הרשות הפלסטינית נמצאת במשבר כלכלי מחריף, ובכל זאת הודיע השבוע שר הכלכלה הפלסטיני ח'אלד אל־עסילי על "תוכנית ההתנתקות מהכלכלה הישראלית". בריאיון לרדיו קול פלסטין אמר השר כי ממשלת הרשות החלה ליישם צעדים שמטרתם לנתק את קשרי הכלכלה עם ישראל, בהתאם להחלטת המועצה המחוקקת הפלסטינית. "היינו עדים להחלטה ישראלית שלפיה לא ייכנסו מוצרים פלסטיניים, כמו לבן ושמנת, למזרח ירושלים", אמר אלעסילי. "אנחנו רואים בהחלטה הזאת צעד שמטרתו העמקת הכיבוש. כצעד נגדי, הממשלה עושה מאמצים רבים כדי לחזק ולתמוך במוצרים הפלסטיניים המקומיים. הכרזנו על היום הראשון של חודש נובמבר כיום המוצר הלאומי הרשמי, ובכוונתנו לאסור כניסת מוצרים ישראליים לשטחי הפלסטינים".
אל־עסילי התייחס לטענה שישראל מחפשת דרכים להעביר כספים לרשות, למרות הסירוב הפלסטיני לקבל את הכספים שישראל גובה למענה – כ־600 מיליון שקלים בחודש – בשל ניכוי סכום של כ־42 מיליון שקלים בחודש, השווה לזה שהרשות מעבירה למחבלים ולבני משפחותיהם. הסירוב לקבל את הסכום לאחר הניכוי, שלפי הפלסטינים אינו לגיטימי, גרר את הרשות למשבר פיסקלי. אל־עסילי אישר בריאיון הרדיו את הדיווח בתאגיד השידור כאן על הצעה ישראלית למצוא דרך להעביר לרשות כ־240 מיליון שקלים, בפטור ממס הבלו. כיום מס הבלו נגבה מהרשות, ואז מושב לה בחבילת כספי המיסים, שהרשות כאמור מסרבת כיום לקבל. לפי התוכנית, כפי שדווח, מס הבלו לא ייגבה מהפלסטינים מלכתחילה. אל־עסילי לא אמר שהרשות אישרה את התוכנית. בישראל, אגב, הכחישו את הדיווח.
הרשות מעוניינת גם להפחית את השימוש בחשמל הישראלי, כחלק מהמאמץ לוותר על ההישענות הפלסטינית על כלכלת ישראל. "שוחחנו עם הבנק הבינלאומי כדי שיעודד השקעות בחוות אנרגיה סולארית ענקיות, שיוקמו בשטחים הפלסטיניים וייצרו חשמל לאומי מקומי, שיחליף את זה שמספק הכיבוש", אמר אל־עסילי.
אבו־מאזן גם החליט לא להעביר עוד חולים לבתי החולים בישראל, מלבד במקרים מיוחדים – קרי, בכירי הרשות. "הפסקנו את העברת החולים לטיפול בבתי חולים בישראל ואנחנו נמצאים בקשרים עם בתי חולים בירדן, במצרים ובטורקיה, שיטפלו בחולים הפלסטינים", טען שר הכלכלה הפלסטיני, והתעלם לחלוטין מהפגיעה הצפויה בחולים.
כיום 85 אחוזים מהמוצרים הפלסטיניים מיוצאים לישראל, ורוב מוחלט של הכנסות הרשות תלויות בהחלטות ישראליות. כ־160 אלף פקידים מועסקים בידי הרשות ומשתכרים ברובם משכורות נמוכות, בעוד ישראל מאפשרת לכ־100 אלף פועלים פלסטינים לעבוד בישראל ולעוד 30 אלף פועלים לעבוד בשטחים שבשליטתה ביהודה ושומרון. מלבדם, לפי הערכות, עוד כ־30 אלף פועלים פלסטינים עובדים בישראל באופן לא חוקי. הפלסטינים העובדים בישראל משתכרים משכורות גבוהות, שמקיימות למעשה את הכלכלה הפלסטינית.
כספי המיסים שהרשות מסרבת למשוך מישראל, בשל קיזוז משכורות המחבלים, הם כ־55 אחוזים מהתקציב החודשי של הרשות, ומאז שהחל הקיזוז בראשית 2019 נוצר לפיכך גירעון תקציבי של כ־3 מיליארדי שקלים. למרות הקושי, אבו־מאזן ממשיך בעמדתו הנחרצת שלא יקבל את הכספים, במחשבה שוויתור יסמן את מורשתו כמי שהפסיק את העברת הכספים ל"שהידים", הזוכים למעמד של כבוד באתוס הפלסטיני. כדי להתמודד עם הגירעון, בכירי הרשות האמונים על הפן הכלכלי הובילו כמה צעדי קיצוץ ו"הידוק חגורה", כמה מהם חדים במיוחד.
ראשית, הרשות הודיעה על קיצוץ משכורותיהם של הפקידים, שבכללם מורים, פקידי בנק, פקידי משרדים וגם אנשי ביטחון פלסטינים. לפי ההחלטה, כל סכום העולה על שכר הבסיס של 2,000 שקלים לחודש יקוצץ בחצי לטובת המאמץ הכלכלי הפלסטיני. נוסף על הקיצוץ בשכר, הרשות הקפיאה תוכניות פיתוח עתידיות – סלילת כבישים חדשים, שיפוץ מבנים, בניית בתי ספר ובנייני ממשל.
לצד הקיצוץ בהוצאות הרשות הפלסטינית "בונה" על מענקים הניתנים לה ממדינות ערב. קטאר הודיעה שתעביר לרשות הפלסטינית 50 מיליון דולרים כמענק ועוד 250 מיליון דולרים כהלוואה, כדי לצמצם את החוב המצטבר. הרשות גם לוקחת הלוואות גדולות שנפרסות על פני זמן ממושך, ומשולמות בריביות גבוהות, ובכך למעשה ממשכנת את עתידה.
צעדי הרשות עד כה מונעים את החרפת המשבר הכלכלי, לפחות באופן זמני. אך בעוד האדם הפשוט סובל מהקיצוץ התקציבי, הרשות מגדילה את התשלום למחבלים ולבני משפחותיהם. לאחר עיכובים פרסמה הרשות את דו"חות התקציב החודשיים שלה לחמשת החודשים הראשונים של שנת 2019. לפי הדו"חות, ההוצאות למשכורות של מחבלים, אסירים ואסירים משוחררים גדלו ל־46 מיליון שקלים בחודש. מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" חשף כי בחודשים הללו הוציאה הרשות יותר מ־234 מיליון שקלים על משכורות מחבלים, ובשנת 2019 כולה צפוי הסכום להגיע ל־562 מיליון שקלים, 62 מיליון יותר מבשנה שעברה.
המשחק הכלכלי שאבו־מאזן משחק מסוכן גם בשבילו, משום שאיכות החיים עומדת היום גבוה יותר בסדר העדיפויות של הפלסטיני הממוצע, אפילו בשעת מאבק לאומי. מאות הרוגים בעזה ב־2014 לא הצליחו לשכנע את ההמונים ביו"ש לצאת להפגנות ברחוב נגד ישראל, התמיכה בצעדים נגד ישראל במוסדות האו"ם הולכת ומצטמצמת, וגם השאיפה למדינה פלסטינית עצמאית סובלת מהיחלשות בסקרים.
מנגד, כשהתקבלו ברשות החלטות שפגעו במורים או בנהגים פרצו הפגנות נגד אבו־מאזן. גם הניסיון של הרשות לגבש חוק ביטוח לאומי, שהיה מוביל לניכוי אוטומטי של סכומים ממשכורות העובדים לטובת הפיתוח הפלסטיני, נכשל – מה שחשף אי אמון במערכות הרשות, שהאזרח לא סומך עליה שתחזיר לו בעתיד כסף שלקחה היום.
