
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוציאה השבוע תחזית כלכלית מוקדמת ומאכזבת לסיכום שנת 2018, ולפיה התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשנה האחרונה ב-3.2% בלבד, לעומת תחזיות רשמיות שדיברו מוקדם יותר השנה על צמיחה של 3.4%-3.7%, ומול צמיחה של 3.5% בשנת 2017 ושל 4% בשנת 2016. ובזמן שבמשרד האוצר או מומחים מטעמם יגידו שמדובר בכל זאת בצמיחה מרשימה ביחס למדיניות מערביות אחרות (הצמיחה הממוצעת במדינות ה-OECD עומדת על 2.4%), כדאי שלפחות אנחנו נזכור שהמדד החשוב באמת הוא הצמיחה לנפש. ושם, התמ"ג לנפש בישראל צמח בשנת 2018 בשיעור נמוך של 1.2% בלבד, לעומת 1.5% בשנת 2017 ולעומת צמיחה של 1.9% בממוצע במדינות ה-OECD.
ועם כל זאת, במספרים מוחלטים, יש לנו בהחלט במה להתגאות. התוצר לנפש בשנת 2018 הסתכם ב-148.6 אלף שקל, או 41.4 אלף דולר, מה שעדיין ממקם אותנו בצמרת העולמית המאוד מכובדת. לא כמו ארה"ב או שוויץ (כ-60 אלף דולר לנפש), ועדיין גבוה ממרבית מדינות העולם, בשורה אחת עם מדינות מפותחות כמו בריטניה וצרפת.

זהו שיעור הישראלים שגרו בדירה בבעלותם בשנת 2017, המשך שחיקה עקבית הנמשכת שנה אחרי שנה (ולעומת 67.6% שנה קודם לכן). יחד עם זאת, חרף העובדה שדירה בבעלות היא משאת נפש עבור מרבית הישראלים, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע גם הזכירו לנו ששיעור בעלי הדירות והבתים אינו מהווה בהכרח ערובה למעמדה הסוציו-אקונומי של העיר או לאטרקטיביות וההצלחה שלה, אלא לפעמים בדיוק להפך. בתל אביב, למשל, רק 47% מהתושבים גרים בדירה בבעלותם ובירושלים 51% גרים בדירה בבעלותם. בפתח תקווה השיעור קופץ ל-69%, באשקלון ל-70% ובבני ברק ל-77%. אם כבר נגזר עלינו לשכור דירה, ישראלים רבים מעדיפים לשכור אותה בתל אביב או בירושלים – קרוב למקומות העבודה, לאפשרויות לימוד והשכלה מגוונות ועוד. לא בטוח שהם עושים עסקה כזו רעה.

זהו ההחזר החודשי הממוצע של משכנתא לגרים בדירה הנמצאת בבעלותם. מנגד, ההוצאה החודשית הממוצעת לשכר דירה עומדת על 3,200 שקל, הפרש של 200 שקל בלבד, שיכול ללמד אותנו כי במקרים רבים ההון העצמי הראשוני הוא המכשול העיקרי שמפריד בין שוכרים לבין בעלים על דירה. כך או כך, מבחן הממוצע מראה כי הישראלים נמצאים באזור בטוח יחסית בכל הנוגע להוצאות החודשיות למשכנתא או לשכירות אל מול משכורתם הפנויה. ההכנסה הממוצעת ברוטו של הישראלים עמדה בשנת 2017 על 20,027 שקל וההכנסה נטו עמדה על 16,518 שקל – מה שאומר שההוצאות עבור שכירות או משכנתא תפסו נתח של כ-20% בממוצע מהמשכורת הפנויה שלנו. אבל שוב נזכיר שמדובר בממוצע, וסביר מאוד להניח שישנם בנינו מאות אלפי ישראלים ש-30% ויותר ממשכורת הפנויה עוברת מידי חודש למשכנתא או לשכירות, עוד לפני שמשקללים את ועד הבית, הארנונה וכו'.
ובטח תשמחו לשמוע ש-60% מבעלי הדירות בישראל כלל לא משלמים משכנתא. בתל אביב ובבת ים (שם האוכלוסייה מבוגרת יחסית) מדובר על 70% מבעלי הדירות שאינם משלמים משכנתא, ואילו באשקלון או בבית שמש רק ל-38% מבעלי הדירות אין אפילו שקל חוב עבור משכנתא מעיקה.