אחרי כל־כך הרבה ציפיות וכותרות, הצטרפה השבוע חברת הנסיעות השיתופיות 'אובר' לבורסה של ניו־יורק. מדובר בנציגה בולטת, אולי הבולטת ביותר, לטרנד הכלכלה השיתופית שכבש את העולם בשנים האחרונות. למה לשכור משרד אם אפשר לחלוק משרד משותף? למה לקחת חדר במלון אם אפשר לגור בחדר בבית משותף? למה להתקשר לתחנת מוניות כמו פעם, אם אפשר פשוט למצוא נהג שישמח להסיע אותי, במחיר המתאים, ליעד הנכסף?
עם חזון לחיבור בין מאות אלפי נוסעים ונהגים מזדמנים, הפכה אובר תוך שנים ספורות ללהיט היסטרי. נכון להיום רשומים אצלה כ־160 אלף נהגים ב־700 ערים ברחבי העולם. גם אצלנו היא חוללה בזמנו סערה לא קטנה, כשראש הממשלה נתניהו רמז ששר התחבורה ישראל כץ בולם את הגעת החברה לישראל בעקבות לחץ של נהגי מוניות חברי ליכוד, ולא בגלל "בעיות ביטחון ורגולציה" שבהם נופף כץ.
אובר הונפקה בבורסה לפי שווי של 75.5 מיליארד דולר וגייסה 8.1 מיליארד דולר. לפני שאתם מתפעלים מהשווי האסטרונומי נזכיר שבשנה שעברה רשמה החברה הפסד תפעולי של יותר משלושה מיליארד דולר, מה שאומר שהחמצן שהיא קיבלה מהמשקיעים יספיק בקצב הנוכחי לזמן מוגבל מאוד. מעבר לכך, במהלך השנים האחרונות נקבו פרשנים ומומחים בשווי צפוי של 120 מיליארד דולר לחברת הנסיעות השיתופית. המספר הנמוך בהרבה שבו הונפקה החברה בסופו של דבר מלמד שיותר ויותר משקיעים אינם מהססים לפקפק במודלים של הכלכלה השיתופית – שעוד לא מצאה דרך לתרגם את הפופולריות לרווחיות בשורה התחתונה. אם אובר תיקח יותר כסף על כל נסיעה כדי לעבור סוף סוף לרווח בשורה התחתונה, היא עלולה לגלות שהנוסעים יחזרו למונית הרגילה, שגם נהגיה למדו בשנים האחרונות לעבוד עם אפליקציה יעילה.
בינתיים מניית אובר איבדה כחמישית משווייה (!) בשני ימי המסחר הראשונים שלה, בין השאר על רקע העימותים בין ארה"ב לסין שסידרו לה התחלה קשה במיוחד.
התביעה נגד חברת 'טבע' ריחפה באוויר זמן רב, אולם בסוף השבוע שעבר זה אכן קרה, כאשר 44 מדינות בארה"ב הגישו לבית המשפט בקונטיקט תביעת ענק נגד 20 חברות תרופות בטענה כי תיאמו וניפחו מחירים של יותר מ־100 תרופות. על פי כתב התביעה, חברת טבע, ספינת הדגל הישראלית ומקור לגאווה במשך עשרות שנים, היא שניצבה במוקד אותה קנוניה.
התובע של קונטיקט מאשים את חברות התרופות כי הונו את הציבור האמריקני במיליארדי שקלים, אולם כרגע עדיין לא ברור מה יהיה היקף הקנסות והפיצויים שהתביעה תדרוש מחברת טבע ומיתר החברות, שניפחו לדבריה את מחירי התרופות הגנריות – המושקות לשוק במועד פקיעת הפטנט של התרופה המקורית ומוזילות את מחיר התרופה בעשרות אחוזים – בשיעור שעלה לעיתים על 1000%.
מניית טבע הגיבה לפרסום בצלילה של 11% בבורסה, אבל מעבר לנזק הכספי שפוגש את טבע בתקופה רגישה ממילא, יש כאן גם פגיעה תדמיתית ומוסרית עצומה. כאשר מחיר תרופה מנופח באמצעות קרטל ביותר מפי עשרה, יש בהכרח גם חולים שנמנעים מליטול אותה. מה שאומר שפגיעת הקרטל לא נעצרת רק בכיסם של האמריקנים, אלא גם בבריאותם.
