הניחו רגע לוויכוחים בנוגע להעברת מזוודות הכסף מישראל לרצועת עזה, ותחשבו עד כמה זה סוריאליסטי שהכסף מגיע לשם בשטרות של דולרים דווקא, ולא נניח בלירה מצרית, דינר ירדני או ריאל קטארי; עד כמה זה נראה לכולנו הגיוני ומובן מאליו שתושבי עזה ועובדי חמאס, שבימים כתיקונם ישמחו לקלל את אמריקה ולשרוף את דגל הכוכבים והפסים, מצטלמים מחויכים עם שטרות הדולר שהנפיקה אמריקה הגדולה. עם כל הכבוד לחלומות על ג'יהאד ולשנאת המערב, מתברר שגם בעזה יודעים שהדולר של ארה"ב הוא המטבע האולטימטיבי – כזה שכל יתר המטבעות מתייחסים אליו, ושגם אויביה המושבעים ביותר של ארה"ב משתמשים בו כמובן מאליו.
אבל בשעה שעליונות המטבע האמריקני מעידה כאלף עדים עד כמה ארה"ב מובילה בפער גדול על האיחוד האירופי ועל סין הענקית (שגם בה מתמחרים בדרך כלל כל עסקה משמעותית בדולרים), ארה"ב צריכה לחשוש דווקא מהמעצמות החדשות והחזקות שקמות בתוכה.
ענקית האינטרנט גוגל – שמלבד מנוע החיפוש שלה היא גם הבעלים, בין היתר, של יוטיוב, של מערכת ההפעלה אנדרואיד ושל אפליקציית הניווט וויז – ופייסבוק, הרשת החברתית שמחזיקה גם באינסטגרם ובווטסאפ, חזקות היום במובנים רבים מכל מדינה. כמות המידע שנמצאת בשרתיהן מעניקה להן שליטה ואינפורמציה אדירה על מיליארדי בני אדם, וגם הפוליטיקאים והמדינות השונות כבר יודעים שהם מוגבלים מאוד ביכולת התגובה שלהם נוכח מאזן האימה החדש.
הבחירות האחרונות בארה"ב הוכיחו שפייסבוק יודעת לנתב ולהטות את השיח הציבורי כרצונה. הרשת החברתית, ש־2.4 מיליארד בני אדם משתמשים בזרועותיה השונות, מחליטה מה תראו במסך שלכם ובאיזו תדירות, והיא גם יודעת כמה זמן התעכבתם על כל פוסט חדש או ישן. עד לא מזמן, כשעוד היינו קצת יותר נאיביים, פייסבוק הבטיחה לנו חזון של דמוקרטיה מושלמת, פתחון פה לכל אזרח עם מחשב בבית או סמארטפון ביד. היום כבר די ברור שמדובר במעצמה רמת כוח, מדינה וירטואלית ענקית, שבראשה שולט כמעט ללא עוררין איש אחד.
וגוגל? החיפושים שלנו ברשת, המידע שעובר במיילים של החברה, התמונות שאנחנו שומרים בשרתיה, השימוש שלנו בדפדפן הפופולרי שלה ועוד, הופכים אותה למפלצת מידע אדירה. פוליטיקאים ואנשי עסקים יעדיפו להסתכסך עם ממשלת ארה"ב או עם האיחוד האירופי, ולא להיות מוחרמים על ידי פייסבוק או גוגל, עניין שמשמעותו היא מוות ודאי, כי אם אתה לא שם אתה לא קיים. מאמר שפורסם השבוע ב'וושינגטון פוסט' תיאר כיצד הפך ה'כרום', הדפדפן של גוגל, לתוכנת ריגול אדירה. כרגע אנחנו יודעים שהתוכנה הזו משרתת את גוגל כחברת הפרסום הגדולה בעולם, שיודעת למשל מה אנחנו אוהבים לקנות והיכן אנחנו אוהבים לבלות, אבל מי יודע היכן ייעצר השימוש במידע האדיר שנאגר בשרתי החברה?
הכוח של הענקיות האמריקניות כל־כך גדול, שאני חושש אפילו מהמילים שנכתבו כאן. לאחר שהפסקאות הללו יעלו לאתר 'מקור ראשון' וינוטרו על ידי פייסבוק או גוגל, מה יפריע לענקיות הללו לשים כוכבית ליד השם שלי, כדי להיפרע ממני או סתם כדי לדרדר את מקומי בחיפוש הבא?
ד"ש מבר כוכבא
ואם כל זה לא מספיק, בקרוב פייסבוק עוברת לשלב הבא. לפי הכרזת החברה, מתישהו במחצית הראשונה של 2020 היא תשיק מטבע משלה, 'ליברה'. פייסבוק כבר צירפה למהלך עוד 30 תאגידי ענק – שמות כמו ויזה, מאסטרקארד, איביי, פייפאל ועוד, והיא מבטיחה לגייס עוד כמאה תאגידים שירצו לחבור לדבר הגדול הבא. או שהם סתם ירצו להתקרב לפייסבוק, כי מדובר בחברה הכי משפיעה.
כוחו של מטבע תלוי בעיקר במידת האמון שלנו בכוחה של הישות שעומדת מאחוריו, מה שהופך את הליברה לניסוי מסקרן במיוחד. כשפייסבוק מבטיחה "לעשות לעולם הפיננסים מה שהאינטרנט עשה לעולם התקשורת", כדאי להקשיב לה. מי שזה נשמע לו מופרך, שינסה לחשוב על גודלה ועוצמתה של מהפכת התקשורת, המוזיקה, המידע, הצפייה וכו' שהתחוללה פה בתוך שנים ספורות. מהפכה בנקאית ומוניטרית היא "כסף קטן" בתוך אותו מפץ עולמי חדש, ולמען האמת הגיע הזמן שמישהו ינער את מוסד הבנקאות הארכאי והממוסד.
מה שלא יהיה, פייסבוק לא מבטיחה עוד חלום על מטבע בלוקצ'יין בסגנון הביטקוין או מתחריו – שמוחזק היום בעיקר על ידי ספקולנטים, שאין בו באמת מסחר של ממש, ושיכול לטוס או לצלול בעשרות אחוזים בלילה אחד. פייסבוק חולמת על מטבע עובר לסוחר, כזה שנוכל לקנות ולמכור ולהחזיק בחשבון הבנק. בקיצור, אם נשאל את מארק צוקרברג, הוא בוודאי מאמין שבעוד זמן לא רב אנשי חמאס יבקשו מהקטארים ליברות.
כל ישות שרוצה לשדר עצמאות ועוצמה חייבת לנופף בסמלי ריבונות משלה. לצייר דגל זה קל, לחבר המנון זה אתגר קצת יותר מסובך, אבל רק מטבע יכול ללמד עד כמה ההמונים נותנים אמון בישות החדשה, ועד כמה הם מוכנים לתת ערך ומשקל לניירות, למתכות ולמספרים שהיא מציעה.
בכל מקרה, פייסבוק איננה ה"לא מדינה" הראשונה שמכריזה על הנפקת מטבע עובר לסוחר. למעשה, פעמים רבות המטבע הוא רק שלב בדרך להכרזה על עצמאות מלאה. אחת הדוגמאות המאלפות לכך היא דווקא משלנו: המטבעות המרשימים ביותר שיצאו תחת ידיו של העם היהודי הוטבעו ככל הנראה דווקא בימי מרד בר כוכבא, שבהם היינו רחוקים מאוד מריבונות ועצמאות של ממש. הציורים היהודיים המרהיבים שהוטבעו על המתכות השונות – סמלים יהודיים מובהקים כמו מנורה, לולב, אתרוג ועוד, עמדו בניגוד גמור למצוקה, לרעב ולקשיים מול השלטון הרומי הרודני. ואולם המטבעות המרשימים רצו בעיקר לשדר לעם לאן ההנהגה החדשה רוצה להגיע, ואין כמו מטבע כדי לשדר ביטחון ועוצמה (אם כי הסוף הטרגי של אותם מטבעות מלמד גם עד כמה גדול לעיתים הפער בין החזון למציאות).
אבל מי בכלל יסמוך על מטבע וירטואלי לחלוטין? ראשית, יש לדעת ולהבין שכל המטבעות והשטרות בעולם הם מזמן וירטואליים. רק כ־10% מהכסף שלנו מגובה במטבעות ובשטרות של ממש (מה שנקרא "בסיס הכסף"). עד שנות השבעים החזיקה ארה"ב מטילי זהב כנגד כמות הכסף שהדפיסה, אולם גם העידן הזה כבר נגמר. אם כבר, דווקא פייסבוק הודיעה כי תגבה כל ליברה בדולרים, באירו, באג"ח וכיוצא בזה, כדי לשלוט בכמות הכסף ולמנוע תנודתיות חדה מדי.
היי, אנחנו גם חברתיים
כך או כך, מנהיגי העולם כבר מנסים להרוג את הביצה בטרם נולדה. ועדת הבנקאות בסנאט האמריקני הזדרזה להכריז על דיון בנוגע למטבע החדש באמצע יולי, ושר האוצר של צרפת, ברונו לה־מר, קרא לארגון המדינות המתועשות ולקרן המטבע העולמית לבחון את השפעת הליברה על המערכת הפיננסית הבינלאומית, והצהיר כי אסור לתת לו להפוך למטבע ריבוני.
החששות הצפויים הללו עשויים גם להסביר מדוע פייסבוק, שגם ככה נמצאת בשנה האחרונה בעין הסערה בנוגע לפרטיות הגולשים, להטיית בחירות ועוד, מנופפת לפי שעה ביתרונות החברתיים של המטבע החדש: החיסכון הגדול בהעברות כספים בין מדינות; האפשרות לקיים מסחר ולהעביר כספים גם בקרב 1.7 מיליארד בני אדם שאין להם חשבון בנק (מדינות עולם שלישי בעיקר); וסיוע עצום לאוכלוסייה הגדולה של העובדים הזרים, שתנועת הכספים שלהם נאמדת ב־450 מיליארד דולר בשנה, ושמשלמים כיום עמלות של 10% ויותר בכל פעם שהם שולחים כסף הביתה.
גם גוגל טרחה בימים האחרונים להרים את הדגל החברתי, בניסיון לצנן את הביקורת על כוחה הגובר. גוגל הודיעה כי תשקיע סכום עתק של מיליארד דולר לטובת מצוקת הדיור בסן־פרנסיסקו, שמחירי השכירות בה המריאו בשנים האחרונות, בין היתר בגלל הצמיחה המהירה של חברות כמו גוגל והביקוש הגדול למגורים בסביבתה. ב'ניו יורק טיימס' ציינו כי בשמונה השנים האחרונות גדל אמנם היצע יחידות הדיור במפרץ סן־פרנסיסקו ב־176 אלף דירות, אולם מנגד נוספו שם עוד 676 אלף משרות חדשות – מה שיכול ללמד על גודל המצוקה. בגוגל עצמה עבדו בסוף השנה 98,771 עובדים, לעומת 80,110 רק שנה קודם לכן.
מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, הכריז כי החברה תעביר ליזמים קרקעות מסחריות שרכשה, בשווי של 750 מיליון דולר, לטובת הקמת בתי מגורים. בנוסף, גוגל תקים קרן השקעות בסכום של 250 מיליון דולר, שתעמיד תמריצים ליזמים להקמת דיור בר השגה באזור, שכיום צריך לשלם 3,500 דולר בחודש כדי לשכור בו דירת שני חדרים.
כשגוגל מנסה לעזור לעשרות אלפי אמריקנים לשכור דירה מוזלת, וכשפייסבוק משיקה מטבע חדש ומדברת בעיקר על עזרה למסכנים שאין להם אפילו חשבון בנק – מותר בהחלט לחשוד שהן בעיקר מנסות להוריד כמה רגולטורים מהגב.
יותר גרוע משחשבנו
בחזרה אלינו, כי פטור בלי כלום אי־אפשר. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הציג השבוע בפני חברי הממשלה תמונת מצב כלכלית עגומה למדי ולא מפתיעה במיוחד, בין השאר כדי לוודא שהשרים יצביעו בעד קיצוץ של 1.2 מיליארד שקל מתקציב המדינה, מה שאכן קרה.
ירון הדגיש כי גם ההבנה המאוחרת במשרד האוצר שהגירעון יעמוד בשלוש השנים הקרובות על 3.5%־4% מהתוצר (בתוכנית המקורית הוא היה אמור לרדת ל־2%), היא בסופו של יום "רחמנית" במיוחד. התחזית הזו בנויה על ההנחה שכל התוכניות שהממשלה אישרה בהוראת שעה, ובהן תוכניות נטו משפחה ומחיר למשתכן, שעלותן הכוללת היא יותר משישה מיליארד שקל בשנה – יופסקו כולן; שהקיצוצים הרוחביים, בסכום של חמישה מיליארד שקל לשנת 2021, ימומשו במלואם וללא תוספות תקציביות חלופיות; ושתקציב הביטחון כמעט לא יגדל נומינלית עד 2022.
ומכיוון שברור לכל בר דעת שכל זה לא יקרה, התריע ירון בפני הממשלה כי בתחזית ריאלית יותר, הגירעון הצפוי יהיה גבוה מ־4.5% תוצר, "וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים". בשורה התחתונה, אמר השבוע נגיד בנק ישראל לשרים, "לממשלה כנראה לא תהיה ברירה והיא תצטרך גם להפגין נחישות ולהעלות את שיעורי המס". נחיה ונראה. 
