משרד התיירות נערך לקבלת מאות אלפי תיירים סינים בישראל בכל שנה, כחלק מהמגמה הגוברת בעולם למקד מאמצים בתייר הסיני. היעד שהציבו בענף התיירות הישראלי הוא מיליון תיירים מסין בכל שנה.
יותר ממאה מיליון סינים יוצאים מדי שנה לחופשות ברחבי תבל, וגם בישראל חל זינוק עצום במספר התיירים מסין. בשנת 2017 נכנסו לארץ 114 אלף תיירים מהמדינה הענקית, גידול של יותר מ־40 אחוזים לעומת 2016 ו־116 אחוזים לעומת 2015. "כל העולם היום במרדף אחרי התייר הסיני", אומר פיני שני, סמנכ"ל חוויית התייר במשרד התיירות. לדבריו, התיירים הסינים מוציאים כסף רב כך שכדאי להשביע את רצונם.
כחלק מההיערכות יצאו השבוע בכירים במשרד התיירות ובמשרדים אחרים לתוכנית של חודש בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד, במטרה ללמוד את צרכיו של התייר הסיני ולקדם מיזמים בנושא.
"האיחוד האירופי הכריז על 2018 כשנת התייר הסיני", אומרת קרן שפר ממשרד התיירות, "וארגון התיירות של האו"ם פרסם דו"ח מקיף על הדרכים לחדור לשוק הסיני. התיירים הסינים שונים מאוד מהאירופים או האמריקנים, והשינוי נוגע לכל משרדי הממשלה, לא רק לנו. משרד התחבורה למשל צריך לשים לב להיבט של שילוט בשדה התעופה בשפה המנדרינית, ומתן מענה בשירות לדוברי סינית. במשרד הכלכלה צריך להדריך עסקים קטנים ובינוניים, ובוודאי נותני שירות לתיירים, על אופי התייר הסיני וצרכיו. משרד החינוך צריך לסייע בהכשרת מורי דרך דוברי מנדרינית".
התיירים הסינים אינם דוברי אנגלית ברובם, ומתמודדים כאן עם מחסום שפה. "לכן עד לאחרונה הם הגיעו לכאן בעיקר בקבוצות גדולות", מסבירה שפר. "רק עכשיו אנחנו רואים שהם באים גם בבודדים. כשאתה מטייל בעולם אתה בוודאי מצפה לטעום את האוכל המקומי ולצבור חוויות חדשות, אבל כשהסינים מגיעים לכאן הם מצפים לאוכל שלהם. בארוחת הבוקר הם יצפו לקבל אורז וירקות מאודים, הגבינות והסלטים לא יעניינו אותם".
בתערוכת התיירות IMTM שנערכה בשבוע שעבר בתל־אביב התקיים פאנל ער בשאלה כיצד להתאים את ענף התיירות הישראלי לסינים, בין היתר באמצעות שיווק דיגיטלי. "החיבור של הסינים לטלפון הסלולרי אינטנסיבי יותר מהמקובל במערב, וגופי אינטרנט שאנחנו מכירים לא קיימים שם", הסביר רועי גראף, מנכ"ל חברת 'דרגון טרייל' שמתמחה בתיירות סינית. "אין בסין פייסבוק, גוגל או טוויטר. צריך לייצר נוכחות באמצעים שלהם, ולאפשר להם גם להשתמש בהם כאן".
היבט דיגיטלי נוסף הוא התשלום. הסינים ממעטים להשתמש במזומן, ומשלמים בעיקר באפליקציות ארנק חכם. "צריך לפתח מודעות בבתי העסק לקבלת אמצעי התשלום המקובלים בסין. אם נפתור את ההיבט הזה, הסינים יוציאו כאן הרבה יותר", אומרת שפר.
עוד ועוד אתרי תיירות בישראל מנגישים עצמם לתייר הסיני. במוזיאון ישראל בירושלים, למשל, התחילו לחלק דפי הסבר בשפה המנדרינית.
פרופ' וולפגנג ג'ורג' ארלט, מנהל מרכז למחקר תיירות יוצאת מסין, אמר בתערוכה שהסינים מתחברים למורשת ולהיסטוריה של אומת היהדות והסטארט־אפ, וגם לאתרי הנצרות כאן, אבל הם ישמחו גם לראות דברים מוכרים מהבית. "הקושי של התייר הסיני כאן גדול, כי אין לו קהילה דומה לו כפי שהוא יכול למצוא בשכונות צ'יינה טאון באירופה או בארה"ב", אמר ארלט. "אין כאן מסעדות סיניות או מקומות שקשורים לתרבות שלו. הסינים יודעים שהם באים ממעצמה מכובדת, וישמחו לראות שבמלון שלהם, לצד דגלי אומות העולם, לא נפקד מקומו של דגל המדינה שהם באו ממנה. דוגמה נוספת לרגישות שצריך להכיר היא שהספרה 4 מסמלת מוות בסין. אם תשים סיני בחדר בקומה הזאת, הוא ייבהל מאוד".
במשרד התיירות לומדים מהתנהלותן של מדינות אחרות בכל הקשור לקליטת התיירים מסין. ארלט ציין בכנס ש"מצרים עשתה טעות גדולה בכך שמיתגה עצמה בסין כיעד זול לביקור. הסינים לא רוצים להיתפס כתיירים שמחפשים טיולים זולים. הגיעו למצרים מעט תיירים תפרנים, שלא הוציאו בה יותר מדי כסף, והם לא הרוויחו בכלל מהמהלך".
