עד כמה העולם איבד פרופורציה? בשבוע שעבר נמכר בבית המכירות סות'ביס בלונדון בקבוק ויסקי, 700 מיליליטר בסך הכול, תמורת סכום של 1.45 מיליון ליש"ט – 1.9 מיליון דולר. מדובר במחיר הגבוה ביותר ששולם אי־פעם עבור משקה אלכוהולי. הקונה, שביקש להישאר אנונימי, שילם למעשה יותר מ־40 אלף דולר לכל כוסית ויסקי (15 מיליגרם).
הוויסקי המדובר זוקק במבשלת מקאלן הסקוטית בשנת 1926, לפני 93 שנה. כמה המחיר הוא חריג? במהלך ערב המכירות שקיימה סות'ביס, נמכרו יותר מ־460 בקבוקי ויסקי, תמורת סכום כולל של 10 מיליון דולר, מה שאומר שבקבוק ממוצע נמכר תמורת 22 אלף דולר בלבד.
ולמה לשלם מחיר יקר כל־כך עבור משקה? לא מן הנמנע שמדובר בהשקעה כלכלית ולא בגרגרנות גרידא. חבית מספר 263, שממנה הופק בין השאר הבקבוק המדובר, נמזגה לתוך 40 בקבוקים רק בשנת 1986, בתום הבשלה של שישה עשורים בעץ אירופי ליד נהר ספי בסקוטלנד. הבקבוק הראשון, מתוך שישה שנמכרו עד היום, נמכר בניו־יורק בשנת 1986 תמורת 6,411 דולר, מה שהפך בשעתו לשיא גינס לאלכוהול היקר בעולם. 33 שנים לאחר מכן, נמכר בקבוק מאותה חבית במחיר שגבוה כמעט פי 300. לחיים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע נתונים שהצביעו על הרעה בביקוש לעבודה בישראל. הירידה בביקושים, הנמדדת לפי מספר המשרות הפנויות בכל חודש, עמדה על 2.2% בחישוב שנתי. בספטמבר האחרון נרשמו בסך הכול 96,300 משרות פנויות בישראל, לעומת 98,000 משרות פנויות באוגוסט ו־100,600 משרות פנויות בספטמבר 2018. כך למשל, בין יולי לספטמבר נרשם ביקוש ל־7,825 אנשי מכירות, ירידה של 7% מול הרבעון המקביל. הביקוש למאבטחים עמד על 3,192 עובדים, ירידה של 4%. במקביל, מספר המשרות הפנויות לבעלי תואר בהנדסה עמד על 9,687, ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל. גם זה משהו.
הירידה בשיעור המשרות הפנויות ברבעון השלישי 2019 הקיפה את כל המחוזות בארץ. בתל־אביב והמרכז שיעור הביקושים עומד עדיין על יותר מ־4% מהמשרות. מחוז צפון ירד מ־4% ברבעון מקביל ל־3.4% ברבעון אחרון, מחוז דרום ירד מ־4.3% ל־3.6%, בירושלים כמות המשרות הפנויות ממשיכה להיות נמוכה במיוחד – 2.8% בלבד, לעומת 3% ברבעון המקביל בשנת 2018.
גם זו בשורה: ביישוב אלקנה נסגר השבוע מכרז להקמת 250 יחידות דיור מוגן על כביש חוצה שומרון, דיור מוגן ראשון ברחבי השומרון. היזם והקבלן יהושע שפונדר, בעליהם של בתי הדיור המוגן 'פרוטיאה בהר' (ביישוב שורש) ו'פרוטיאה בכפר' (בבני־דרור שבשרון), הציע במכרז 9.2 מיליון שקל עבור הקרקע, גבוה משמעותית ממחיר המינימום שעמד על 4.55 מיליון שקל. יחד עם הוצאות הפיתוח, הוא ישלם 31.3 מיליון שקל עבור הקרקע – 125 אלף שקל לכל יחידת דיור מוגן.
רק לפני חצי שנה תיארתי פה את התלאות שעברו על המכרז המדובר, שנכשל וחזר בשעתו למדינה ללא שום הצעה. כתבתי אז שאם כבר תושבי אלקנה (כ־4,000 איש) מוותרים על הבית הפרטי כדי לעבור לדיור מוגן, קשה להבין מדוע ירצו להישאר ולהזדקן בדירת חדר או שניים ביישוב כמו אלקנה, שאיננו מציע להם מגוון תרבותי, רפואי וכו'. לא בכדי, בני 75 ומעלה מהווים כיום 1.3% מתושבי יו"ש, לעומת שיעור של 4.8% בכלל מדינת ישראל.
בדיעבד אני שמח לראות שטעיתי ושהסבלנות והעקשנות של מפרסמי המכרז השתלמה. במרחק של עשר דקות מראש העין, ובהינתן המחיר המתאים, ניתן לייצר מגוון פתרונות דיור לכל גיל. אם נדע לספק להם גם תחבורה ציבורית יעילה, שתעניק לאותם מבוגרים ובכלל נסיעה נוחה לערי המרכז (לקולנוע, לתיאטרון, לביקור רופא או חלילה לבית חולים), אפשר וצריך לגוון את אוכלוסיית יו"ש גם עם בני גיל הזהב, שכבר לא ימהרו לעזוב לפתח תקווה או לירושלים, ואולי אפילו יביאו משם כמה חברים שיגיעו להזדקן בכבוד באלקנה.
