שנת השמיטה הבאה עדיין רחוקה – תשפ"ב תיכנס רק בליל א' בתשרי, 6 בספטמבר 2021 – אך בממשלה כבר נערכים. מסלול חיסכון חדש יסייע למאות חקלאים לשמור שמיטה באורח מלא: מערך חיסכון ה"השתלמות" החדש, בתמיכת המדינה, יאפשר מנוחה בשנה השביעית לחקלאים הבוחרים לא לעבוד בה למרות "היתר המכירה" ומערכת "אוצר בית דין".
לפי מתווה שהוסכם בין שר החקלאות אורי אריאל לסגן שר האוצר יצחק כהן, כל חקלאי שיצהיר שבכוונתו לשבות מעבודה בשנת השמיטה הבאה, יוכל להתחיל כבר השנה להפריש מפדיון רווחיו לקרן השתלמות, והמדינה תחסוך בשבילו עד פי שלושה מהסכום שהפריש. המטרה היא שבשנת השמיטה, בעת שהחקלאי שובת, הוא יוכל להתפרנס בכבוד מקצבה ידועה ובטוחה.
על פי נתוני משרד החקלאות, כמאתיים חקלאים בישראל נוהגים לשמור את השמיטה כפשוטה למרות האפשרויות ההלכתיות המקלות, ומשביתים את עבודתם בכל מחיר וללא תנאי. אחרים נאלצים לשבות בשל אופי תוצרתם, ולא יכולים לעבוד תחת הסכמי היתר מכירה: למשל, בעלי משתלות לעצי פרי אינם יכולים למכור את השתילים שכן אסור לשתול בשמיטה, וגם בעלי כרמי יין נאלצים להתמודד עם ביקוש מופחת לתוצרתם בשנת השמיטה.
"הלכנו פה על פתרון לטווח הארוך", אומר ל'מקור ראשון' צביקה כהן, סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות במשרד החקלאות. "המדינה יודעת מראש כמה היא מקציבה לשומרי השביתה – סכום שעומד על כ־72 מיליון שקלים בסך הכול – ושומרי השמיטה גם הם עושים למען הבטחת הכנסתם באמצעות הפרשה מהרווחים שלהם". לדבריו, כל חקלאי שמעוניין לשמור על השמיטה כהלכתה יחויב להפקיד כספים לקרן החיסכון, וכשתגיע השמיטה והוא אכן יוכיח שמטעיו או שדותיו מושבתים מעבודה, המדינה תשלים את הצד שלה.
"אנחנו מבטיחים לסייע ב־18 אחוז מכלל הפדיון של החקלאי", מבהיר כהן. לדבריו, משרד החקלאות מעדיף מלכתחילה שהחקלאות הישראלית לא תשבות בשמיטה, אלא תפעל לפי עקרונות ההלכה שהתווה הרב קוק בהיתר למכור לנוכרי את הקרקע החקלאית על תנאי ולהמשיך לעבד את האדמה, אך חקלאים שבכל זאת ישביתו את עבודתם יזכו כעת לסיוע.
למרות הביקורת המרומזת של כהן נגד שומרי השמיטה המלאה, יאיר בר־עזר, חקלאי מהיישוב כפר־חסידים המגדל גידולי שדה כחיטה ותירס, רואה בשמיטת הקרקע כפשוטה חובה דתית ראשונה במעלה. הוא דור רביעי לחקלאי ישראל, וסבו, מייסד כפר־חיטים, היה מראשוני שומרי השמיטה במדינת ישראל. במשך שנים פרנסתם במהלך השמיטה עמדה בספק, אך כעת יהיה לו קל יותר.
"בכל השנים זרענו בערב ראש השנה של השמיטה, ואחרי הקציר חיינו ממה שהקדוש ברוך הוא שולח לנו משמיים. לא התפשרנו מעולם, למרות האפשרות לעשות היתר מכירה", הוא מעיד. "אם סבא שלי הצליח להקים את המדינה ולהתפרנס, וגם מצא זמן לשמיטה לצורך לימוד תורה, גם אנחנו נמצא לכך את הזמן".
בר־עזר בטוח שהמהלך של משרד החקלאות יחזק ויעודד חקלאים אחרים להקפיד בהלכות השמיטה. "עד עכשיו הסתמכנו על הבטחת הכנסה. לא קיבלנו מעולם כספים כתמיכה ממשרד החקלאות, ואני שמח על האפשרות לשמור על רמת חיים גם בשנת שמיטה. זו שנה שאמורה לסגור פערים וליצור שוויון. לצערנו מעטים החקלאים היום, והמצווה הולכת ונעלמת. טוב שמחזקים אותה כעת".
