רוצה להאמין שיש בי נעלמת, ומין קיפאון משתלט עלי. לא סתם בחרתי לערוך ולכתוב. טוב לי מאחורי המילים וביניהן.

מי מצחיק אותך? הילד שלי אוהב ומצליח להצחיק אותי. וכל דמות קומית שמגלם אסי כהן, בעיקר שאולי מ"ארץ נהדרת" וג'ורג', וטרינר הספארי מ"הפרלמנט".

עם מה את נרדמת? עם מכשיר הקינדל שלי (קורא ספרים דיגיטלי). בניגוד למקוננים על מות הספר המודפס, אני אוהבת את המכשיר הזה וקשורה אליו. הידיעה שחלקים גדולים מספרות העולם נמצאים במרחק נגיעת כפתור אחת ממני, ושאני יכולה לקחת אותם איתי לכל מקום (ולסחוב פחות ממאתיים גרם), משמחת אותי. והיא גם משככת את החרדה הקבועה שהנה, תכף, כשאגמור את הספר שאני קוראת עכשיו, לא יהיה לי מה לקרוא.

מה המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו? ארטישוק. ולימון כבוש.