2017 הייתה שנה כלכלית טובה לישראל, שבה נמשכה היציבות הכלכלית. אמנם 2016 הייתה מוצלחת יותר, אך לא בהרבה: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצמיחה בשנת 2017 הסתכמה בשלושה אחוזים, לעומת ארבעה אחוזים ב־2016. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה באחוז אחד, לעומת עלייה של 1.9 אחוזים בשנה הקודמת.
גם רמת החיים בישראל ממשיכה לטפס. ההוצאה על צריכה פרטית עלתה בשנה החולפת בשלושה אחוזים, לאחר שב־2016 נרשמה עלייה כפולה – 6.1 אחוזים. עם זאת, ב־2017 נרשמה ירידה משמעותית של 10.9 אחוזים לנפש בהוצאה על צריכת מוצרי בני קיימא, כמו מכוניות ומוצרי חשמל. לעומת זאת, ההוצאה על מוצרי צריכה בני קיימא למחצה, כמו ביגוד והנעלה, עלתה ב־4.7 אחוזים לנפש לעומת 2016. ההוצאה על צריכה שוטפת כמו דיור, מזון ודלק, עלתה ב־2.2 אחוזים. גם ההוצאות על "צריכה ציבורית אינדיבידואלית", כלומר על חינוך, בריאות ושירותי רווחה ותרבות, עלו בשנת 2017 בשיעור של 3.5 אחוזים. במילים פשוטות: שילמנו פחות על מכוניות ומוצרי חשמל, אבל שילמנו יותר על ביגוד והנעלה, דלק, דיור, מזון, חינוך ובריאות.
חבילת הנתונים החיוביים של 2017 כוללת גם עלייה בשכר הריאלי, עלייה בשיעור התעסוקה ורמת אבטלה שמדשדשת באזור נמוך מאוד של כארבעה אחוזים, הקרוב למה שמכונה "שיעור האבטלה הטבעי". המסקנה המתבקשת היא שטוב לחיות כאן. עם זאת, רוב מומחי הכלכלה שאיתם דיברנו מסכימים שהנתונים חיוביים, אך חלוקים בנוגע למדיניות הכלכלית.
נחמיה שטרסלר, עורך בכיר לכלכלה וחברה בעיתון 'הארץ' ופרשן כלכלי בחדשות 2, הוא אחד המבקרים החריפים של מדיניות האוצר. "כשמסתכלים על התוצאות המקרו־כלכליות של 2017, אז לכאורה לא צריכות להיות טענות", הוא אומר. "הצמיחה נעה בין שלושה לארבעה אחוזים, האבטלה נמוכה מאוד, מאזן התשלומים בעודף והייצוא גדול מהייבוא, שזה היה חלום שלנו הרבה שנים. אפילו החוב הציבורי יורד. אבל אני לא כל כך מתרשם מזה, כי מדינת ישראל יכולה להגיע גם לצמיחה של חמישה ושישה אחוזים בשנה. אין סיבה שלא. ישראל לא הגיעה לזה כי יש לנו שר אוצר 'טוב' במרכאות כפולות ומכופלות, שרואה את התפקיד שלו כשר ההוצאה, שר החלוקה, שר ההטבות, שר המתנות".
לדבריו, שר האוצר משה כחלון "לא עושה את עבודתו בשני דברים: הוא לא דואג לגירעון נמוך מאוד, כי כאשר משק צומח הגירעון צריך להיות אפס. לא יותר מאפס, ואפילו פחות מאפס. ככה צריך להתנהג בזמן צמיחה. והוא לא מקדם רפורמות חשובות שהיו יכולות להטיס את המשק קדימה, כי הוא לא רוצה לריב עם אף אחד: לא עם הוועדים הגדולים, לא עם הוועדים הקטנים, ולא עם שום קבוצת לחץ – לא עם החקלאים, לא עם התעשיינים, לא עם המתנחלים. התוצאה היא שהמשק לא ממצה את הפוטנציאל שלו. כחלון לא רוצה לגעת בנקודות הכואבות. זה לא נוח לו, הוא אוהב להיות טוב ומיטיב וחייכן, ולכן המשק לא קופץ קדימה כמו שהוא צריך".
מה דעתך על תוכנית הדגל שלו 'מחיר למשתכן'?
"'מחיר למשתכן' היא אחיזת עיניים אחת גדולה. זה כישלון עצום. זה בעצם לתת סובסידיה לאותם זוגות צעירים שמצליחים להשתחל להגרלה ורוכשים דירה איפה שהם לא רוצים, במפרט שהם לא רוצים, באיכות שהם לא רוצים. אבל הם מקבלים מהמדינה מתנה, כי מקבלים סובסידיה אדירה של 200־300 אלף שקלים ואפילו יותר. וסובסידיה מובילה תמיד, בכל מוצר, לעליית מחירים כי הביקוש גדל, וברגע שהביקוש גדל המחירים עולים. הרוב הגדול – כלומר אלה שלא זכו בהגרלה, או זוגות צעירים שלא רוצים לגור איפה שכחלון אומר להם – כל אלה משלמים יותר בעבור הדירות. ורואים שמחירי הדירות ממשיכים לעלות, גם בשנה שעברה וגם בשנה שקדמה לה. התוכנית הזו עולה הרבה מאוד מיליארדים שנמנעים ממקומות אחרים כמו הכשרה מקצועית, חינוך, רווחה ותשתיות. כלומר, זו תוכנית פוליטית אנטי־כלכלית שלא טובה לכלכלה ולא טובה לאף אחד, חוץ מאלו שהרוויחו את הסובסידיה".
ומה צופנת שנת 2018? שטרסלר סבור שנקודת הפתיחה טובה. "יש לנו כבר תקציב ל־2018, והאמת שזה מזל גדול. תקציב לשנתיים הוא לא רעיון הכי טוב, אבל אני מתאר לעצמי מה היה קורה עכשיו, בפופוליזם שהשתלט עלינו, לולא היה תקציב ל־2018. איזה תקציב גרוע היינו מקבלים".
להערכתו, לא צפויים שינויים דרמטיים לעומת השנה החולפת. "אני צופה שהשנה הבאה תהיה דומה ל־2017. אני לא רואה איזה משבר באופק. המגזר הפרטי שלנו עובד כל יום קשה יותר, ובעצם מחזיק את המשק. הוא מחזיק על הגב שלו את השָמֵן הגדול והמגושם שקוראים לו המגזר הציבורי, שרק עולה כפורח. אני לא צופה שינויים גדולים, לא בצמיחה, לא באבטלה ולא במאזן התשלומים. אבל גם לא תהיה הצלחה גדולה, כלומר מה שהיה הוא מה שיהיה".
שטרסלר לא מתרגש גם מהפיטורים בחברת טבע. "הרבה אנשים מפחדים מפיטורים, ובצדק. זה אחד הדברים הגרועים שיכולים לקרות לאדם. אבל לא צריך לחשוש יותר מדי לעובדים הללו, כי המשק בצמיחה בסך הכול. ואם הוא בצמיחה, הוא מייצר מקומות עבודה חדשים ויש ביקוש לעובדים. עובדי טבע לא ייזרקו לאבטלה. ודווקא כאן יש מקום לממשלה להתערב – בהכשרה מקצועית, ובמתן עזרה לתקופות הביניים באמצעות דמי אבטלה נדיבים לתקופה ממושכת. מדובר באנשים שרוצים לעבוד ושנפלטו מעבודה, ואלה בדיוק האנשים שצריך לעזור להם למצוא עבודה חדשה. אני לא חושש להם, אבל צריך לעזור להם. זה נושא חשוב".
לשחרר קרקעות
הכלכלן שלמה מעוז סבור שמצבנו הכלכלי טוב בסך הכול. "2017 הייתה שנה טובה. אמנם קצת פחות מהקודמת, אבל המגמה טובה מאוד בשנים האחרונות. ראינו המשך עלייה בצריכה הפרטית, אם כי בקצב איטי יותר. אנחנו רואים שקצב העלייה בהשקעות ירד קצת, בעיקר בשל התנודות של אינטל. זו מדינה קטנה יחסית, וזה משנה את כל התמונה".
מעוז מציין הישג משמעותי: "לא חלמנו שנגיע להישג הזה ב־2017 – החוב לתוצר ירד מתחת ל־60 אחוזים. זה הישג אדיר, והאינפלציה הייתה נמוכה מאוד. עיקר הבעיה זה הייסוף של השקל, שבשנה האחרונה התחזק מול הדולר ב־9 אחוזים כמעט, ומול סל המטבעות הוא התחזק ב־6 אחוזים בממוצע. זה פוגע בייצוא הסחורות ופוגע בכל התעשייה המסורתית כמו טבע ונגב קרמיקה. ההייטק פחות רגיש לשער החליפין. ההייטק הוא למעשה הגורם לייסוף השקל, כי כ־50 אחוזים מהייצוא של ישראל זה הייטק".
מעוז סבור ש"שר האוצר כחלון עשה הרבה דברים טובים מהבחינה החברתית – לחיילים, לזקנים, לניצולי השואה, ובכך הביא לירידה בפער ההכנסות. לכן אנחנו נמצאים במדד ג'יני (מדד לאי־שוויון בחלוקת ההכנסות) בשיעור הנמוך ביותר מזה 16 שנה. הייתי אומר שההצלחה של נתניהו ב־2003, כאשר היה שר אוצר וחיזק את המשק, אפשרה לכחלון להיות נדיב".
איך אתה רואה את תוכנית 'מחיר למשתכן'?
"התוכנית נכשלה בגדול. היו צריכים לשחרר יותר קרקעות ולא עשו את זה, רק דיברו. כחלון לא יכול לעשות לאורך תקופה רק 'מחיר למשתכן', הוא צריך לשחרר קרקעות גם לקבלנים אחרים. והיו צריכים להעביר חוק להוצאת כל המשרדים מבנייני מגורים".
מה צופה לנו שנת 2018?
"אני רואה שנה טובה בסך הכול. צמיחה של 3 אחוזים, אפילו 3 וחצי, כלומר יותר מ־2017. תהיה המשך עלייה בצמיחה היות שכל העולם בצמיחה – גם ארה"ב, גם אירופה, גם יפן, גם אסיה. אני לא רואה איום למשבר כלשהו, זולת אולי משבר גאו־פוליטי כמו צפון־קוריאה. אני גם לא רואה שינוי בשער הריבית, היא תישאר נמוכה. בשוק הדיור אני רואה יציבות. אני מקווה שיהיו תנועות הון לחוץ לארץ, שיפחיתו במקצת את הלחץ על חוזקו של השקל".
פופוליזם קל
את פרופ' עומר מואב, בעבר יועצו של יובל שטייניץ כשר האוצר וכיום מלמד במרכז הבינתחומי הרצליה, הנתונים הכלכליים לא מרשימים. "2017 הייתה שנת שיאי הפופוליזם מבחינת מדיניות כלכלית. מי שמנתב כרגע את המדיניות הכלכלית זה בעיקר כחלון וקצת נתניהו, וכל העשייה שלהם הפוכה מההיגיון הכלכלי ועומדת בסתירה מוחלטת למציאות הכלכלית. זה הכול פופוליזם, תהליך כזה של לטמטם את הציבור. התקשורת הפופולרית לא יודעת להתמודד עם זה".
פרופ' מואב מבהיר שהוא לא מדבר על הביצועים הכלכליים, אלא על המדיניות הכלכלית. "זה מתחיל בסיפור כאילו יש עודפי תקציב שצריך למצוא מה לעשות איתם, כשבפועל אין עודפים בכלל. זה ממשיך בכך שעושים בשביל מפוטרי טבע תוכניות מיוחדות, אף שהם מהווים רק 1,700 מתוך 80 אלף האנשים שמפוטרים בישראל מדי שנה. ראש הממשלה הלך לדבר עם מנכ"ל טבע, חברה פרטית, אף שנתניהו יודע שזו שטות מוחלטת".
מואב סבור ש'מחיר למשתכן' היא "תוכנית גרועה". "כחלון עושה נטו מתנות, נטו כחלון, נטו פה ונטו שם. זה מזיק. הוא מסתכל רק על הבחירות, ועל עשרה אחוזים מהציבור שיחשבו שהוא שר אוצר טוב, כדי שיהיו לו המנדטים שלו. כחלון גילה אוזלת יד מוחלטת בטיפול ביוקר הדיור, אז הוא מצא את מי להאשים: את המשקיעים. חוק מיסוי דירה שלישית הוא מלחמה במשקיעים, שזה ביטוי שלו. שר אוצר שנלחם באזרחי ישראל שקונים דירות כדי שיהיו פה דירות להשכרה. המשקיעים האלה הם נכס, והפכו אותם לאויב".
בדומה לשטרסלר, גם פרופ' מואב סבור כי "כחלון לא טרח לעשות שום דבר שכרוך במלחמה עם קבוצות כוח שעושקות את הציבור". בתשובה לשאלה כיצד יש לנווט את הספינה הכלכלית של ישראל בשנת 2018, הוא עונה: "הממשלה צריכה להתמקד בשיפור אמיתי של רווחת הציבור, בצורה רצינית ולא בצורה פופוליסטית מזיקה".
לדעת להודות בטעות
ד"ר מיכאל שראל, ראש 'פורום קהלת לכלכלה', מאמין שהמצב בישראל טוב מבחינה כלכלית, אם כי גם הוא סבור שיש עוד המון מה לשפר. "הכלכלה הישראלית בשנת 2017 נהנתה מרוח גבית של הכלכלה העולמית. בסך הכול הייתה צמיחה יפה מאוד בכל העולם, וגם בישראל".
שראל רואה נקודות אור רבות במישור המקרו־כלכלי: "שוק העבודה במצב מצוין, הירידה באבטלה נמשכה ושיעור האבטלה נמוך מאוד. השכר הריאלי, שבמשך כמה שנים עלה במתינות רבה, גדל הרבה יותר ב־2017. רואים כבר שיפורים משמעותיים ברמת השכר של השכירים, וזה מביא כמובן לשגשוג בצריכה הפרטית. רואים שמשקי הבית במצב טוב".
עם זאת, שראל מסייג ואומר כי "השנה נגמרה בעודף משמעותי בתקציב, חלקו על רקע מבצע חד־פעמי להקלות מס לעסקים שמחלקים דיבידנדים, שכתוצאה ממנו נוצר גידול בהכנסות ממסים. הצמיחה הזו הייתה יכולה להוביל למאמץ משמעותי מצד הממשלה להקטנת הגירעון ולניצול השנים הטובות כדי לצבור עודפים, שאפשר יהיה להשתמש בהם בעתיד בשנים פחות טובות. לצערי זה לא קרה. לא רק שהממשלה אינה שאפתנית יותר בתחום הקטנת הגירעון, היא אפילו שוקלת להגדיל אותו".
גם הוא סבור שמדיניות הממשלה בתחום הדיור כושלת. "המחירים ממשיכים לעלות, למרות המאמצים שהממשלה עושה והניסיונות שלה להגדיל את ההיצע. מצד אחד הממשלה מגדילה את היצע הדירות באמצעות התחלות בנייה, תהליכי תכנון קצרים יותר ושיווק יותר קרקעות, אך מצד שני 'מחיר למשתכן' היא תוכנית סבסוד שמגבירה את הביקושים ומונעת את הירידה במחירי הדירות. אם היא תמשיך ותכסה את כל הזכאים שנרשמו, עלות התוכנית יכולה להגיע ליותר מ־20 מיליארד שקלים".
מה ניתן לעשות כדי לסייע לשוק הדיור?
"דבר ראשון הייתי ממליץ להפסיק עם תוכנית 'מחיר למשתכן'. צריך להודות בטעות, להגיד: 'ניסינו וזה לא עבד'. צריך לצמצם נזקים ולהפסיק איתה. ואז יש סיכוי, על רקע הצעדים שנעשים בתחום ההיצע ובהגדלת בנייה, שכן נתחיל לראות התייצבות וירידה במחירים".
ד"ר שראל מצדד בהפחתת כוחם של הוועדים במשק. "חוקי העבודה והכוח המופרז של ארגוני העובדים בישראל, יחסית למדינות אחרות, פוגעים בעסקים ובצמיחה. גם ב־2017 לא נעשה בתחום הזה שום מאמץ לרפורמה או שיפור. אני לא מאשים את הוועדים וההסתדרות אלא את החוקים, שנותנים להם כוח מופרז לאיים בשביתות ולנקוט עיצומים אפילו בשירותים חיוניים. לעומת זאת, אין די הגנה על המגזר העסקי ועל האינטרס של הצרכנים".
לטענת שראל, משרד האוצר לא הראה נכונות להתמודד עם סוגיות קשות כמו חוקי עבודה, הקטנת הגירעון והחוב הציבורי. "זה דורש צעדים פחות פופולריים, כמו הקטנת הוצאות ואי־הפחתת מיסים. עושים את הדברים הקלים יותר, כמו הפחתת מכסים. זה נחמד אבל קל, כל אחד יכול לעשות את זה. קשה יותר ונכון יותר להביא להפחתת מחירים באמצעות הגדלת התחרות וחשיפת המשק לייבוא גם בענפים שיש בהם ייצור מקומי, כמו למשל חקלאות. לא רואים שום ניסיון לחשוף את המגזר החקלאי לתחרות. יש עדיין מכסות ושיטה שקיימת עשרות שנים, שגורמת לכך שמחירי המזון בישראל גבוהים יותר מאשר בעולם. אנחנו לא רואים ניסיון להתמודד עם הנושא, כי זה מצריך מאמץ הרבה יותר גדול".
איך אתה רואה את 2018?
"לפי כל התחזיות, הצמיחה ב־2018 צפויה להימשך ואף להתגבר. הסביבה העולמית צפויה להמשיך לתמוך בכלכלה הישראלית, שכאמור מושפעת מאוד ממה שקורה בעולם. אנחנו משק קטן שתלוי בכלכלה העולמית. אם לא יקרו אירועים בלתי צפויים כמו מלחמות בעולם או משברים כאלה ואחרים, אז התחזית המרכזית היא המשך צמיחה והתאוששות של הכלכלה העולמית, וזה אומר כמובן גם צמיחה בישראל".
