כמה כסף אתם מחזיקים כחסכונות בבנק ובבתי השקעות, הודות להפקדות, הפרשות לפנסיה וכדומה, שנחסכו והצטברו במרוצת הזמן? נתון שמפרסם כעת בנק ישראל מגלה כי נכון לסוף הרבעון השני של שנת 2019, הישראלים מחזיקים בסך הכול 3.9 טריליון שקל במה שנקרא "נכסים פיננסיים", לאחר שברבעון השני תיק הנכסים שלנו תפח בעוד 96 מיליארד שקל (עלייה של 2.5%).
בחלוקה למשקי בית זה אומר שכל משפחה ישראלית מחזיקה בממוצע תיק נכסים פיננסי בסך של כ־1.5 מיליון שקל. אם כי כמובן, כדרכו של ממוצע, ישנם ישראלים מעטים שמחזיקים בבנק מאות מיליוני שקלים, וזנב ארוך של ישראלים שמחזיקים עשרות ומאות אלפי שקלים בודדים. בחלוקה לסקטורים של השקעה, הנתח הגדול ביותר שוכב במזומן ובפיקדונות – 1.3 טריליון שקל. עוד 870 מיליארד שקל באיגרות חוב ממשלתיות – מינימום סיכון אבל גם מינימום תשואה; 350 מיליארד שקל באיגרות חוב של חברות, 575 מיליארד שקל במניות ישראליות, ועוד 540 מיליארד שקל בהשקעות שונות בחו"ל.
הצד הפחות נעים של אותה מערכת פיננסית, אלה כמובן החובות האדירים של משקי הבית לאותם גופים. לא ההפקדות והחסכונות צוברי הריבית (בשאיפה לפחות), אלא האשראי שקיבלנו מהם ושאוכל ריבית מדי שנה בשנה.
לפי נתונים חדשים של בנק ישראל, סך החוב של משקי הבית בישראל הגיע בסוף המחצית הראשונה של 2019 ל־572 מיליארד שקל, אחרי עלייה נוספת בסך 9 מיליארד שקל (1.7%) ברבעון השני של השנה. מרבית העלייה, כ־8 מיליארד שקל נטו, היא הגידול נטו בחוב המשכנתאות שלנו לרכישת דירה (שהגיע לרמה של 373 מיליארד שקל). היתרה, כמיליארד שקל, הם חובות להלוואות שאינן לדיור, שהגיעו לרמה של כ־199 מיליארד שקל בסוף הרבעון, לטובת הלוואות פופולריות לצורך רכישת רכב, חופשה וכדומה.
פילוח החוב מלמד על הדומיננטיות הגדולה של הבנקים באשראי למשקי הבית, אם כי אט־אט ישנו כרסום בשליטתם הבלעדית. 508 מיליארד שקל מסך החובות של הישראלים הם עבור הבנקים (89% מהחוב), והיתרה מתחלקת בין חברות הביטוח (30 מיליארד שקל), חברות כרטיסי האשראי (22 מיליארד שקל) וממשלת ישראל, המעמידה הלוואות בתנאים מיוחדים לזכאים בהיקף כולל של 12 מיליארד שקל.
