המחאה האילתית על סגירת שדה דב בחודש יולי מחריפה: היום (א') פתחו פרנסי העיר בשביתת רעב, בהובלת ראש העירייה מאיר יצחק הלוי. השביתה תתקיים באוהל מחאה שיוצב בכניסה לשדה התעופה בצפון תל־אביב. באילת מתייחסים לסגירת שדה התעופה כאסון, אך במשרד האוצר ובקרב בעלי הקרקע לא מוכנים לוותר. פינוי המתחם יאפשר את בנייתן של 16 אלף יחידות דיור, כולל דיור בר־השגה, באחד האזורים היקרים ביותר בארץ. מלבד זאת ייבנו שם עוד 6,000 חדרי מלון ו־600 אלף מ"ר של שטחי מסחר. הכנסות המדינה ממכירת השטח נאמדות ב־12 מיליארד שקלים.
גם בעיריית תל־אביב מתנגדים למהלך, אך בשלב הזה נראה שהמאבק אינו נושא פרי. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הפך אותו לעקר עוד יותר, לפחות עד תום מערכת הבחירות: בתחילת השבוע הוא אסר על ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו להתערב בסגירת השדה, בשל התקופה הרגישה.
"אני לא זוכר מאבק קשה כמו המאבק הזה", אומר לנו הלוי, ראש העירייה זה 16 שנה. "זה מאבק מול הרבה מאוד כסף ומול גורמים במשרד האוצר ובמנהל מקרקעי ישראל. אני מייצג את תושבי אילת, ולא אף אדם אחר. אמשיך להיאבק עד הסוף. מבחינתנו, סגירת שדה דב היא מהלך בלתי אפשרי שייקח את העיר 30 שנה לאחור".
הטיסות ממרכז הארץ לאילת יצאו החל בחודש יולי מנמל התעופה בן־גוריון, מרחק של כ־20 דקות נסיעה ברכבת מתל־אביב. "זו טיפשות של המדינה", אמר בשבוע שעבר ראש עיריית תל־אביב רון חולדאי. "בכל העולם לא סוגרים שדות תעופה, אלא בונים עוד".
הטסים כיום מאילת לשדה דב יוצאים משדה התעופה בתוך כ־10 דקות, לאחר טיסה שנמשכת 35 דקות בלבד. עם חישוב משך הנסיעה לשדה התעופה באילת, ההמתנה הנדרשת לפני הטיסה הפנימית – כחצי שעה – והנסיעה במרכז הארץ, משך הנסיעה "מדלת לדלת" בכל כיוון הוא שלוש עד ארבע שעות. רופאים מחיפה, מירושלים ומהמרכז טסים כך לאילת לימי עבודה מרוכזים בבית החולים יוספטל, למשל.
כשהטיסות יעברו לטרמינל 1 בנתב"ג, ייאלצו הנוסעים לחנות בחניון המרוחק, לנסוע אל הטרמינל, לעבור בידוק, לנסוע בשאטל אל המטוס, ואז להמתין בתור להמראה בנמל התעופה הבינלאומי העמוס. המעבר לנתב"ג מטריד מאוד את ד"ר אלדר ברקוביץ', מנהל בית החולים יוספטל באילת. לדבריו, הטיסות משם יגרמו להכפלת זמן הנסיעה לשמונה שעות כמעט. "זה ניתוק של אילת ממרכז הארץ", הוא אומר. כ־60 מומחי רפואה מגיעים מדי שבוע לאילת בטיסות הללו, ולדבריו, רבים מהם הודיעו שייאלצו להפסיק לבוא. "אדם שבא ליום עבודה לא רוצה לבלות יום שלם בדרכים".
הפגיעה בבריאות תושבי אילת והסביבה תתבטא גם בכך שחולי סרטן יתקשו לטוס לתל־אביב לטיפולים ובדיקות שאי אפשר לערוך ביוספטל. "אלו אנשים חלשים, חלקם נכים, והם לא יעמדו בתלאות הנסיעה. אני לא יכול לקרוא לזה אחרת מאשר אסון למערכת הבריאות באילת ובחבל אילות. אנחנו בסך הכול צריכים שדה תעופה אזרחי קטן במרכז. חיי אדם יקרים, והתחושה שלנו היא שאנו מופקרים בידי מדינת ישראל".
באילת מתכוונים לפנות גם לבית המשפט בקריאה לעצור את סגירת שדה התעופה. "אפשר לבנות היום מעל מ־8,000 יחידות דיור בלי לסגור את פעילות השדה לחלוטין. ההחלטה על סגירתו פשוט לא הגיונית", אומר הלוי.
