אנשי המטבעות הווירטואליים שהגיעו היום (יום ב') לכנסת דרשו מיו"ר ועדת הכספים משה גפני להסדיר את המסחר בהם בישראל, בראש ובראשונה במטבע הביטקוין הפופולרי. הדיון שיזם ח"כ בוז'י הרצוג התקבל באהדה על ידי משתמשי המטבעות הווירטואליים והן על ידי גורמי הפיקוח במדינה. הראשונים מעוניינים לצרף עוד סוחרים במטבע ואילו האחרונים דורשים לפקח על השוק המתפתח במטרה למנוע הלבנת כספים.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני תקף את נציגי הרגולציה שהגיעו לדיון וטענו כי הם עדיין "לומדים את החומר", והודיע כי תוקם ועדה שתגדיר את המעמד החוקי של הביטקוין בישראל, במטרה לאפשר לישראלים נוספים להשתמש במטבע. בנוסף הודיע מנהל רשות המסים כי הם עובדים על חקיקה משלימה עם משרד האוצר בנושא.
הביטקוין מוכר כמטבע נסחר במדינות רבות כמו ביפן, גרמניה, דנמרק ואוסטרליה, אולם מאז שנכנס לשימוש בישראל, טרם הצהירה המדינה על מעמדו הרשמי. "אנו מדברים על סוג חדש של כסף. מבוזר. אין חברה ששולטת בו ומנהלת אותו", הסביר יו"ר איגוד הביטקוין מני רוזנפלד. "צריכה לקום רשות רגולטורית מתאימה שתהפוך את הביטקוין לנכס פיננסי, שזה יהיה מטבע . לא מדובר במטבע אנונימי, כל פעולת המסחר בביטקוין מתועדת היטב. אנחנו מבקשים להקים מחדש את הוועדה כדי לתת ודאות רגולטורית שתגדיר את המעמד החוקי של הביטקוין בישראל".
יו"ר הרשות לניירות ערך שמואל האוזר הזהיר מהשימוש בביטקוין ואמר: "יש פה סיכונים. אני שואל ממה נובע המחיר של המטבע? אומרים לי ביקוש. אבל גם במשבר הטוליפים במאה ה-18 היה ביקוש וזה נגמר במשבר. צריך להיות משהו מאחורי הביקוש הזה". ח"כ גפני, שרבים מהמגזר שהוא מייצג בכנסת משתמשים בכסף מזומן כדי לנהל עסקאות ולא דרך הבנקים, ענה לו: "אולי אנשים מאבדים אמון בגופים הממוסדים כמו הבנקים והם מעדיפים לסחור במטבע שהם מחליטים עליו".
מנהל רשות המסים משה אשר ציין גם הוא כי הרשות עוד חוקרת את מעמד המטבע והוסיף כי בימים הקרובים בכוונתם לפרסם חוזר העוסק במטבעות הדיגיטליים. "כבר בעבר אמרנו שזה נכס פיננסי שחייב במס ואם יש ירידה בערכו אז יש גם הפסד הון. יש סיכונים במסחר היום במטבעות הווירטואליים כמו במזומן כי אין בקרה של המדינה. בכוונתנו לעבוד על חקיקה משלימה יחד עם משרד האוצר".
ח"כ הרצוג הסביר מה עומד מאחורי המעבר למסחר במטבעות וירטואליים ותקף את נציגי הרשויות. "היום לפתוח חשבון בנק זה כמו מסע אלונקות. התשתם את האזרחים שעוברים למטבעות וירטואליים".
שלומית ולדמן מהרשות להלבנת הון הזהירה מפני הפיכת השימוש במטבעות וירטואליים למחסה לפושעים בשל היעדר הפיקוח. "חלק ניכר מהפרשיות ששומעים עליהם, התגלו לאחר התערבות הרשויות. הדבר מוכיח את עצמו במאבק בפשיעה הכלכלית", אמרה והגיבה לטענות נגד הפיקוח ההדוק מדי: "אם לא נעמוד בכללים לא נוכל להשתלב במערכת הפיננסית העולמית. מטבעות וירטואליים דומים למסחר במזומן. כשמטפלים בסקטור לא מפוקח אנחנו לוקחים סיכונים גדולים יותר".
במהלך הדיון הודיע נציג הבורסה ליהלומים כי גם הם נכנסים בקרוב לשוק המטבעות הווירטואליים עם מטבע חדש משלהם. לדבריו המטבע יהיה מגובה ברכישת יהלומים בשוק ויגובה על ידי הקהילה של היהלומנים בעולם, כאשר העסקאות יהיו מתועדות בכל רגע נתון. "אנחנו רק מחכים שהרגולציה תתכנס ותגיד לנו מה כן מותר ולא רק מה לא", אמר הנציג.
בסיום הדיון אמר הרצוג כי יש היום מתח בין בהלה לזהב שהיא מסוכנת לאזרח הפשוט לבין התמודדות עם השתנות העולם. "הרגולטורים צריכים לחדד את התשובות ולספק אקלים ריגולטורי שהאזרחים והתעשייה יוכלו להתנהל בתוכו", ביקש. ח"כ גפני סיכם ואמר כי "העולם המערבי מחפש פתרונות לגופים הפיננסים שמכבידים על הלקוח הפשוט ואנחנו נעקוב אחר ההתקדמות בנושא הרגולציה כדי לתת פתרונות לאזרחים".
