כבר ארבעים שנה שאבי נשר יוצר כאן סרטים באופן יציב ועקבי (עם הפסקה של עשור בשנות התשעים, עת ניסה לפתח קריירה הוליוודית) ומצליח כמעט תמיד לגרוף את אהדת הקהל והקופות. מדובר בהישג חסר תקדים בנוף המקומי, בטח בעידן הנוכחי. את ההצלחה שלו, מעבר לכשרונו ומקצועיותו כבמאי, ניתן לזקוף לזכות התמהיל הקבוע של סרטיו: שימוש סגנוני בנוסחאות ז'אנריות פופולריות כדי לספק לצופים מוצר נגיש, מבדר וקולח, ומהילת עלילות גיבוריו עם סיפורה של הישראליות דרך אירועים היסטוריים, מיתולוגיות, מיסטיקה ואבחנות סוציולוגיות. כל אלו הופכים את סרטיו לאישיים ממש עבור הקהל המקומי. בסרטו החדש, "סיפור אחר", עוסק נשר בקרע החברתי בין החרדים לחילונים ומוזג לתוכו גם מנה נאה של העצמה נשית.
ענת (ג'וי ריגר הכריזמטית) ושחר, בעברו זמר הולל ומכור לסמים (נתן גושן בתפקיד קולנועי ראשון), הם זוג חילונים שחזרו בתשובה ועומדים להתחתן. כל זה למורת רוחם של טלי, אמה של ענת (מיה דגן) וחמיה (ששון גבאי), שמחליטים לשתף פעולה בניסיון לסכל את החתונה. כדי לעזור להם במשימתם טלי מזעיקה את בעלה לשעבר, אביה הפסיכולוג של ענת שחי בארה"ב (יובל סגל), כדי שישתמש בכישוריו ויגרום לבתו להבין שהיא עושה טעות קשה.
שתי תמות מרכזיות מניעות את העניינים. הראשונה היא העיסוק ב"אחר". קודם כול, זהו האחר החברתי, האידיאולוגי, הדתי, המרים את ראשו כשמשפחה אחת מוצאת עצמה משני צידי המתרס – החילוני והחרדי. עלילת המשנה של הסרט, המהדהדת אף היא את החשש מפני האחר, יוצרת חיץ נוסף – בין פטריארכליות למטריארכליות. אך נשר אינו מסתפק בזה וגם רוקם עבור כל דמות, ממש כפי שרומז שמו של הסרט, סיפור אחר. זהו הסיפור שהגיבורים צריכים לגלות זה על זה כדי להבין שלא כל מה שנראה על פני השטח הוא האמת. לטוב ולרע, כל אחד מסתיר משהו או לחלופין מנסה לחשוף צד שהאנשים סביבו מסרבים לראות. אם רק נאפשר לעצמנו להיות סובלניים ולא לזנק למסקנות אולי נגלה את הצדדים האחרים הללו.
התמה השנייה היא האמת. נשר מנסה לבחון את מושג האמת דרך השאלה – האם הנטייה לייחס לה עליונות מוסרית בכל מחיר עומדת במבחן המציאות? האם העובדה שיש דברים שכולנו נשקר עבורם, כמו משפחה, הופכת אותנו למזויפים, או פשוט לאנושיים יותר? הרעיונות בהחלט מצוינים, אך הבעיה היא שדרך העיסוק בהם, כמו גם הפתרונות שהסרט מציע לבסוף, מעט פשטניים וצפויים. החל בעלילת המשנה על כת נשית שנשזרת באופן גס לעלילה המרכזית, דרך התפניות הדרמטיות הצפויות ועד לחלק מתצוגות המשחק הצעקניות. הווליום קצת גבוה מדי ונוצרת תחושה של טלנובלה טלוויזיונית יותר מאשר סרט של מאסטר כנשר. אבל גם כך, זוהי טלנובלה מהנה שבהחלט ראויה לחיבוק מהקהל, חיבוק חשוב לאור הטרגדיה שפקדה לאחרונה את חייו של נשר.
סיפור אחר, ישראל 2018, במאי: אבי נשר, 112 ד'
