בפעם הראשונה זה חמש שנים נכנסה החודש מדינת ישראל לשנת התקציב בלי תקציב. משרדי הממשלה וכלל הרשויות, מוסדות הציבור והארגונים הנסמכים על שולחן הממשלה יתמודדו עם תקציב חלקי לטווח ארוך למדי: הממשלה החדשה, אם תקום, תקום רק בחודשים שלאחר הבחירות, שייערכו ב־2 במארס. אישור תקציב המדינה לשנת 2020 עלול לדרוש עוד חודשים רבים נוספים, בגלל פגרת הפסח. בהנחה שהשר משה כחלון לא ימשיך לכהן בתפקידו, לאחר פרישתו מהפוליטיקה, יתחילו דיוני התקציב בממשלה רק בחודש מאי, והתקציב לא יוגש לכנסת עד ספטמבר ולא יעבור סופית עד לאחר חגי תשרי – זמן קצר לפני ששנת 2020 תבוא לקיצה.
באוצר חוששים שהמחיר של שנה בלי תקציב יורגש בקרב האזרחים. ביום רביעי שעבר, בכנס העיתון דה־מרקר, אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ש"יהיו בעיות בשירותים לאזרח, למשל בגני ילדים, או בביטחון – בהרבה מקרים ובכל מקום. חסרים 18 מיליארד שקלים, שלפי החוק אי אפשר להוציא אותם".
בכנס המשקיעים המוסדיים של העיתון, בשיתוף קסם קרנות, הסביר באב"ד לעיתונאי סמי פרץ כי מאז תחילת ינואר משרדי הממשלה מבקשים מימון להוצאותיהם, אך אין די בתקציב של 2019 – שעמד על 420 מיליארד שקלים – כדי לענות על הצרכים של ישראל ב־2020.
כל עוד לא עבר תקציב חדש, אומר לנו מקור בכיר באוצר, "חוק יסודות התקציב קובע כי משרדי הממשלה צריכים להתמודד עם תקציב המשכי". התקציב "זהה לתקציב השנה הקודמת, בעוד נושאים דוגמת הגידול הטבעי ועליות השכר לא הובאו בו בחשבון. מכאן שנדרשות התאמות". הכוונה היא שבתקציב של אשתקד אין כמובן התייחסות לגידול הטבעי באוכלוסייה, אך גם לא לעדכונים "אוטומטיים" אחרים: המדינה נדרשת לשלם קצבאות זקנה ליותר קשישים, ולעדכן את המשכורות לפי הוותק הגדל של מאות אלפי מורים, רופאים ועובדי מדינה אחרים הפועלים בהתאם להסכמי שכר.
לדברי מנכ"ל המשרד באב"ד, הגידול הנדרש בתקציב עומד על 18 מיליארד שקלים. הפגיעה באזרחים, נכון לסוף חודש ינואר, עוד לא מורגשת בשטח, אבל ממסמך ההנחיות שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר בתחילת החודש עולה תמונה מדאיגה של שיתוק בעבודת משרדי הממשלה. במידה רבה, תוספות השכר והקצבאות "שותות" תקציבים שהיו מיועדים למיזמים דוגמת פיתוח כבישים, תוכנית "ביטחון תזונתי", תמיכות ממשלתיות בעמותות ועוד.
בהנחיות אגף החשב הכללי נקבע כי ככלל, לא יפורסמו לעת עתה מכרזים חדשים ולא יקוימו התקשרויות חדשות, אלא באישור הוועדה המרכזית להתקשרויות חריגות. ארגונים ומוסדות ציבור לא יוכלו להגיש בקשות תמיכה חדשות לשנת 2020, עובדי משרדי הממשלה לא יוכלו לקבל מענקי השתלמות ללימודים אקדמיים, לא יירכשו כלי רכב חדשים ולא יוחלפו מכוניות מיושנות.
לנוכח הגירעון התקציבי הגבוה שהיה בשנה שעברה, פעילות מוגבלת של הממשלה עשוי לכאורה לצמצם אותו ולהביא לחיסכון. עם זה, בסופו של דבר ישראל עדיין זקוקה להשקעות ממשלתיות חדשות בתשתיות ובתחבורה, ואלו לא יוכלו לצאת לפועל בתקציב החלקי והמוגבל. קיצוץ בכפייה ימנע גם מיזמים חדשים ומעודדי צמיחה בתחומי החינוך, הרווחה והקליטה. תוספות התקציב עוברות רק לשכר העובדים, והפוליטיקאים מאבדים את השליטה על התקציב הגמיש – כל הוצאה חריגה, גם לתועלת הציבור, תהיה תלויה בהחלטתו המקצועית של החשב הכללי. הגירעון של השנה שעברה, שחרג במידה רבה מהיעד של 2.9 אחוזי תמ"ג והגיע ל־3.7 אחוזים, צפוי כנראה להיות קטן יותר בהנחה שהשנה כולה תהיה בלא תקציב, אולם הוא כופה על האוצר ועל משרדי הממשלה התנהלות שבולמת השקעה בתשתיות.
לקראת חודש פברואר 2020 יצטרכו חשבי התקציבים במשרדי הממשלה לערוך בקרה מחודשת על ההוצאות והצרכים המשתנים של משרדיהם, ולהיערך לחודשים ארוכים של מאבקים מורכבים. ההשלכות המלאות והברורות יותר על תקציב המדינה של ישראל לשנת 2020 יתבהרו רק בהמשך.
