קרן למיזמי התייעלות אנרגטית ביישובי יהודה ושומרון תשקיע 15 מיליון שקלים בשנתיים הבאות בחידוש תשתיות חשמל ומים ובתחזוקתן ביישובים ובמוסדות ציבור. "תוכנית שילה" תפעיל ועדת השקעות מסודרת, שתבדוק את הפניות ותוודא שההשקעה אינה פילנתרופית, אלא תביא לירידה בת קיימא בהוצאות האנרגיה והתחזוקה, וכך תחזיר את הכסף לקרן.
המערכות שיותקנו יחליפו וישדרגו מערכות ישנות ובזבזניות, ובהן אמצעי תאורה, מיזוג, חימום מים, הובלת מים, הולכת חשמל ועוד, למערכות חדשניות ומתקדמות שיאפשרו חיסכון רב, מה שיאפשר היתכנות כלכלית והבטחת תשואה. לפי חברת ההתייעלות האנרגטית "אסקו ישראל", המפעילה את הקרן, כמה יישובים ביו"ש כבר הגישו בקשות להשקעה.
"ביהודה ושומרון יש בעיה של מימון", מסביר אמציה הר־שושנים, מנהל הקרן. "מכיוון שמדינת ישראל עוד לא החליטה שהקרקעות שם הן חלק ממנה, בכל התחום העסקי ביו"ש יש בעיות מימון, בוודאי בתשתיות. בנקים אינם מלווים בקלות להשקעות באזור, ולא מוכנים לשעבד קרקעות שתחת בעלות האופטרופוס הכללי. לכן יש מקום לקרנות פרטיות שיזהו השקעות מניבות".
כל מיזם התייעלות אנרגטית שיקבל את תמיכת הקרן יזכה לאחריות ותחזוקה מלאים למשך 10־24 שנים, בתלות במיזם הספציפי, והתוכנית תסייע ליישובים לקבל תקציב נוסף במענקי מדינה הניתנים למיזמי התייעלות. עד שנת 2020 הקציבה הממשלה 300 מיליוני שקלים למיזמי התייעלות אנרגטית, וזאת כעידוד שיביא קרנות וגופים פרטיים להשקיע כ־1.6 מיליארדי שקלים.
ביישובים רבים ביו"ש חברת החשמל מספקת את החשמל ליישוב כולו, והאגודות השיתופיות מחלקות את החשמל לתושבים ואחראיות על תשתית ההולכה המקומית ועל אמינות ההספקה. כך גם בכל הנוגע לאספקת מים.
"המועצות המקומיות והיישוביות שמתעסקות בזה סובלות ממחסור בתקציב", אומר הר־שושנים. "היישובים מוציאים הרבה כסף על ניהול הפעילות, ולא נשאר כסף לפיתוח וליוזמות קהילתיות. המערכת שלנו משדרגת את מערך החשמל במערכת חלוקה חכמה ומתקדמת, וגם גובה בפועל. השירות לתושב משתדרג".
לדברי אלי חנין, משנה למנכ"ל אסקו ישראל, התקדמות לעבר שימוש ירוק יותר באנרגיה עוברת לאו דווקא באנרגיה חלופית, שעלולה להיות יקרה יותר, אלא בהתייעלות בצריכה. "המערכת עדיין פועלת על חשמל, רק באופן יעיל יותר", הוא אומר. החברה פועלת כבר במוסדות חינוך, ברשויות מקומיות, ביישובים כפריים ובמפעלי תעשייה גדולים.
