בזמן שהמפלגות השונות עסוקות בשיווק סיסמאות ומצעים כלכליים־חברתיים־פופוליסטיים, בעיקר על רקע הגירעון בתקציב המדינה, הירידה החדה בצמיחה במשק (1% בלבד ברבעון השני של השנה) והגזירות הצפויות לנחות עלינו לאחר שתוקם ממשלה חדשה, נראה שבשוק הדיור השגרה נמשכת, למגינת ליבם של מחוסרי הדיור. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות המשיכו לטפס גם בחודש יוני האחרון, הפעם בעוד חצי אחוז, והשלימו עלייה שנתית של 1.4% (2.5% בחמשת החודשים האחרונים).
גם בחישוב לפי מחוזות, שהרי נדל"ן איננו מקשה אחת, עולה תמונה דומה. ביוני המחירים עלו ברוב האזורים – 1.8% בתל אביב, 0.4% בחיפה, 0.3% בדרום ו־0.1% במרכז, מול ירידה של 0.7% באזור ירושלים בלבד. גם בחישוב שנתי המגמה ברורה, עם ירידה במחוז ירושלים בלבד (0.2%) ועלייה של 1% במחוז דרום, 1.3% במחוז תל־אביב, 2.5% במחוז חיפה, ועלייה בולטת במיוחד של 4.1% במחוז צפון (שבו נרשמה יציבות בחודש יוני, שאולי מלמדת כי גם הקונים הבינו שיש גבול לביקושים ולמחירים בפריפריה).
החשש הגדול הוא מאפקט הריבית האפסית, שיתמרץ עוד יותר את הביקושים בשוק הדיור. רק לאחרונה הצטרף נגיד בנק ישראל למגמה העולמית והודיע כי הריבית בישראל (העומדת היום על 0.25%) לא צפויה לעלות בקרוב, מה שעלול להזרים בתקופה הקרובה עוד ועוד קונים שרואים משכנתאות זולות מחד גיסא, וחוסר באלטרנטיבות סולידיות אחרות לחיסכון והשקעה מאידך גיסא.
ישראל איננה לבד, ובעוד ועוד מדינות ברחבי העולם מתמודדים היום עם ריבית שלילית של הבנקים המרכזיים, מה שבהחלט יכול להסביר גם את הפחד הגדול השולט בשווקים. לפי מדד שחושב על ידי חברת בלומברג, רבע מאיגרות החוב שהונפקו על ידי ממשלות וחברות בכל רחבי העולם, נסחרות היום בתשואות שליליות. המשמעות הפשוטה היא שמשקיעים ונושים המחזיקים איגרות חוב בשווי של 15 טריליון דולר יפסידו כסף של ממש אם יחזיקו את אותן איגרות חוב עד הפדיון. עד לא מזמן מצב כזה נשמע בלתי־סביר בעליל, והוא משקף את החשש של משקיעים שאחזקת מזומן מסוכנת יותר מרכישת נייר שצפוי להניב להם ריבית שלילית.
נדמה שההוכחה הכי גדולה לאנומליה הפיננסית העולמית הזו הגיעה לאחרונה מדנמרק, שם ניתן היום ליטול משכנתא לעשר שנים בריבית שלילית של חצי אחוז. כלומר, מי שייקח כסף לרכישת דירה בדנמרק לעשר שנים, יצטרך להחזיר פחות כסף ממה שקיבל כהלוואה מהבנק! כן, מה שקראתם.
ולמה שבנק ייתן לי כסף כדי שבעוד עשור אחזיר לו פחות מהסכום שקיבלתי? מסתבר שבבנק סבורים שעדיף להם להפסיד מעט (אותו חצי אחוז ריבית על ההלוואה), כדי לא להפסיד חלילה הרבה (אחזקת מזומן, שעלול לאבד מערכו אף יותר). זה כל־כך מופרך, שיש צורך לכתוב מחדש את ספרי ההיסטוריה הכלכלית.
