אם תעשו סקר קצר, סביר להניח שמרבית הנשאלים יאמרו לכם שמי שמעוניין לשנות את העולם, ובמונח עדכני יותר 'לתקן עולם', מוטב שילמד מדעי החברה. אנשי רוח, משפטנים וכלכלנים מעצבים בכל דור את פני האנושות. ברוב שעות היממה אנחנו שומעים וקוראים על פוליטיקאים ועל מומחים למיניהם הפועלים במגרש הפוליטי, החברתי והכלכלי ועמלים ליצור עולם טוב יותר, כל אחד בהתאם להשקפותיו וחזונו. מי לנו יותר מבנימין זאב הרצל, שלמד משפטים בווינה, עסק בעיתונות ובמחזאות, והפך לחוזה מדינת היהודים. גם דוד בן־גוריון יצא לאיסטנבול ללמוד משפטים, מתוך הכרה שלימודי המשפטים יעזרו לו בדרכו הפוליטית והמדינית הארוכה. רק בערב סוכות האחרון הוכרזו שלושת הזוכים בפרס נובל לכלכלה. שלושת הכלכלנים הזוכים – אבג'יט בנרג'י, אסתר דופלו ומיכאל קרמר – קיבלו את הפרס על פועלם לצמצום העוני בעולם, בעיקר באמצעות מחקרים וניסויים חברתיים שונים.
ואחרי שכתבנו את זה, ועם כל הכבוד לזוכים הטריים ולעוד אינספור אנשי חברה ורוח ששינו ומשנים את העולם, חשוב לזכור שמי שבאמת הסיטו מעת לעת את הציר שעליו סובב העולם, בדרך כלל למקום טוב יותר, היו לרוב אנשי ההנדסה והמדעים המדויקים. לא צריך ללכת אחורה עד ארכימדס ופיתגורס; די להביט באנשים שמחוללים את השינוי העולמי הגדול ביותר בעשורים האחרונים – שמות כמו מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. הראשון למד מדעי המחשב באוניברסיטת הרווארד, והשני למד שם הנדסה (שניהם, אגב, לא סיימו את לימודיהם). השניים הללו משפיעים על דרך החשיבה של מיליארדים, על המערכת החברתית העולמית, על הצריכה הכלכלית שלנו ועוד, יותר מכל עורך דין או משפטן.
ואגב, גם בן־גוריון עצמו תכנן בבחרותו ללמוד דווקא הנדסה. "תוכניתי הייתה להכשיר את עצמי ולבוא ארצה כמהנדס", כתב בן־גוריון על שנותיו כבחור צעיר בוורשה, "חשבתי – בארץ דרושים בנאים. אהיה מהנדס".
אבל נחזור לביל גייטס. החלונות של מיקרוסופט שינו את כל מה שאנחנו יודעים על מחשבים ובכלל, אבל ייתכן מאוד שאותם חלונות הם התרומה הצנועה יחסית של גייטס לעולם. בשנים האחרונות, לאחר שהקים עם רעייתו מלינדה את קרן הפילנתרופיה הפרטית הגדולה בעולם, הוא עסוק בתיקון עולם בעזרת מאות מהנדסים ומדענים ברחבי תבל. גייטס משקיע כיום מיליארדי דולרים בהבאת בשורת הסניטריה לעולם השלישי – שם מתים עדיין מאות מיליוני בני אדם רק משום שאין להם מערכת ביוב סבירה שמטהרת את השפכים; גייטס משקיע מיליארדי דולרים בחיסול מגפת הפוליו, והוא קרוב מאוד לניצחון היסטורי (עד היום הצליחה האנושות לבער לחלוטין רק את מגפת האבעבועות השחורות); והוא משקיע מיליארדי דולרים בניסיון לייצר תחנות כוח גרעיניות בטוחות, כדי לחדול אותנו משימוש בדלק ופחם שהורגים מיליונים בכל שנה. קרוב לוודאי שאין ארגון בינלאומי, נשיא או ראש ממשלה כלשהו שמתקרב כך לשינוי העולם ותיקונו.
ואחרי שהבנו שהמהנדסים הם נושאי הדגל, כמה משמח היה לקרוא את דיווח המועצה להשכלה גבוהה על כך שלראשונה יש בישראל יותר סטודנטים שלומדים הנדסה מכאלה שלומדים מדעי החברה. מנתונים חדשים שהציגה המל"ג, לראשונה בשנת תשע"ח תחום ההנדסה היה המסלול הנלמד ביותר בישראל (עם 34,661 סטודנטים, שהם כ־18.3%), ועקף את מדעי החברה (34,030 סטודנטים, המהווים 17.9%), שלאורך שנים נחשבו למסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל. גידול דרמטי נרשם גם בלימודי מתמטיקה ומדעי המחשב – 15,553 סטודנטים בתשע"ח, לעומת 10,434 סטודנטים בתשע"ב.
על פי הנתונים, אחד מכל ארבעה סטודנטים לתואר ראשון, ובסך הכול למעלה מ־50 אלף סטודנטים, לומדים כיום הנדסה ומדעי המחשב. במקביל נרשמת ירידה חדה בתחומי לימוד כמו משפטים ומנהל עסקים. כך, לימודי המשפטים ירדו מ־16,446 סטודנטים בתשע"ב ל־13,168 סטודנטים בתשע"ח. לימודי מנהל עסקים ירדו מ־22,654 סטודנטים בתשע"ב ל־18,401 סטודנטים בתשע"ח.
במל"ג משוכנעים שהמגמה רק תלך ותגבר, ומוסיפים כי "במסגרת התכנית לחיזוק מסלולי ההייטק ולאור החלטת הממשלה, ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג) הקצתה תמריצים בהיקף של מאות מיליוני שקלים למוסדות האקדמיים לטובת קליטה של סטודנטים, חברי סגל אקדמי ובנייה ושדרוג של תשתיות מחקר והוראה… המשמעות היא שסטודנטים ראויים רבים, שבעבר קבלתם למקצועות הייטק נדחתה בשל הגבלת מספר הלומדים, יוכלו להתקבל למסלולים אלו".
בסיכומו של דבר, במבט לאחור אפשר לברך על כך שדוד בן־גוריון בחר ללמוד משפטים ולא הנדסה. אבל במבט רחב קדימה יש בהחלט סיבה לשמוח על כך שיותר ויותר צעירים ישראלים מעדיפים כיום את לימודי ההנדסה. 
מוקד הבעיה טמון בתלות המוחלטת שלנו – בדיור, בתעסוקה, במסחר – במטרופולין גוש דן, שמייצרת את הפקקים המטורפים בכל שעה מסביב למרכז הארץ.
