בשנים האחרונות אנחנו אוהבים מאוד לדבר על טרנד המגדלים המתפשט ומשתלט על ערי ישראל. מי שמתרשם רק מעיתונים ואתרי חדשות עשוי לחשוב שגוש דן מתמלא בגורדי שחקים שראשם קורע את השמיים.
בפועל, נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר מגלים כי אפילו בניינים של 50 דירות, משהו כמו 15 קומות, קשה מאוד למצוא פה. השיאניות הן ערי החוף, שמוכרות כמובן את הנוף לים הפתוח. ראשונה היא העיר אשדוד, וגם בה שיעור הבניינים שכוללים יותר מ־50 דירות מגיע רק ל־4.9%. אחריה ברשימה בת־ים (3.9%), נתניה (2.9%) ותל־אביב-יפו (2.1% בסך הכול).
מנגד, בקצה השני, בלא מעט ערים – כולל במרכז הארץ – ישנו שיעור עצום של בניינים הכוללים לכל היותר דירה או שתיים (בתים בודדים ובתים דו־משפחתיים). השיאניות הן באר־שבע ואשקלון הדרומיות, שם מדובר על 70% מהבניינים, אבל שיעור גבוה במיוחד של בתים קטנים (עד 2 יחידות דיור) אפשר למצוא גם בערים פתח־תקווה, ראשון־לציון, רחובות וכפר־סבא (39% לפחות).
נתוני התחלות הבנייה שפורסמו בשבוע שעבר מגלים כי גם בבנייה החדשה יש לא מעט בתים צמודי קרקע. לא פחות מחמישית (20.5%) מכלל הדירות בבניינים החדשים שהחלו להיבנות בשנה האחרונה נבנו בבניינים של דירה אחת או שתיים. כצפוי, במחוז הצפון שיעור הדירות הללו גבוה במיוחד ועומד על 48.8%, בעוד שבמחוז תל־אביב מהוות הדירות הללו – בתים פרטיים ודו־משפחתיים – 3.5% בלבד מהבנייה החדשה.
כשהריבית בשפל, קל במיוחד להתמכר להלוואות ולחובות. לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע, יתרת החוב של משקי הבית גדלה ברבעון השלישי של שנת 2019 בכ־9 מיליארד שקל (1.6%), לרמה של 581 מיליארד שקל.
יתרת החוב לרכישת דירה, נטילת משכנתאות, עלתה ברבעון האחרון ב־6 מיליארד שקל (1.7%), לרמה של כ־379 מיליארדים. אלא שהנתון המדאיג באמת נמצא בנתוני ההלוואות האחרות, "שלא לדיור" – חובות שנלקחים לשם רכישת רכב, חופשה בחו"ל, שיפוץ הבית או כל מטרה אחרת (כולל השלמת ההון העצמי כדי להגיע לרף הנכסף לרכישת דירה ונטילת משכנתא).
לפי הנתונים, ברבעון השלישי חלה עלייה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שלא לדיור, "בשונה ממגמת הירידה של קצב זה בשנתיים האחרונות". בסך הכול נטלו הישראלים עוד 3 מיליארד שקל בהלוואות שלא לדיור ברבעון השלישי, עלייה של 1.6%, לרמה של 202 מיליארד שקל – כמעט 80 אלף שקל בממוצע למשפחה.
נקודת אור הייתה בנתוני האוברדרפט הישראלי. במהלך הרבעון השלישי ירדה יתרת העו"ש השלילית של משקי הבית ב־700 מיליון שקל, והיא עומדת על 11 מיליארד שקל "בלבד". מאיפה מביאים הישראלים כסף לסגור את המינוס? בבנק המרכזי מציינים מגוון גורמים העשויים להסביר זאת, בהם הגדלת אפשרויות האשראי העומדות בפני משקי הבית (החלפת המינוס היקר בחשבון העו"ש בחוב זול יותר), שיפור הכנסות משקי הבית, וגם "מודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית".
