בשנת 1965 חגגו אזרחי ישראל את הצטרפותה של ישראל למשפחת העמים, בעקבות הקמת גורד השחקים הגבוה בישראל – מגדל 'כלבו שלום' בתל־אביב, 120 מטר גובהו (לאחר שנים ספורות, אגב, בעקבות עליית תודעת השימור, החגיגה תתחלף בקינה על הריסת המבנה היפהפה של 'גימנסיה הרצליה' שעמד על הקרקע לפניו). השבוע, קצת יותר מיובל שנים אחרי הקמת המגדל התל־אביבי, אישרה עיריית רמת־גן את הקמת גורד השחקים הגבוה בישראל, שיתנשא לגובה של 120 קומות – 520 מטר. על שטח שבבעלות הבורסה ליהלומים ברמת־גן ייבנו 'מגדל 120' ולידו עוד שני מגדלים 'נמוכים' – 77 קומות ו־88 קומות בלבד. כמה עשרות מטרים משם אישרה עיריית תל־אביב לפני כשנה את הקמת 'מגדל בין ערים' שיתרומם לגובה של 100 קומות – מה שיכול ללמד על המגמה הברורה שאליה צועדת מדינת ישראל.
קשה לדעת מתי יתרוממו המגדלים הללו, שעוד טעונים אישור מהוועדה המחוזית ובעיקר טעונים הצדקה כלכלית מצד כוחות השוק. בינתיים, המגדל הגבוה בישראל הוא 'עזריאלי שרונה' ליד הקריה בתל־אביב, שנפתח לפני כשנה ומתנשא לגובה של 238.5 מטר בלבד, פחות מחצי מגובהו המתוכנן של המגדל החדש ברמת־גן.
בזמן שהתלונַנו (בדרך כלל די בצדק) על יוקר המחיה כאן, לפחות השכר הממוצע בישראל המשיך לעלות. לפי נתונים שהציגה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע ברוטו לשכירים בישראל עמד בינואר על 10,538 שקל, עלייה של 3.4% לעומת ינואר שעבר. מול דצמבר האחרון מדובר בירידה של 268 שקל (10,806 בדצמבר), אולם חשוב להזכיר שבחודש האחרון של השנה לא מעט משכורות נהנות מבונוסים ומתגמולים שנתיים שמקפיצים מעט את השכר. ועם כל זאת, חשוב לדעת שרק 34% מהישראלים השכירים מרוויחים את השכר הממוצע או גבוה ממנו, בעוד ש־66% מרוויחים פחות מאותו רף ממוצע. בענף ההייטק, למשל, עומד השכר הממוצע על 23,328 שקל, בעוד שבתחתית הדירוג נמצא את ענף "שירותי אירוח ואוכל", שם השכר הממוצע בינואר עמד על 5,146 שקל בלבד.
