מכשיר יחידי מסוגו בעולם לקטילת כינים, המבוסס על אוויר חם ואינו דורש שימוש בתכשירים כימיים, מקווה לתת מענה למגפה השנייה בגודלה בקרב ילדים אחרי מחלת השפעת. שלושה יזמים מהחממה הטכנולוגית "טרהלאב ונצ'רס", הפועלת במתחם ההייטק של יקנעם, פיתחו מכשיר חדש להשמדת כינים וביצי כינים בטכנולוגיה חדשנית, ובקרוב יחלו בייצור המוני של המכשיר ובהפצתו בשלב הראשון לשוק האמריקני.
אין הורה שלא נתקל בהודעות חוזרות ונשנות מצד הגננות והמורות בבית הספר, המדווחות על ביקורה של "הכינה נחמה" בגן, ונושאות דרישה לבדוק ולטפל בראשי הילדים כולם. במחקרים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית נמצא ש־3־6 מיליוני ילדים בני ארבע עד 13 מטופלים מדי שנה בארץ בעקבות גילוי כינים על ראשיהם, כ־15 אחוזים מהם נגועים בכל זמן נתון, וכ־70 אחוזים חוו כינמת לפחות פעם אחת בחייהם.
שוק התכשירים לטיפול בכינים מגלגל ברחבי העולם כ־2 מיליארדי דולרים בשנה, וכולל אינספור אמצעים שנועדו למגר את החרקים מוצצי הדם. תכשירי שמפו, תרופות, מסרקים ועוד נמצאים על מדפי רשתות הפארם, אך הם מתבססים ברובם על חומרים כימיים ויעילותם חלקית בלבד. ילדים רבים מתקשים להשלים עם הטיפול בכינים, שלרוב מלווה בריחות עזים וחריפים ובשימוש במסרקים צפופים ומכאיבים.
"הרעיון למצוא פתרון ל'סיכול ממוקד' לכינים וביצי כינים הגיע לאחר שנים של גידול ארבעה ילדים שסבלו מעת לעת מהמכה הזאת", מספר דורון קניגסבוך, מנכ"ל הסטרטאפ הצפוני "ספינקס סמארטהד". את הפיתוח לפטנט שמצא הוביל יחד עם שני שותפיו, יחיאל קורץ וגבי הורוביץ. "אחרי כשנה של ניסיונות, בתחילת 2016 הקמנו חברה שהצליחה להוכיח היתכנות של השמדת כינים בתוך כשבריר שנייה, דרך שימוש באוויר חם מאוד ובלי לגרום למטופל חוסר נעימות. את הניסויים הראשונים עשינו על נמלים בחול מחוץ למשרדים שלנו ביקנעם, ועם המסקנות התקדמנו הלאה".
המכשיר הרפואי שפיתחו לבסוף נראה כמכונת תספורת, שמחליקה על השיער. אוויר חם מאוד עובר בין שיני המסרקים במקביל לקרקפת, אך אינו נוגע בראש המטופל ולא גורם לו לכאבים כלשהם. בתוך כך מושמדות הכינים – בן רגע. "מדובר בטיפול מהיר וטבעי", מסביר קניגסבוך. "אנו קוטלים את הכינים במקום המחיה שלהן, כמילימטר מעל הקרקפת, ובטיפול שנמשך כרבע שעה".
במהלך פיתוח המוצר, שנרשם כפטנט רשמי, הקימו היזמים מעבדה שבה יצרו סביבה המדמה ראש של מטופל. את הכינים גידלו לצורך המחקר בתוך אינקובטור, והן הונחו על בובת סימולטור מיוחדת שעליה נערכו הבדיקות.
כמיליון דולר הושקעו בפיתוח בשלוש השנים האחרונות, וכעת אנשי "ספינקס" נמצאים בשלב גיוס כספי משקיעים בהיקף כ־3.5 מיליוני דולרים, שנועדו למסחור המוצר ולמכירות ראשונות. המכשיר צפוי להיות זמין בשוק בסוף 2020 ויעלה כ־150 דולר. עם זאת, נראה שלא נמצא אותו בזמן הקרוב על המדפים בישראל, שכן בשלב הראשון הוא עתיד כאמור לצאת לשווקים בארה"ב בלבד. "אנו פונים לשוק הביתי בארה"ב, מאחר שההתייחסות לכינים שם מחמירה מאוד בהשוואה לישראל ולמדינות אחרות", מסביר קניגסבוך.
"המדיניות בארה"ב כלפי ילדים שנושאים כינים או שמתגלים כנשאי כינים היא אפס סובלנות. כשמורה מבחין בכינים או ביצי כינים על ראשו של תלמיד, יקראו להורים שלו מיד ויבודדו אותו במרפאת בית הספר. הילד לא יוכל לחזור ללימודים עד שיביא אישור מרופא שהוא אכן נקי מכינים. אין פשרות שם".
לדבריו, מחקרים מעידים על אובדן עצום של ימי עבודה להורים שמגיעים לגן או לבית הספר לאסוף את הילדים, ונאלצים להישאר איתם בבית עד שהכינים נעלמות. "בישראל, לעומת זאת, אסור להגיד לילד שיש לו כינים ובטח לא לבדוק אותו", קניגסבוך מפרט. "כאן חופש הפרט הרבה יותר חשוב ממיגור הכינים".
חממת "טרהלאב ונצ'רס", בשיתוף רשות החדשנות, ממוקמת בפארק המדע ביקנעם. החממה מלווה חברות צעירות, ומסייעת ליזמים בהיבטים כמו ייעוץ טכנולוגי ועסקי, הנהלת חשבונות, שירותים משפטיים ועוד, בנוסף להשקעה כספית. מאחורי החממה עומדת "טרה ונצ'ר פרטנרס", קרן הון סיכון ישראלית שהוקמה ב־2007 על ידי ד"ר אסטורה מודנה וד"ר הרולד וינר. הקרן משקיעה בחברות מראשיתן ועד לשלב הצמיחה, ובתיק ההשקעות שלה יש כיום 25 חברות.
"ישראל מתמקדת בעיקר בפיתוחים חדשניים של רעיונות ויוזמות, ולא דווקא במוצרים לשימוש ביתי. אנחנו חושבים שגם לזה יש מקום בתעשיית החדשנות הישראלית", אומר מודנה. "בזכות ישראל יימצא פתרון לבעיה גדולה ששותפים לה רבים ברחבי העולם". הקרן השקיעה עד היום כ־60 מיליון דולר בחברות ישראליות שהחלו את הליכי הפיתוח בפארק ביקנעם, הרחק ממרכזי היזמות הגדולים באזור המרכז.
