ביום ראשון הקרוב ייסגר בקול ענות חלושה יחסית הרישום להגרלה העשירית של מחיר למשתכן, ספינת הדגל של שר האוצר משה כחלון, שאמורה הייתה להוריד ולצנן את שוק הדיור. 2,558 דירות יוגרלו ב־12 יישובים ברחבי הארץ: ירושלים (523 דירות בשכונות רמות ורוממה), חיפה (320), אשקלון, בית־שמש, אור־יהודה, עפולה, אריאל, נתיבות, אופקים, שדרות, אלפי־מנשה ומדרשת בן־גוריון.
מבט לקדנציה הארוכה של הממשלה האחרונה מלמד עד כמה התוכנית נכשלה במספר הדירות המוזלות שסיפקה לשוק, כמות שלא הצליחה לייצר את המנוף להורדת המחירים בכל שוק הדיור. ארבע שנים מאז המכרזים הראשונים, רק 73 אלף דירות הוגרלו בפועל על ידי זכאים. מתוכן, 5,630 זוכים כבר קיבלו מפתחות לדירה, 32 אלף חתמו על חוזה לרכישת דירה, ו־51 אלף דירות נמצאות בשלבי בנייה או אחרי "החלטת ועדה" (מה שאומר שניתן לפרויקט היתר, בהתקיים אי־אלו תנאים).
ומה הלאה? אפשר כבר עתה להעריך שמחיר למשתכן תישאר איתנו אחרי הבחירות – כי אף אחד לא מבטל תוכנית "חברתית" מבלי להסתכן פוליטית – אבל היקפיה ומתכונתה ישתנו מקצה לקצה. וכשהיא תחזור לממדים צנועים בהרבה, ניזכר שמחיר למשתכן איתנו כבר 25 שנה (עוד מימי פואד בן־אליעזר כשר השיכון בשנות התשעים), אבל אף פעם לא העמיסו עליה כל־כך הרבה ציפיות מופרכות כמו בחמש השנים האחרונות.
בדרך להפרטת נמל חיפה תיאלץ המדינה לפצות במיליונים את עובדי הנמל, הנחשבים כבר שנים לבעלי השכר הגבוה ביותר מבין החברות הממשלתיות. השבוע, בתום משא ומתן ארוך של שנים, נחתם ההסכם לרפורמה בחברת נמל חיפה, במסגרתו ייהנו כ־200 מעובדי החברה מ"תנאי פרישה אטרקטיביים במיוחד", הכוללים חבילת פרישה בהיקף כספי של 2.7 מיליון שקל לעובד. מאות עובדים אחרים ייהנו מהגנה מפני פיטורים למשך עשר שנים ראשונות של תחרות (מה שבסופו של דבר גם יעלה לנו כסף בתמחור החברה בעת מכירתה).
ועם כל זאת, בעקבות ההסכם שנחתם בין המדינה, חברת הנמל, ההסתדרות וועדי העובדים, נפתחה כעת הדרך למכירת הנמל לידי משקיע פרטי. לאחרונה החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה להעמיד למכירה את נמל חיפה, בין השאר במטרה שהרוכש ישקיע עד מיליארד שקל בפיתוח תשתיות הנמל, כדי שיוכל להתחרות בנמל המפרץ הסמוך, שמוקם בשנים האחרונות מול חיפה ויופעל על ידי חברה ממשלתית סינית. כעת ההערכה היא שממשלת סין תבקש לרכוש את השליטה גם בנמל חיפה, על מנת לייצר סינרגיה בין שני הנמלים. העניין הזה כבר הדליק בעבר לא מעט נורות אדומות פה בישראל, מצד גורמים שונים המזהירים מפני שליטה סינית על יותר מדי נכסים ישראלים אסטרטגיים (נמלים, הרכבת הקלה, תנובה ועוד).
