כל־כך הרבה דברים השתנו בעשורים האחרונים הודות לפלאי הטכנולוגיה, הרחק מעבר לכל תסריט ולכל דמיון, אבל דווקא המטוסים שלנו נשארו דומים למדי לאלה שהמריאו פה לפני דור או שניים. לפי שעה נראה כי כל מי שחלם על רחפנים אישיים או על מטוסים שיצלחו אוקיינוסים בן־רגע יצטרך לחכות עוד זמן רב, בניגוד לתחזיות אופטימיות רבות.
בינתיים, ההישגים שחוגג עולם התעופה נראים צנועים למדי. בשבוע האחרון ציינה חברת התעופה האוסטרלית 'קוואנטס' תקדים היסטורי: הטיסה המסחרית הארוכה ביותר מאז ומעולם, במשך 19 שעות ו־16 דקות, ללא שום עצירה. הטיסה במטוס הבואינג מניו־יורק לסידני, מרחק של 16,200 קילומטר, הוגדרה טיסת ניסוי והיא כללה מחקר רציף בנוגע להשפעות הגופניות והנפשיות של הטיסה על הטייסים, הצוות והנוסעים, בשל הזמן הארוך, חציית אזורי זמן רבים כל־כך, דלילות החמצן בגובה ועוד.
אז נכון שבסרטי המדע הבדיוני הבטיחו לנו הרבה יותר, אבל לפי שעה נתנחם בכך שגם לחיסכון בעצירות ביניים ובטיסות המשך יש יתרון לא מבוטל.
הון של מיליון דולר מספיק היום בקושי לרכישת דירה ממוצעת בלב תל־אביב, אבל מדובר ברף רחוק עבור מרבית הישראלים שחיים פה. לפי דו"ח העושר העולמי שפרסם השבוע בנק 'קרדיט סוויס' השוויצרי, בישראל חיים כ־131 אלף מבוגרים בעלי הון (נטו, בניכוי חובות) של מיליון דולר לפחות. הם אמנם לא עשירים כמו גיל שוויד (בעל השליטה בצ'ק פוינט) או כמו עידן עופר (החברה לישראל) – קבוצה מצומצמת בהרבה של כ־500 ישראלים עם הון של 500 מיליון דולר לפחות – אבל הם בהחלט פחות מוטרדים ממחירו של גביע קוטג'. מהצד השני של המטבע, על פי הדו"ח ל־990 אלף ישראלים יש הון נטו של פחות מעשרת אלפים דולר.
במבט עולמי, ישראל נועלת את רשימת 23 המדינות בעלות מספר המיליונרים הגדול ביותר. עם זאת, בהתחשב בגודל האוכלוסייה, אנחנו מתמקמים בחמישייה הראשונה – אחרי הולנד, הונג־קונג, נורווגיה ופורטוגל.
ואיפה אתם ביחס לממוצע? לפי הדו"ח, מבוגר ישראלי מחזיק בהון נטו של 196,568 דולר, לעומת 122,482 דולר בשנת 2000. והעיקר לזכור את מה שלימדה אותנו המשנה באבות: "איזהו עשיר, השמח בחלקו".
