ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מגדרו בישיבת הממשלה שנערכה ביום ראשון השבוע, כדי לשבח את שר האוצר משה כחלון על הישגיו בתחום הדיור. "אני רוצה שתסתכלו מה קורה כאן, זה הישג אדיר", הכריז נתניהו. "הייתה עלייה תלולה מאוד של מחירי הדיור, ולפני כשלוש שנים התיישרות. גם אם התקשורת מנסה, היא לא תוכל להתעלם מזה".
לדאבונם של נתניהו ושל ידידו כחלון, בדיוק באותו יום שבו הם חגגו את אותה "התיישרות", פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד מחירי הדיור. המדד הציג עלייה של עוד 0.6% באוקטובר והשלים בכך עלייה שנתית, מאוקטובר 2018 ועד אוקטובר 2019, של 2.6%, עם עליית מחירים בכל אחד מהמחוזות. אז נכון שבשלוש השנים האחרונות, מאז אוקטובר 2016, נרשמה בסך הכול עליה צנועה של 3%, אבל המגמה מעידה בעיקר על כך שלאחרונה המחירים חוזרים לטפס, מה גם שבכל אותה תקופה של "עלייה תלולה במחירי הדיור" (יותר מפי שניים מאז 2009) אנחנו יודעים מי היה בראשות הממשלה. ומעבר לכך, מאז שכחלון נכנס לתפקיד שר האוצר, במאי 2015, המחירים עלו במצטבר ב־14%, מה שהופך את החגיגות והמחמאות בעיקר למביכות.
מנגד, במסגרת אותה ישיבת ממשלה, שהוקדשה לטיפול במשבר הדיור, הציגו משרדי האוצר והשיכון נתונים מעניינים שהכניסו לפרופורציה את כל הזעקות על "משבר הדיור" בעשור האחרון.
לפי הנתונים, בשנת 2018 נדרשו 7.43 שנות הכנסה ממוצעת של משק בית לרכישת הדירה הממוצעת, בהשוואה ל־7.92 שנים שנדרשו מאותו משק בית שנתיים קודם לכן, ול־8.65 שנים שנדרשו מאיתנו בשנת 1997. אז נכון שאנחנו רחוקים מאוד מהמצב בשנת 2007, שנה שסיימה עשור של ירידות במחירי הדירות ואז נדרשו בסך הכול 5.5 שנים של הכנסה ממוצעת כדי לקנות דירה; אבל עדיין מדובר בנתונים שמזכירים לנו שלא באמת היה תמיד פשוט וזול לקנות פה דירה.
בנוסף, הנתונים הללו מספקים קרדיט לא מבוטל לממשלה ולמשרד האוצר, שאולי לא הצליחו לצנן את מחירי הדיור בעשור האחרון, אבל בהחלט הגדילו את מספר הישראלים שנכנסו למעגל העבודה, מה ששיפר משמעותית את רמת ההכנסה הפנויה ובכלל ואפילו קירב לא מעט משפחות אל החלום לקנות דירה.
ועוד הסתייגות קטנה: מדובר במחיר דירה ממוצעת. זו עוד תזכורת מדוע לממשלה כדאי לבנות עוד ועוד דירות זולות, ולו בשביל להוריד את המחיר הממוצע הלא ממש רלוונטי עבור רובנו.
הבשורה הגדולה בנתונים שהציגו אנשי האוצר והשיכון, התחבאה דווקא בנתוני השכירות. מתברר כי שכר הדירה הממוצע שמשלמים כיום שוכרים, עומד על 23% מההכנסה הממוצעת של משקי בית ישראליים. זהו שיעור נמוך בקנה מידה היסטורי, יותר משנת 1997 (34%) ואפילו נמוך יותר משנת 2008 (24%), שסיימה עשור של ירידה במחירי הדירות.
מתברר כי חרף כל האזהרות על זינוק במחירי השכירות (כי לא בונים מספיק, כי המשקיעים מוכרים אלפי דירות, כי משקיעים חדשים לא מצטרפים לשוק ועוד), מחירי השכירות בישראל יורדים ברציפות מאז 2016, בין השאר משום שהמשקיעים, משכירי אותן דירות, פשוט מסתפקים בתשואות נמוכות יותר (3%־4% ממחיר הדירה). ככה זה כשגם השקעות אלטרנטיביות לא מציעות ריביות מפתות במיוחד.
