משרד התיירות חגג השבוע את השנה המוצלחת בתולדות ישראל, עם 4.4 מיליון כניסות מבקרים לישראל בשנה האחרונה, מהם 4.1 מיליון שמוגדרים רשמית "תיירים", לאחר ששהו פה לפחות יום אחד. מדובר בכמות מרשימה, אבל ארץ שאתריה מוכרים וקדושים לכל ילד יהודי, נוצרי או מוסלמי, ושראש ממשלתה מספר לנו כמה הוא נערץ בכל העולם – בהחלט יכולה לשאוף להרבה יותר. ביוון, למשל, מבקרים כ־30 מיליון תיירים בשנה. לפורטוגל מגיעים למעלה מ-20 מיליון תיירים.
ובכל זאת, יש מה לחגוג. כמות התיירים מהווה עלייה של 14% משנת 2017. ארה"ב שלחה לפה הכי הרבה תיירים, 900 אלף (עלייה של 15% לעומת 2017), רבים מהם כמובן יהודים. צרפת נמצאת במקום השני עם 350 אלף תיירים, עלייה של 12%. עם או בלי קשר להידוק היחסים מול פולין על רקע הוויכוח בשאלת אחריותה ויחסה לשואה, מספר התיירים ממנה רשם בשנה האחרונה קפיצה מרשימה ל-152 אלף, לעומת פחות מ-100 אלף תיירים שנה קודם לכן. אבל אולי מוטב שבמשרד התיירות ידאגו מהמגמה הסינית – משם הגיעו השנה 105 אלף תיירים בלבד, ירידה של 15% מהשנה שלפניה, ומספר שאיננו מגרד את הפוטנציאל הגדול של התיירים ממדינת הענק.
ומה בנוגע לצד השני של המטוס? בשנת 2018 נרשמו 8.5 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל – עלייה של 12% לעומת השנה שלפניה. יותר מרבע מהיציאות לחו"ל, 2.3 מיליון, היו בחודשי יולי-אוגוסט, כשהילדים טיפסו על הקירות ומשפחות רבות חיפשו יעדים צוננים יותר להעביר את החופש. הגיל הממוצע של היוצאים לחו"ל עמד על קצת יותר מ־39, אם כי בשנה החאחרונה יצאו לחו"ל 993 אלף ילדים לפני גיל 14, שהם 12% מכלל היציאות של ישראלים לחו"ל. בחודשי הקיץ, יולי-אוגוסט, הגיע שיעור הילדים שיצאו מהארץ ל-20%, 464 אלף יציאות. בספירה לפי מספר טסים ולא טיסות, מתברר ש-4.1 מיליון אזרחים ישראלים יצאו בשנה שחלפה לחו"ל, מה שאומר שמרבית הישראלים (כ-4.9 מיליון) דווקא נשארו בארץ. מתוך היוצאים, 2.2 מיליון יצאו פעם אחת (עלייה של 1% לעומת השנה שלפניה), בעוד 1.9 מיליון ישראלים יצאו פעמיים לפחות (עלייה של 17%).
שר האוצר משה כחלון חגג השבוע את העמידה ביעד הגירעון, בניגוד לכל ההערכות המוקדמות, שהסתכם בסוף 2018 ברמה של 2.9% (בכסף מדובר על גירעון תקציבי בסך 38.9 מיליארד שקל). איך הצליח כחלון לחולל את הנס ולהגיע לישורת האחרונה בלי להעמיק את הבור, לאחר שבחודשים האחרונים היה ברור שאין שום סיכוי שזה יקרה (בסוף נובמבר הגירעון כבר עמד על 3.5%)?
לא בטוח שהתשובה כל כך משנה כרגע. כלומר, ברור שברשות המסים עבדו קשה כדי להקדים ולגלגל תשלומים מהשנה הבאה לזו שחלפה, שרשות החברות הממשלתיות סחטה עוד קצת דיבידנדים, שתרגילים חשבונאיים עזרו לייפות את הדו"חות וכיוצא בזה. אבל בשורה התחתונה שר האוצר עמד מבחינתו ביעד, והציבור הרחב ממילא לא באמת מתעניין במונח אמורפי כמו גירעון, ודאי אם הוא נשאר בהתאם לתחזיות. ועם זאת, במשרד האוצר מיהרו להדגיש כי מדובר ב"אומדן ראשוני, וייתכנו שינויים". בכל מקרה, מבחינת כחלון זה כאמור מספיק. הנתונים הסופיים יוצגו רק במועד פרסום הדו"חות הכספיים של הממשלה, וזה כבר יקרה אחרי הבחירות.
