שער הדולר היציג שלשום, כפי שנקבע בבנק ישראל, עמד על 3.427 שקלים, לאחר שבוע תנודתי נוסף שנפתח ביום ראשון שעבר ברמה הנמוכה ביותר של הדולר זה שלוש שנים, כ־3.39 שקלים לדולר. הנפגעים העיקריים מהתחזקות השקל הם היצואנים, שמוכרים את סחורתם בדולרים: כל ירידת ערך של הדולר לעומת השקל פירושה שהם מקבלים פחות כסף.
בנק ישראל התערב בשבוע שעבר בשוק בניסיון להחליש את השקל ולסייע ליצואנים, ורכש דולרים. מי שמרוויח מהתחזקות השקל הם הצרכנים, שמשלמים פחות שקלים על חופשות בחו"ל ועל רכישת מוצרי ייבוא.
ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, אומר שאין סיבה ברורה לתנודתיות של השקל דווקא בשבועות האחרונים. "למה השקל מתחזק באופן ספציפי בשבוע־שבועיים האחרונים? אין לי תשובה לזה. אני לא יודע למה הוא מתחזק מעבר להיחלשות של הדולר בעולם – כלומר, לא רק שהדולר נחלש, השקל מתחזק. יש גורמי רקע: כלכלה חזקה, ייצוא שירותים טוב, היי־טק, חברות שנמכרות. אבל זה היה גם לפני שבועיים. אני לא יודע למה דווקא עכשיו".
פרופ' עומר מואב, יו"ר מכון אהרון במרכז הבינתחומי הרצליה, מסביר כי "השקל מתחזק משום שלישראל יש עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים – מייצאים הרבה ומייבאים מעט. כשמייצאים יותר ממה שמייבאים והכלכלה צומחת, השקל מתחזק. ההתחזקות פוגעת כמובן ברווחיות הייצוא, אבל מצד שני מגדילה את הכדאיות של הייבוא ומקלה על החיים של תושבי מדינת ישראל".
להשקפתו של מואב, בנק ישראל טועה בניסיונו לבלום את ייסוף השקל. "הטענה של בנק ישראל הייתה תמיד שהוא רק מייצב תנודות, ולא מנסה לשנות את השער. אחר כך הוא פתאום שינה את טעמו ואמר שהוא כן מנסה לסייע. אני טוען שזו טעות חמורה ולא צריך לעשות את זה. אין שום סיבה להתערב בשער החליפין. התחזקות השקל היא בסך הכול אינדיקציה, אי אפשר להגיד שהיא טובה או לא טובה. היא סימן למצב כלכלי בריא בסך הכול, אבל גם למצב לא בריא, כי ההתחזקות קשורה בכך שיש חסמי ייבוא".
לדברי מואב, במקום להחליש את השקל בקניית דולרים מכוונת, יש להגדיל את הייבוא ולא להתרגש מדרישת היצואנים להחליש את השקל מיד. "הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לאפשר יותר ייבוא. אי אפשר להגדיל את הייצוא של המשק הישראלי בלי לייבא יותר. מה שאפשר לעשות פה זה כמעט וין־וין – גם לשחרר חסמי ייבוא ולהוריד את יוקר המחיה בישראל, וגם באותה הזדמנות לתרום לשער החליפין ולהקל על הייצוא. מה הבעיה? שאיגוד היצואנים מיילל מצד אחד על שער החליפין, ומצד שני דורש את המשך חסימת הייבוא למשק הישראלי בכל מיני תחומים. הם מבקשים שני דברים שעומדים בסתירה. אז מול הנהי של היצואנים, יש לי עצה מאוד ברורה ופשוטה למקבלי ההחלטות: להתעלם".
גם שראל מאמין שהתחזקות השקל מעידה על כלכלה יציבה. "זה משקף את החוזק של הכלכלה, ואכן פוגע בעיקר ביצואנים. אם אתה לא יצואן אין לך בעיה. ההפך: הצרכנים נהנים כי הם יכולים לנסוע לחו"ל בזול ולרכוש בזול מוצרים, מכוניות ומוצרי ייבוא".
שראל מסכים שבנק ישראל צריך לחדול מהתערבויותיו בשוק המט"ח. "כשהוא התחיל לקנות דולרים בשנת 2008 זה היה טוב. לתקופה מסוימת זה היה מצוין. הגדיל את הרזרבות, עזר לייצוא. אבל אני חושב שבשלב כלשהו צריך להפסיק עם זה. הבנק ממשיך לקנות דולרים גם היום, ואין לזה שום הצדקה. הוא לא מצליח להשפיע על שער החליפין, אבל מעבר לכך – לא בטוח שנכון לנסות להחליש את השקל.
אם בעבר הייתה הצדקה לחזק את הייצוא באמצעות פיחות השקל, כעת סבור שראל שאין בכך היגיון. "כשהמשק היה במיתון, ב־2009, היה שיעור אבטלה גבוה ולא רצו שמפעלים ייסגרו ושהייצוא ייפגע. אז היה לזה היגיון רב. היום, כשהאבטלה כל כך נמוכה, זה הזמן הכי פחות מתאים לכך. גם אם מפעל ייסגר, זה לא סוף העולם. העובדים יוכלו למצוא עבודה אחרת, כי שיעור האבטלה נמוך.
"בדרך כלל אי אפשר לעשות שינוי קבוע בשער השקל מול הדולר, אלא משהו זמני. אז אם עכשיו אתה מחזיק את השקל חלש, הוא יתחזק בעוד שנה – ואז אולי שיעור האבטלה יהיה פחות נמוך מהיום ויהיה קשה יותר למצוא עבודה. מהבחינה הזו, לנסות דווקא היום למנוע את התחזקות השקל – זה פשוט לא נכון".
