נתונים שפירסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבינלאומי הציגו פער של 31% בין המשכורת החודשית הממוצעת של גברים לבין משכורתן של הנשים. נכון לשנת 2017, ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה היתה 8,188 שקל ושל גבר שכיר 11,928 שקל. המשכורת החציונית של אישה ישראלית עמדה על 6,497 שקל בחודש, לעומת משכורת של 8,623 שקל לגבר – פער של 25%. בלמ"ס הסבירו כי חלק מהפער בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה. גבר עובד בממוצע 45 שעות בשבוע, לעומת 37 שעות בממוצע לאישה עובדת. בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה, הפער בין המינים הצטמצם ל-15.8%. חצי נחמה.
ב-72% ממשקי הבית שבהם שני בני הזוג עובדים, הכנסתו של הגבר גבוהה מזו של האישה, ואילו ב-28% מהמשפחות הישראליות האישה היא זו שמרוויחה יותר מהגבר בבית. ועוד עובדה לא ממש מפתיעה: ב-67% ממשקי הבית שבהם יש מפרנס אחד, המפרנס הוא גבר. התמונה מתהפכת בקרב הציבור החרדי, שם ב-77% ממשקי הבית שבהם ישנו מפרנס אחד, המפרנסת היא אישה.
בשנת תשע"ח (2017/2018) למדו 314,500 סטודנטים וסטודנטיות בישראל, מתוכם 185,600 היו נשים – שיעור של 59%. לשם השוואה, בשנת תש"ל (1969/1970) הנשים היוו פחות ממחצית ממניין הסטודנטים (43%). גם שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יותר בקרב בנות. ב-2017 הגיע שיעור מקבלי תעודת בגרות מבין תלמידי כיתות יב ל-71% מבין הבנות, לעומת 59% מהבנים. אחוז הנשים בקרב הסטודנטים לתואר ראשון היה 58%, בקרב הסטודנטים לתואר שני – 62%, בתואר שלישי 53%, ובקרב מקבלי תעודה – 74%. אבל יחד עם זאת, במבחן הציון הפסיכומטרי, לפי הסטודנטים החדשים שהחלו ללמוד לתואר ראשון ב-2018, הציון הפסיכומטרי הממוצע של נשים היה 550 ושל גברים 598.
וחרף ניפוץ לא מעט תקרות זכוכית, תחומי הלימוד שבהם נמצאו האחוזים הגבוהים ביותר של נשים נשארו מקצועות עזר רפואיים (84%) וכן חינוך והכשרה להוראה (80%). לעומת זאת, האחוזים הנמוכים ביותר של נשים הם במדעים הפיזיקליים (35%), בהנדסה ואדריכלות (30%), ובמתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (29.5%).
חלקן של המנהלות מכלל המנהלים בישראל עמד בשנת 2018 על 34%, רק אחת מכל שלושה מנהלים. בתחום ההייטק, הקטר של המשק הישראלי (ודאי בכל הנוגע לגובה המשכורות) עבדו בשנה החולפת 109 אלף נשים, לעומת 212 אלף גברים – כמעט פי שניים.
במקביל, מציינים בלמ"ס, יותר משליש מהנשים מועסקות במשלחי יד "נשיים מסורתיים", וברוב מוחלט מאותם מקצועות הן תופסות נתח של יותר מ-80%: מטפלות סיעודיות במשקי בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מנהלות משרדים, פקידות, קופאיות, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות לחינוך מיוחד ומחנכות לגיל הרך.
