"שגבאי ולפיד לא יטיפו לנו על יוקר המחיה"

לפני כמה חודשים פגש שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן מ'כולנו' את עמנואל ז'ופרה, נציג האיחוד האירופי בישראל, בכינוס חדשנות שהתקיים בירושלים, והזמין אותו לסיור באזורי התעשייה ביהודה ושומרון. ז'ופרה התפתל וסירב. כהן לא היסס: "אתה פשוט מפחד", הטיח באירופי הנבוך, "אתה חושש לבוא ולראות במו עיניך כיצד יהודים ופלסטינים עובדים יחד, בשוויון זכויות ושכר, וכיצד הקונספירציה ההזויה על כך שישראל מפרה זכויות אדם בשטחים פשוט קורסת".

השר כהן נחשב לסמן הימני של כולנו. הוא סבור למשל שיש למנוע כניסת כלי רכב פלסטיניים לצירים המרכזיים שבהם נוסעים המתיישבים, כאשר יש מידע מודיעיני על סכנה לשלומם. השבוע השתתף השר במחאת המתיישבים על מצב הביטחון, לצד תשעה שרים נוספים מהליכוד.

האם ראוי ששרים ישתתפו במחאות נגד הממשלה? אני שואל את כהן בריאיון שקיימתי איתו השבוע. "זה לא היה נגד הממשלה", הוא משיב. "על אחינו ביהודה ושומרון עברו ימים לא פשוטים של פיגועים. אז נישאר במשרד? צריך לרדת, לשמוע, לדבר, להביע הזדהות ולחזק. בנט ושקד אכן תקפו את נתניהו, אבל השרים האחרים לא תקפו".

אתה סומך על נתניהו כשר ביטחון? שאלתי. "ללא ספק", ענה. "יש לו ניסיון עשיר כראש ממשלה וכמי שעומד בראש הקבינט תקופה כה ארוכה".

השבוע חנך כהן שני אזורי תעשייה חדשים, בבוסתני־חפץ שבשומרון ובביתר־עילית. "חצי מהעובדים באזורי התעשייה הם פלסטינים, וזה משרת את האינטרס הכלכלי והביטחוני של ישראל אף שיש בכך סיכון", הוא אומר, ומזכיר כי בעבר כבר היו מועסקים פלסטינים שרצחו בדם קר את מעסיקיהם או חבריהם לעבודה, כמו בברקן לאחרונה.

כעת הוא שוקד יחד עם מועצת יש"ע על הכנת תוכנית אב לאזור. "התשובה הציונית ההולמת ביותר לכל הפיגועים היא המשך הבנייה ביהודה ושומרון, למגורים ולתעשייה. חלק מאיכות החיים של תושבי יהודה ושומרון הוא מגורים בקרבת מקום העבודה".

בעקבות הכוונה למנות את רג'א זעאתרה, שהביע תמיכה בחיזבאללה ובאסד, לסגן ראש עיריית חיפה, הכריז השר כהן כי ימנע תקציבים מעיריית חיפה אם ההחלטה לא תבוטל. בתגובה כינתה אותו ראש העיר עינת קליש־רותם "בריון".

האם נכון להעניש את תושבי חיפה על החלטה של ראש העיר?  שאלתי את כהן. "אני גאה שהאולטימטום שלי סייע לבטל את המינוי הבזוי", הוא משיב. "לא אתן לגיטימציה למינוי אדם שתומך בחיזבאללה ובחמאס ומשווה את הציונות לדאעש, בזמן שחיילינו עסוקים בלנטרל את איום המנהרות. מי שאחראי לתושבי העיר הוא ראש העיר. היא אמרה שהיא מחויבת להסכמים קואליציוניים, אבל לפני כן היא מחויבת למדינת ישראל. היא ראש עיר בישראל, לא בלבנון".

מצב חירום

במפלגה שחרתה על דגלה את הגברת התחרותיות והורדת המחירים כסיבת קיומה, גל ההתייקרויות המתקרב איננו "מכה קלה בכנף". "יש כאן הצטברות של כמה התייקרויות בבת אחת: החשמל, המים, הלחם, אסם, מחירי החלב", מסביר כהן. "בטיפול משרד הכלכלה נמצא מחיר הלחם, ואני לא שקטתי עד שהסוגיה הגיעה לפתרונה ביום שישי שעבר, ממש עם כניסת השבת. הגענו להסכמה שמחיר שלושת סוגי הלחם הבסיסיים, לחם שחור, לבן ולבן פרוס, לא יעלה".

כי תיתנו להם סובסידיה? הרי גם הסובסידיה מגיעה מכיסי האזרחים.
"הייתה כוונה לתת להם 20 מיליון שקל ואני הסכמתי לממן זאת ממשרדי, אבל בתום דיונים ארוכים הגענו להסכמה שהממשלה לא תיתן כל סובסידיה".

אז מי יממן את ההעלאה?
"בשלושת סוגי הלחם לא תהיה העלאה, בסוגים אחרים כן. כך למשל, החלה תתייקר ב־19 אגורות".

בנושא תעריפי החשמל, הבטיחו לנו הוזלה משמעותית בעקבות מציאת הגז. אז למה מעלים?
"יש נוסחה שבאמצעותה מחשבים את ממוצעי הדלקים, ולפיה היו צריכים להעלות את התעריפים ב־6 עד 8 אחוז. בסופו של דבר היא לא תגיע אפילו לארבעה אחוז. בשנים האחרונות ירד מחיר החשמל ב־13 אחוז. אני תמכתי במתווה הגז, ואת ההשפעה שלו נראה בעתיד".

כמה זה יעמיס על התקציב?
"מאומה. הראינו שיש ירידה במחירי הדלקים, ואפשר להגיע לעלייה מתונה בהרבה".

"אני גאה שהאולטימטום שלי סייע לבטל את המינוי הבזוי. לא אתן לגיטימציה למינוי אדם שתומך בחיזבאללה ובחמאס ומשווה את הציונות לדאעש, בזמן שחיילינו עסוקים בלנטרל את איום המנהרות. מי שאחראי לתושבי העיר הוא ראש העיר. היא אמרה שהיא מחויבת להסכמים קואליציוניים, אבל לפני כן היא מחויבת למדינת ישראל. היא ראש עיר בישראל, לא בלבנון"

האם אתה סבור שיש לפנות ליצחק תשובה ולנובל אנרג'י ולומר להם חברים, הגיע הזמן לפתוח את החוזה? אולי להצמיד את מחיר הגז לשווקים התחרותיים בעולם במקום למדד המחירים האמריקני?
"בהחלט. בשנת 2021 ההסכם ייפתח בכל מקרה, ואז צפויה ירידה של 20־25 אחוז במחיר. היום מנסים להקדים את הפתיחה".

אם הכול בשליטה, מדוע היה צורך למנות באופן בהול ועדה לבדיקת ההתייקרויות עם פרופ' ירון זליכה?
"כי עדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. צריך לראות אילו פעולות נוספות יש לנקוט".

אז בשביל זה אתה ושר האוצר קיימים. אתם לא מקצועיים מספיק? האם ההקמה הבהולה של הוועדה אינה מעידה על כך שמדובר במשבר?
"שר האוצר רצה להעביר מסר שלפיו כאשר יש אירוע של יוקר מחיה, זה מצב חירום שאין להתעלם ממנו ויש לטפל בו".

כלומר, הוועדה מונתה רק לשם העברת מסר, לצורכי נראוּת בלבד?
"לא. אם הוועדה תמליץ המלצות טובות, אנחנו ניישם אותן".

שאלתי את כהן על נחישותו של שר האוצר למנות את זליכה למרות ניגודי העניינים שעליהם הצביע היועץ המשפטי: זליכה משמש כיועץ ליו"ר ההסתדרות ולוועדי עובדים גדולים, שבאופן טבעי הם מהגורמים המונעים הורדת מחירים, ואף כינה בעבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו "שודד הקופה הציבורית".

מדוע להתעקש על המינוי?
"אם בסופו של דבר יעלה שניגודי העניינים לא מאפשרים לו – נצטרך לחשוב על מינוי אחר".

התעקשותו של כחלון על זליכה עוררה מחדש את שאלת הקשרים המיוחדים בין זליכה וכחלון ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שזליכה משמש יועצו הכלכלי. היחסים ההדוקים הביאו לשמועות שלפיהן ניסנקורן מצטרף לכולנו, שמועות שהוכחשו בתקיפות. ייתכן שמה שמחבר ביניהם הוא אויב משותף – יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי. "חלפו ימי ההסתדרות העליזים, שבהם כל יום מוכרזת שביתה תורנית. היחסים טובים", אומר כהן.

אולי יותר מדי טובים? אני שואל, והשר צוחק. "ניסנקורן לא אוהב את כל ההחלטות שלי, אבל על יחסיו עם שר האוצר עליך לשאול את מוישה (כחלון)".

קיבלתם ארגז כלים ששום שר אוצר לפניכם לא קיבל, עם סמכויות מכל המשרדים, וזו התוצאה?
"בוא נדבר על העובדות. כמה דירות שווקו לצעירים בתקופת לפיד? אפס. בתקופתנו – 60 אלף. התרגלנו לראות את מדד הנדל"ן עולה מדי שנה ב־6־7 אחוזים, ופתאום יש מחיר למשתכן והמדד יורד. כבר לא תוקפים אותנו על זה. אני מקווה שהציבור ישפוט לפי עשייה ולא לפי סיסמאות".

כולל סיסמאות "נטו כחלון"?
"אני פוגש קהלים רבים שלא יודעים מה ההישגים שלנו. הסיסמאות עוזרות לנו להעביר את המסר. כשנגיע לבחירות נביא רשימה גדולה מאוד של הישגים".

שברנו את המונופול

בעקבות הגעת מחאת האפודים הצהובים לישראל, נשמעו טענות כי מדובר בהפגנות פוליטיות ולא אותנטיות. שאלתי את כהן מה הוא חושב על כך. "אתה רואה שם את אלדד יניב, את היועצים של אבי גבאי, את יאיר לפיד לובש אפוד צהוב בצפון תל־אביב ומיד אחר כך טס לחו"ל, וברור מי עומד מאחוריה. לא גבאי ולא לפיד צריכים להטיף לנו", הוא משיב.

אבל יש אזרחים רבים שהם לא גבאי ולא לפיד, שגומרים את החודש בשבוע השני שלו. מה אתה אומר להם?
"זה לא עובר לידינו. בוא תראה מה עשתה הממשלה הזו. פתחנו את השוק לייבוא מקביל של מזון, העלינו את שכר המינימום בשיעור של 1,000 שקלים ואנחנו גאים בכך למרות הביקורות, הגבלנו את מחירי הצהרונים ל־650 שקלים, ושכר חיילי החובה הועלה ב־50 אחוז. עוד יגידו שאני בניגוד עניינים כי יש לי בן חייל קרבי וילדה בצהרון אנחנו לא צריכים שיעור מהאופוזיציה על יוקר המחיה. איש מאיתנו לא לבש אפוד צהוב ובא להסביר את היוקר בצפון תל־אביב. אבי גבאי רוצה להטיף לנו על מונופולים? זה מקרה קלאסי שבו הגמל אינו רואה את הדבשת של עצמו. הרי הוא עמד בראש המונופול הדורסני של בזק, שגבה מחירים מופקעים בתקשורת הקווית ובסלולר. מי שפירק אותו היה שר האוצר כחלון".

השבוע נכנעה חברת אסם ללחץ והחליטה להקפיא את עליית המחירים, אחרי דיונים עם שר האוצר. למי מגיע הקרדיט, שאלתי את השר כהן, לכחלון או לאפודים הצהובים? "לממשלה, לשר האוצר ובהחלט גם למחאה הלגיטימית של הצרכנים. אמרנו לאותן חברות שנמשיך להוריד את המכסים עד לאפס, ונמשיך להגדיל את השוק בתחום מכסות הבשר והגבינות".

שר הכלכלה סבור שלצרכנים יש תפקיד מרכזי בייצוב המחירים. "הצרכן הישראלי צריך להפסיק להיות פראייר כפי שהרגילו אותו. יש גורמים עסקיים בשוק שמנצלים את מצבה הגיאופוליטי של ישראל ואת המשיכה של הישראלים למותגים, וכל יבואן רוצה להיות בלעדי ולגבות מאיתנו את המחיר המופרז ביותר שהוא יכול. זו חזירות של גורמים עסקיים, כמו יבואנים בתחום הטואלטיקה.

"שברתי את המונופול הגדול בתחום הפארם, וכיום יש שתי רשתות נוספות מלבד סופר פארם, 'גוד פארם' ו'בי', שהפער ביניהן, כפי שפרסמה המועצה הישראלית לצרכנות, מגיע ל־20 אחוז. תקפו אותי שהשתתפתי בפתיחה של אחת הרשתות, אבל אני לא נבהל ואמשיך לעודד תחרות. אבל גם הממשלה לא עשתה די. לכן העברתי חוק שנותן לממונה על ההגבלים העסקיים סמכות לבחון את הבלעדיות, הורדנו מכסים, ואני עומד לחתום על צו ייבוא אישי באינטרנט שייתן אלטרנטיבה לצרכנים ויוריד מחירים".

עתה, הוא סבור, הגיעה שעת המבחן. "לצרכנים יש כוח. הם לא חייבים לקנות מוצרים ממותגים, יש מותגים פרטיים. רמי לוי סיפר לי שהסל הממותג עולה אצלו 700 שקלים, והלא־ממותג – 470. היום יש מבחר גדול בסופר. המחויבות שלנו היא לצרכנים, איש מאיתנו לא היה פרזנטור של בנק", משגר כהן עקיצה לעבר לפיד.

אז למה ח"כ שרן השכל מהליכוד, חברתכן לקואליציה, לועגת לסיסמאות ה"נטו" שלכם וקוראת לכם "נטו כישלון"?
"אני ממליץ לשרן השכל שתתמקד במימוש הדיבורים שלה למעשים. למשל, הבטחתה לשבור את המונופול של מועצת הצמחים. אני יודע מה אנחנו עשינו. יש שיתוף פעולה מלא בינינו ובין ראש הממשלה בהובלת כלכלה חופשית במדינת ישראל. כלכלת ישראל מעולם לא הייתה במצב טוב יותר. היום כל מי שרוצה יכול לקום בבוקר ולצאת לעבודה".

רציתם להוריד מכסים, אבל התברר שאי אפשר משום שנכנעתם לשוטרים והבטחתם להם פנסיות מפליגות.
"לא התנדבנו לעשות זאת. בית המשפט והיועץ המשפטי כפו זאת עלינו. לולא היינו מגיעים לפשרה, בג"ץ היה מורה לנו לתת את כל דרישותיהם".

אבל בכל זאת, כל המתנות הללו עולות כסף. מי ישלם על כל זה? האם אתה ושר האוצר לא ממשכנים את עתיד המדינה כדי להרוויח כמה קולות בבחירות הבאות?
"ממש לא. היחס חוב־תוצר שלנו, שהוא הנמוך בהיסטוריה והגענו אליו שלוש שנים לפני היעד, ודירוג האשראי הגבוה של ישראל, מעידים שאנחנו לא ממשכנים את העתיד. שיעור הצמיחה, בין 3 ל־4 אחוזים בשנה, הוא הגבוה בעולם המערבי, ואת פירותיה אנחנו מחזירים לציבור. זה מקור המימון. אנחנו משאירים לעתיד כלכלה חזקה ויציבה. אלה הנתונים העובדתיים, ולא צריך להתבסס על דברים שאומרים אלדד יניב וחבר מרעיו שיוצאים להפגין".

בשבועות האחרונים התמודד שר הכלכלה גם עם משבר המלט. מונופול נשר, השולט על 70 אחוז מהשוק, התלונן כי הייבוא בהיצף פוגע בו ודרש להשית עליו היטל. הבקשה נתמכה על ידי הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, שקבע כי יש להטיל מס בגובה 7 עד 22 אחוז. בסופו של דבר החליט השר על שיעור נמוך – רבע אחוז בלבד.

"החלטה כזו מאפשרת לי להגדיל את ההיטל בעתיד, כאשר הייבוא יגיע ל־50 אחוזים", הוא מסביר. "צריכה להיות תעשיית מלט בישראל ואסור לנו להיות תלויים בטורקיה וביוון, אבל אני רוצה גם לשבור את המונופול. זה יוריד את מחירי הדירות". ההחלטה התקבלה בזעם על ידי מנכ"ל נשר, משה קפלינסקי. "בנשר צריכים להפנים שהחזירות נגמרה והתחרות החלה", צייץ כהן בתגובה.

"לא נחבור לליכוד"

כהן (46) מתגורר בעיר הולדתו חולון עם רעייתו ענת, ולהם ארבעה ילדים. בנו הבכור משרת בגולני ונמצא בימים אלה "בקו האש" ברמאללה, והקטנה בת חמש. את שירותו בחיל האוויר סיים בגיל 28 בדרגת רב־סרן, ולאחריו למד ראיית חשבון והרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב. אף שהיה חבר מרכז הליכוד שנים רבות נענה לקריאת חברו משה כחלון והצטרף ב־2015 למפלגה שהקים, תוך שהוא נפרד מהכנסה שנתית של 2.3 מיליון שקלים שקיבל כמשנה למנכ"ל הכשרת היישוב.

"כשאני מצליח לקדם את ההתיישבות בישראל, לפתוח בשנה האחרונה 93 מפעלים בפריפריה וביהודה ושומרון או להעביר חוק פנסיה לעצמאים, זו שליחות", הוא אומר. "אז נכון שוויתרתי על הכנסה כספית ואני רואה פחות את המשפחה והילדים, אבל יש סיפוק גדול. לא ידעתי שאהיה שר באותה קדנציה, אבל ידעתי שאעבוד קשה. כל דבר בחיי עשיתי צעד אחרי צעד".

"הצרכן הישראלי צריך להפסיק להיות פראייר. יש גורמים עסקיים שמנצלים את מצבה של ישראל ואת המשיכה של הישראלים למותגים, וכל יבואן רוצה להיות בלעדי ולגבות מאיתנו מחיר  מופרז. זו חזירות"

בשנתו הראשונה במפלגה ויתר על תפקיד סגן שר שהוצע לו והעדיף לעמוד בראש ועדת הרפורמות. הוא רואה בה ועדה דומיננטית שהעבירה 14 חוקים נגד המונופולים הגדולים ובהם הבנקים, שלדבריו "שבעים שנה איש לא העז לנגוע בהם". "הרפורמטור", כפי שקרא לו שר האוצר משה כחלון, הצליח להעביר חוקים מרכזיים כהקמת רשות הון עצמאית והקמת הרשות להתחדשות עירונית, וקידם שורה של הצעות חוק פרטיות ובהן הנהגת חובת פנסיה לעצמאים והצעת חוק לפיצול דירות.

בתוך פחות משנתיים מאז נכנס לחיים הפוליטיים, מונה כהן לשר הכלכלה והתעשייה. "קיבלתי משרד שהיה רדום ומנומנם, במטרה שאחזיר לו את המקום הראוי לו", אומר כהן. "בשנתיים שלי בתפקיד חתמה ישראל על ארבעה הסכמי סחר, כשמאז קום המדינה ועד היום נחתמו שבעה בלבד. הייצוא הישראלי גדל ב־5 אחוזים, וחצה ב־2017 בפעם הראשונה את הסף של 100 מיליארד דולר. אנחנו נחשבים Innovation State (מדינת חדשנות) שהיקף ההשקעות בה חסר תקדים. 400 חברות בינלאומיות פועלות בישראל, ואני שואף לדחוף רבות מהן לפריפריה. אינטל עומדת להשקיע בישראל עוד כמה מיליארדי דולרים. הפוטנציאל שלנו לגידול הוא מזרח אסיה ואפריקה".

את דף המסרים שמדקלמים אנשי כולנו הוא מכיר בעל פה. הדף הזה כולל את ירידת מחירי המזון בשנתיים האחרונות ב־5.5 אחוזים, הישג שהתנפץ השבוע עם הבשורה על ההתייקרויות. עוד כוללת רשימת ההישגים את השפל חסר התקדים באבטלה, ואת שבירת מונופול הבנקים וכניסת שני שחקנים חדשים לזירה בשנה הבאה. גם המונופול הבעייתי של מכון התקנים, שמנע הורדת מחירים, נשבר, וכעת עברה ישראל לתקינה בינלאומית וסמכות התקינה ניתנה לגופים נוספים.

לפני שבוע עבר בקריאה שנייה ושלישית חוק שיצמצם את מספר תאגידי המים ב־50 אחוז. "החוק יעצור את עושק הציבור על ידי 56 תאגידי המים המנופחים והמיותרים", אומר כהן. "הוא גם יחייב אותם לטפל על חשבונם בנזילות המים, יפחית משמעותית את הסכומים המופרזים שבהם חויבו לקוחות שלא בצדק בגין הנזילות, ויעניק סיוע של המדינה לתיקון צנרת בבניינים ישנים של אוכלוסייה מעוטת יכולת".

עם כאלה הישגים, איך אפשר להסביר את העובדה שבסקרים כולנו יורדת לחמישה מנדטים, ו־60 אחוז מהציבור מביעים אי שביעות רצון משר האוצר כחלון. האם הציבור כפוי טובה?
"לא צריך למדוד אותנו אחרי אירוע שיא ולא אחרי שבוע מורכב יותר. לפני חודש היינו תשעה מנדטים. הציבור אינטליגנטי וצריך לבחון את התמונה הכוללת. כולנו הוכיחה את עצמה מבחינת עשייה. יש לנו רק עשרה מנדטים, אבל הציפיות מאיתנו הן כאילו  היינו שלושים. אתה יודע למה? כי אצלנו זה לא רק דיבורים כמו אחרים. אנחנו קמים בבוקר לעבודה".

אם כבר דיברנו על בחירות, מתי הן יהיו?
"אין שום סיבה שהן יוקדמו ממועדן בחוק – נובמבר הבא – אם תימצא פשרה בחוק הגיוס. אם לא, הן כנראה יתקיימו במאי או ביוני".

שאלתי את שר הכלכלה עד כמה הוא חושש ממפלגתה החדשה של אורלי לוי־אבקסיס, העשויה לזנב בכולנו בבחירות הבאות. "זכותה להתמודד", הוא עונה. "לדעתי היא מסכנת יותר את מפלגת העבודה. היא התחליף לשלי יחימוביץ במשבצת האישה הסוציאליסטית. הציבור צריך לשאול כל מתמודד מה עשה, ולא מה יעשה. אתה יכול למנות שלושה דברים משמעותיים שהיא עשתה? לא צריך להיות שר כדי לעשות. הייתי שנתיים יו"ר ועדת רפורמות לפני שהייתי שר".

מה עם הדיבורים שכחלון יחזור לליכוד?
"עמדותיי המדיניות הן כמו של הליכוד, אבל כולנו הוכיחה את עצמה בנושאים כלכליים וחברתיים ולא נחבור לכל גורם שהוא".

לבד נגד בג"ץ

רק בנושא אחד הציבה עצמה כולנו מול המגמה לחולל רפורמות: מערכת המשפט. בעניין הזה כהן מוצא עצמו בעמדת מיעוט במפלגתו. "יש עודף משפטיזציה בישראל", הוא טוען. "בית המשפט שכח את עקרון הפרדת הרשויות, והאקטיביזם השיפוטי פוגע בבית המשפט עצמו. מבחינה ציבורית הוא מוצא עצמו בשפל, והשופטים צריכים לשאול את עצמם איך הגיעו לכך. החלטותיו בעניין המסתננים כבלו שוב ושוב את הממשלה. האם לארה"ב יכול כל אחד להיכנס ולעבוד? ודאי שלא. הוא יגורש או יגיע לכלא. אני רוצה שיהיה רוב יהודי במדינת ישראל. חמותי גרה בדרום תל־אביב, ופעם בשבועיים, כשאני בא לבקר אותה, אני רואה מה קורה שם. מי שרוצה לראות את אפריקה לא צריך לנסוע לשם, מספיק להגיע לדרום תל־אביב. לכן אני תומך בפסקת ההתגברות, ולא רק בנושא המסתננים. לא ייתכן שהכנסת תחוקק ובית המשפט יבטל".

ומי בולם את הרפורמות המשפטיות? מפלגת כולנו.
"יש אצלנו ויכוחים בנושא ודעתי שונה מדעת חבריי, אבל בעניין המסתננים יש אצלנו קונצנזוס. פסקת ההתגברות תעגן את הפרדת הרשויות ותאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה, ואף תשפר את מעמדו של בית המשפט. בעתיד נוכל להתאים אותה לסוגיות נוספות".

לדבריו, מי שמעכבים את קבלת פסקת ההתגברות הם דווקא שרי הבית היהודי. "הם כנראה עושים זאת מסיבות פוליטיות, כדי להשאיר את הנושא 'חם' לבחירות ולהרוויח עוד מנדטים. תושבי דרום תל־אביב פחות מעניינים אותם".

האם ראש הממשלה יוכל להמשיך בתפקידו אם יוגש נגדו כתב אישום?
"זו שאלה היפותטית. בוא נחכה לגורמי אכיפת החוק וליועץ המשפטי וניתן להם למלא את תפקידם. איש אינו יודע אם יהיה כתב אישום ועל מה. ההערכה האישית שלי היא שנתניהו הוא אדם ישר. אני לא מאמין שהוא נתן לבזק מיליארד שקל או הטבות תמורת כמה כתבות בוואלה".

אתה תומך בחוק גירוש משפחות מחבלים, בניגוד לחוות הדעת המשפטיות?
"ברור. ערך חיי אדם חשוב יותר, ואם כך נמנע את ההרוג הבא, יש לעשות זאת".

בביקורו האחרון בקנדה, שם חתם על הסכמי סחר חופשי, הותקף השר כהן בידי פעילי BDS. לשאלתי עד כמה ה־BDS מצליח, משיב כהן כי ההשפעה מינורית. "קח את יקב פסגות; בכל פעם שה־BDS 'מתלבשים' עליו – המכירות שלו בעולם גדלות. העולם השתנה, חשיבות הנפט הערבי ירדה והטכנולוגיה עלתה. זה מציב אותנו בעידן אחר, ואנחנו צריכים לנצל זאת. העוצמה הזאת משכנעת מדינות רבות לשתף איתנו פעולה. מדינות ערב המתונות מחפשות את קרבתנו. הן פחות מתעניינות בפלסטינים ויותר בסוגיות של ביטחון ומודיעין, טכנולוגיות מים וחקלאות, שבהן אנחנו מובילים. באפריל אסע לבחריין לביקור רשמי היסטורי".