המשבר הכלכלי בעקבות המגפה משפיע על מאות אלפי משפחות בישראל. ההוצאות ממשיכות לנגוס בחשבון הבנק, בעוד ההכנסות נחתכות בעשרות אחוזים. לא לכולם יש פיקדון זמין בבנק או חיסכון נזיל, שעשוי לסייע. גם צמצום ההוצאות איננו מעניק פתרון ברוב המקרים. בלית ברירה עיניים רבות נשואות אל עבר החסכונות הפנסיוניים שנצברו – מקרן ההשתלמות ועד קרן הפנסיה.
שאלה שמעסיקה רבים היא אם למשוך את החיסכון. ראשית יש לדעת כי ככלל משיכה של כספי התגמולים מהחסכונות הפנסיוניים טרם המועד, מחויבת בתשלום מס של 35%. זהו שיעור גבוה במיוחד, שהופך את המשיכה למאוד לא כדאית. מעבר לכך, משיכה כזו עלולה לפגוע קשות במקורות הכספיים שנועדו לשמש אותנו לעת זקנה, ולקצץ בקצבת הפנסיה העתידית. במציאות זו, רבים מהנקלעים למצוקה כלכלית נאלצים לחפש חלופות, או להשלים עם המס הגבוה שיצטרכו לשלם כדי להשתמש בכספי הפנסיה.
ובכל זאת, במקרים חריגים אפשר למשוך את הכסף מוקדם יותר ללא חובת תשלום מס. איך זה עובד? אייל סיאני, סמנכ"ל ומנהל מקצועי בפסגות פנסיה וגמל, מסביר שקיימות שלוש עילות מוגדרות בחוק שבגינן אפשר למשוך כספים ללא תשלום מס: הוצאות רפואיות חריגות של בעל החיסכון או של קרוב משפחתו, נכות, ומיעוט הכנסות.
מה זה אומר מיעוט הכנסות? חוסך שהכנסתו והכנסת בת זוגו היו נמוכות בחודש מסוים משכר המינימום במשק (5,300 שקל), יכול למשוך ללא מס את סכום ההפרש בין סך ההכנסות לשכר המינימום. אם לחוסך יש ילד קטין, שכר המינימום לעניין זה יוכפל ויעמוד על 10,600 שקל. "מי שמיצה את כל האפשרויות ונאלץ להגיע לאופציה של משיכה מקופת גמל, יוכל מחד לחסוך תשלום מס בשיעור גבוה מאוד, ומצד שני להמשיך לשמור על רוב חסכונותיו הפנסיוניים כדי שישרתו אותו לעת פרישה", מציין סיאני.
כך לדוגמה, חוסך שהוא נשוי פלוס ילד אחד או יותר, שהוצא בשל המשבר לחל"ת ומשכורתו עמדה על 8,000 שקל, זכאי לקצבת אבטלה בסך 5,250 שקל. נניח שאשתו עובדת במשרה חלקית ומקבלת משכורת של 3,400 שקל – במקרה כזה אפשר למשוך מקרן הפנסיה או קופת הגמל כמעט 2,000 שקל בחודש, כך שסך כל ההכנסות יעמוד על מקסימום 10,600 שקל. אגב, על פי נתונים שפרסם השבוע הביטוח הלאומי, עד כה ישנן כ־44 אלף משפחות שבהן שני בני הזוג תבעו אבטלה בתקופת משבר הקורונה. משפחות אלה הן 15% מכלל תביעות האבטלה שהתקבלו.
חשוב לזכור שלמרות האפשרות החריגה, משיכה של כספי החיסכון תדלל כמובן את החיסכון לפנסיה ועלולה לפגוע קשה בקצבה שתינתן בעת הפרישה. בכל מקרה מומלץ לחשוב יותר מפעמיים לפני שעושים צעד כזה.
בימים האחרונים בוחנת רשות שוק ההון הקלה נוספת בהקשר הזה, שנועדה לתת מענה לציבור העצמאים שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר. לפי התיקון המוצע, עצמאים יוכלו להוציא עד שליש מכספי הפנסיה שחסכו, בהליך מהיר ופטור ממס. כך למשל, מי שחסך 60 אלף שקל יוכל למשוך מיידית 20 אלף שקל מהחיסכון.
קופה קטנה
מלבד כספי הפנסיה, משיכת כספי קרן ההשתלמות הופכת גם היא לאפשרות ריאלית למקור כספי שיסייע להתמודד עם המצב. במיוחד כאשר קרן ההשתלמות הגיעה למצב נזילות – כלומר, שאפשר למשוך ממנה את הכספים (משיכת קרן לא נזילה תחויב בכ־47% מס). ההתלבטות אם לפדות את קרן ההשתלמות אינה פשוטה. אף שמדובר בחיסכון לטווח בינוני, שבו אפשר למשוך את הכספים שש שנים לאחר ההפקדה הראשונה, המהלך האידיאלי הוא דווקא לשמור את הכסף הזה לעת הפרישה.
על פי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, מצב הפנסיה העתידי של הישראלים בכי רע. העלייה בתוחלת החיים, לצד צמצום היכולת לגרוף תשואה על כספי החסכונות – גורמים לכך שגם אם חסכנו עשרות שנים לפנסיה, ספק אם הקצבה שנקבל בעתיד תספיק לנו לחיי רווחה. בכל מקרה, היא תהיה רחוקה מאוד מהמשכורת שהורגלנו אליה לפני הפרישה. מעבר לכך, בניגוד לתוכניות חיסכון שונות (שאינן פנסיוניות), אשר בהן שיעור המס על הרווחים עומד על 15%־25%, קרן ההשתלמות פטורה ממס על רווחים (בהתאם לתקרות ההפקדה). זוהי הטבה ששווה לא מעט. במציאות זו נכון יהיה לשמור גם את כספי ההשתלמות, אלא שהמצב הנוכחי לא מאפשר זאת לכולם.
לא כולם יודעים, אך אין חובה למשוך את כל הכספים שהצטברו בקרן ההשתלמות. פתרון ייחודי של משיכה חודשית מאפשר בקרה ושימוש נבון
אז מה עושים? אם בכל זאת אתם זקוקים לכסף – השתדלו למשוך אותו כקצבה. לא כולם יודעים, אך אין חובה למשוך את כל הכספים שהצטברו בקרן ההשתלמות; ישנו פתרון ייחודי ואלטרנטיבי הקיים בחלק גדול מקרנות ההשתלמות והוא משיכה חודשית.
"עמית בקרן השתלמות שהגיע למצב נזילות, יכול למשוך בכל חודש סכום קבוע. הסכום ייקבע על פי מידת רצונו וצרכיו, ויועבר לחשבון העו"ש שלו בכל חודש", אומר סיאני. כך, מי שנאלץ בלית ברירה למשוך מקרן השתלמות כדי להשלים הכנסה באופן זמני, יוכל באמצעות המנגנון הזה להמשיך לשמור על חלק גדול מכספי החיסכון בקרן, וכן להמשיך ליהנות מפטור ייחודי ממס.
משיכה חודשית מאפשרת בקרה ושליטה על כספי החיסכון, כך שישמשו לטווח ארוך באופן נבון ויעיל. היא אינה כרוכה בעמלות או בקנס ואיננה מונעת משיכה חד־פעמית נוספת, ככל שהדבר יידרש. כולנו תקווה שהמצב יחזור במהרה לתקנו, ולכן חשוב לשים לב כי עם השיבה לשגרת עבודה ושכר, יש לבטל את המשיכה החודשית.
אפשרות נוספת היא לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות או קופת הגמל בשיעור שעשוי להגיע עד 80% מסך הכספים הנזילים. ההלוואות הללו לרוב זולות מאוד, בוודאי בהשוואה להלוואות אחרות שמוצעות בבנקים ובחברות האשראי. לכל גוף פיננסי מדיניות משלו בנוגע לסכום ההלוואה והריבית, ומומלץ לברר זאת איתו. נציין כי בעקבות ההפסדים הגדולים בחסכונות, חלק מהחברות צמצמו את היקפי ההלוואות שאפשר לקחת; ככלל, בטרם לקיחת הלוואה חשוב לבחון את המשמעויות ואת היכולת לעמוד בהחזר ההלוואה.
רשות שוק ההון פרסמה השבוע טיוטת חוזר המציעה להגדיל את משך תקופת ההלוואה המרבית משבע שנים ל־15, וכן להגדיל את גובה ההלוואה שתינתן בגין כספים לא נזילים בקופות גמל וקרנות פנסיה, משיעור של 30 אחוזים ל־50 אחוזים. כאמור, זוהי טיוטה, וייתכנו שינויים רבים.
ומה לגבי משיכת כספי הפיצויים, האם כדאי לפדות אותם? ראשית חשוב להדגיש כי עובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום אינם זכאים למשוך את כספי הפיצויים, מכיוון שיחסי עובד־מעסיק לא נותקו. עובדים שפוטרו יכולים למשוך את כספי הפיצויים. עם זאת, משיכה כזו טומנת בחובה פגיעה משולשת: הקטנת פנסיית הזקנה העתידית בשיעור של עד 40 אחוזים, פגיעה בהטבת המס העתידית הניתנת על פנסיית הזקנה, וייקור עלות הביטוח למקרה מוות בקרן הפנסיה. מומלץ אפוא להימנע ממשיכת כספי הפיצויים ככל האפשר, ובמקרה הצורך לבחון את קיומם של מקורות כספיים אחרים.
