
ניכר היה בנגיד בנק ישראל שהוא נזהר מאוד במילותיו כאשר הגיש לממשלה השבוע את הדו"ח השנתי המסכם לשנת 2018. אולי בגלל אופיו הנעים, אולי משום שרק לאחרונה נכנס לתפקידו, אולי כי הוא לא רוצה להשפיע חלילה על הבחירות הקרובות, ואולי מפני שהוא באמת משוכנע שהמצב נפלא.
אבל בסיכום דבריו, גם פרופ' אמיר ירון נאלץ להתריע במילים קשות מפריצת הגירעון ומהחשש הכבד שהמשק לא נערך כראוי ליום פקודה, למרות שנים ארוכות וטובות. "אמנם לא נכון להיתפס למספר נקודתי זה או אחר, אולם ישנה חשיבות לתוואי המתהווה של הגרעון המבני", אמר פרופ' ירון, בהתייחס לגירעון שעמד על 3.5% בפברואר ולתחזית משרד האוצר עצמו לגירעון של 3.6% בשנת 2019 (לעומת יעד ממשלתי של 2.9% והמלצות בנק ישראל להתכנס ליעד שנתי של 2%).
הנגיד הזכיר שתי אפשרויות העומדות בפני הממשלה, וייתכן שהיא תיאלץ לנקוט את שתיהן: הורדת ההוצאות, והגדלת ההכנסות. במילים אחרות, היכונו לפגיעה בשירותים הציבוריים (בתי חולים? שירותי רווחה? קצבאות נכים?) ולהעלאת מיסים. אל תקנאו בראש הממשלה ובשר האוצר הבאים.

הדו"ח השנתי של בנק ישראל הציג גם את המספרים הנמוכים של 'מחיר למשתכן', תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון, שלפי הצהרותיו הייתה אמורה להשפיע על כל שוק המגורים, אך בסופו של יום הביאה לירידה של 1.4% בלבד במחירי הדירות בסיכום שנת 2018, ולעלייה של יותר מ־10% במחירים מאז נכנס כחלון לתפקידו.
לפי הנתונים בדו"ח שפורסם השבוע, מתוך 60 אלף שהתבשרו על זכייה בהגרלה, 18 אלף משקי בית בלבד מימשו מ־2015 ועד סוף 2018 את הזכות לרכוש דירה מוזלת. היתר טרם נקראו לבחור את דירתם, משום שאישורי הבנייה למיניהם טרם ניתנו.
בשנה האחרונה, לא פחות מ־49% ממכרזי הקרקע שהוציאה המדינה נותרו ללא מענה, מה שאומר שאף קבלן לא חשב שהם יהיו אטרקטיביים מספיק לבנייה ולמכירה (לעומת 37% מהמכרזים בשנת 2017). במקביל, 18% מהדירות שיצאו להגרלה – על קרקעות שקבלנים כן קנו – נותרו ללא זוכה בשל מיעוט מתעניינים.
למי ששכח, היה זה שר האוצר עצמו שהבטיח בתחילת הדרך "100 אלף דירות מוזלות" כתנאי להתמודדותו גם בבחירות הבאות – אלה שיתקיימו ביום שלישי הקרוב.

מכורים להלוואות: סך החוב של משקי הבית בישראל לבנקים, לחברות ביטוח ועוד, טיפס השנה בעוד 4.9% והסתכם ב־557 מיליארד שקל, כ־220 אלף שקל בממוצע לכל משפחה.
בעקבות הקלות של בנק ישראל לנותני ולנוטלי משכנתאות, האשראי לדיור זינק בשנה האחרונה ב־6.8% (לאחר עלייה של 6% בשנת 2017), לסכום של 360 מיליארד שקל. במקביל, האשראי שלא לדיור – שנחשב גבוה יחסית בהשוואה עולמית – עלה השנה ב־1.4% בלבד, לעומת עלייה של 3.8% שנה קודם לכן, והוא עומד על 197 מיליארד שקל. נגיד בנק ישראל ציין כי החוב של משקי הבית ביחס לתוצר עדיין נמוך: "כשני שלישים ממנו לדיור, רמה מעט נמוכה ביחס לעולם, בעוד שהחוב הפרטי לא לדיור (שהוא ללא בטוחות) נמצא ברמה קרובה יותר לממוצע העולמי". עם זאת, הדגיש, "אלו נתוני מאקרו, וההתפלגות בתוך האוכלוסייה היא פרמטר לא פחות חשוב". בהצלחה בהחזר החודשי.