בתקופת בחירות ובימי הרכבת ממשלות, המיעוט הערבי והמיעוט החרדי בישראל זוכים להרבה מאוד תשומת לב ציבורית. בימים האחרונים הם עלו יחדיו לכותרות, בין השאר לאחר שיו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הכריז על ברית 'אנטי־ציונית' בכנסת ישראל, הכוללת את הערבים ואת החרדים. "כשגפני פותח את ישיבת ועדת הכספים ומשבח את אחמד טיבי, ואחמד טיבי שר שיר הלל לגפני, זו קואליציה אנטי־ציונית שמשחקת בין שני הגושים", אמר ליברמן בעוד מסיבת עיתונאים שבה ניסה להסביר מה בדיוק עובר לו בראש ואיפה הוא ממוקם על המפה.
אבל בלי שום קשר למנהג המגונה להסית בין מגזרים ובין אוכלוסיות, כדאי להפנים ששני המיעוטים הללו ייהפכו בעתיד הלא־רחוק לרוב במדינת ישראל, וכדאי שניערך בהתאם.
מי שנושא את דגל התחזיות הללו הם הכלכלנים. בשבוע שעבר פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר דו"ח מיוחד שעסק ב"השלכות הכלכליות של השתלבות חרדים וערבים בשוק העבודה בעשורים הקרובים". בפתח הדו"ח הדגישו מחבריו כי "אולי התהליך הדמוגרפי המשמעותי ביותר לכלכלת ישראל, על פי התחזית הדמוגרפית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא הגידול במשקל המגזר החרדי באוכלוסייה הכללית".
לפי הנתונים שהציגו במשרד האוצר, עד שנת 2065, שיעור היהודים הלא חרדים באוכלוסייה צפוי לרדת משני שליש (67%) כיום לפחות ממחצית האוכלוסייה (49%) בעוד 45 שנים. במקביל, שיעור הערבים באוכלוסייה צפוי לרדת מ־21% ל־19%, ואילו שיעור החרדים צפוי לקפוץ מ־12% ל־32% – כמעט פי שלושה. במילים אחרות, בעוד פחות מיובל שנים החרדים והערבים יהיו 51% מאזרחי ישראל. לא עוד מיעוטים.
מבחינת משרד האוצר, הדאגה העיקרית שהנתונים הללו גורמים נובעת מהפערים העצומים הקיימים היום בשוק העבודה בין הרוב החילוני/דתי־לאומי ובין המיעוט החרדי והערבי. לפי הנתונים שהם מציגים, אישה לא חרדית הרוויחה בשנת 2017 שכר חודשי ממוצע של 9,928 שקלים – לעומת 7,527 שקלים לאישה חרדית, ושכר ממוצע של 5,791 שקלים לאישה ערבייה. שיעור התעסוקה של נשים לא חרדיות עמד על 82%, מול שיעור תעסוקה של 74% לנשים במגזר החרדי ושל 35% במגזר הערבי.
אצל הגברים התמונה אינה שונה מהותית. גבר יהודי לא חרדי הרוויח בשנת 2017 שכר של 15,327 שקלים בממוצע בכל חודש, לעומת משכורת של 8,467 שקלים לגבר חרדי, ו־8,552 שקלים לגבר ערבי. שיעור התעסוקה של גברים לא חרדים עמד על 88%, לעומת 47% בלבד בקרב הגברים החרדים ו־78% תעסוקה בקרב גברים ערבים.
סגירת הפער – בשיעור התעסוקה, בפריון העבודה, ובהיקף התעסוקה של כל עובד – היא לא פחות מקריטית לכלכלת ישראל, וכמובן לעוד הרבה אספקטים חברתיים ואחרים. "בטווח הארוך", כותבת שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית של האוצר, "בתרחיש של סגירת פערים של החרדים והערבים בשוק העבודה בהשוואה להקפאת המצב הנוכחי, התוצר לנפש בישראל יגדל בשליש". לשם המחשה, היא מציינת, לו התוצר לנפש בישראל (שעמד אשתקד על 149 אלף שקל) היה גדל בשליש כבר השנה, ישראל הייתה מטפסת עשר מקומות וניצבת לפני פינלנד וקנדה במדרג המדינות העולמי.
בינתיים נראה שאנחנו לא ממש בכיוון. מה שלא יהיה, הדחקה של המספרים הללו במקרה הטוב או השמצה של המגזרים הללו במקרה הרע, הן בוודאי לא פתרונות מועילים או לגיטימיים לקראת המחר. 
