על רקע הגירעון התקציבי התופח, האם מדינת ישראל תשנה את מדיניותה בכל הנוגע לגביית מס במקרים הנמצאים בדיון משפטי? הסדר הטיעון בפרשת העלמות המס של בר רפאלי הציף מחדש את המיליארדים התלויים ועומדים בדיון בין רשויות המס ובין הנישומים, וממתינים להכרעת בתי המשפט.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
כמו איזה שני משוגעים: התקינות הפוליטית חוצה את גבולות הגרוטסקה
דרמה משפטית: למי שייך סוס הברונזה העתיק שנשדד מיוון?
אסור לשיר 'ירושלים של זהב' בהר הבית
המקרה של הדוגמנית ואמה, ציפי לוין־רפאלי, זכה כמובן לתהודה רבה, אך הוא חריג: הפרשה אצלן פלילית, בעוד הרוב המוחלט של תיקי המס הנידונים בבתי המשפט הם תיקים אזרחיים, כלומר ויכוחים בין רשות המיסים לנישומים ולעורכי הדין המייצגים אותם לגבי גובה המס, בלי שום היבט פלילי.
מדובר במאות תיקים השנויים במחלוקת בין הרשויות לנישומים. נכון לסוף 2019 היו כ־2,500 תיקים פתוחים של נישומים בבתי המשפט, בסכום כולל של 29 מיליארד שקל. ברשות המיסים העלו בשנים האחרונות, לא פעם, דרישות ל"שינוי השיטה". לטענת הרשות, המציאות מראה כי הליך משפטי כזה עשוי להימשך 4־6 שנים, ועד להחלטה הסופית הנישום לא משלם כלל את המס נשוא הוויכוח.
לפי הסטטיסטיקה רשות המיסים מנצחת בהליך המשפטי ביותר מ־90 אחוזים מהמקרים; אלא שבינתיים, עד שההליך המשפטי מוכרע, קופת המדינה מפסידה. בחלק מהמקרים, קיים גם חשש שהנישום "יבריח נכסים", או שפשוט לא יהיה לו מהיכן לשלם כאשר יוכרע הסכום הסופי.
מדינת ישראל כיום בגירעון של 6 אחוזים מהתוצר, כ־42 מיליארד שקל, והמצב צפוי להחמיר על רקע משבר הקורונה. כעת נשמעים קולות המבקשים לזרז את הגבייה ממאות התיקים התלויים ועומדים. הליך כזה מצריך שינוי חקיקה, ונודע לנו כי ברשות המיסים שוקלים ברצינות לשלב תיקון חקיקה מתאים בחוק ההסדרים הקרוב, וכך לגבות את המס או חלק ממנו כבר בתחילת ההליך המשפטי, ללא צורך לחכות לסיומו. לאחר ההכרעה יתקיים "קיזוז", במידת הצורך.
מנכ"ל רשות המיסים ערן יעקב התבטא בנושא כבר לפני כמה חודשים. הוא אמר שיציע לשר האוצר לחייב כל מי שמערער על גובה המס לשלם חלק מהמס שנתבע ממנו, ובהתאם להתפתחות התביעה יוחזר אליו בהמשך הסכום כולו או חלקו. "המלצתנו לשר האוצר – אם יש מחלוקת מס, צריך לשלם חלק מהסכום ואחר כך מתווכחים בבית המשפט. כמו שנהוג באנגליה למשל", אמר אז יעקב.
הגופים המייצגים – עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס – מתנגדים למהלך בכל תוקף. "היום המגזר העסקי במשבר האמון החריף ביותר בתולדות המדינה", אומר ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. "אם תבוא הצעה כזו לחוק ההסדרים, זו תהיה אטימות בלתי רגילה". לדבריו ברוב המקרים מושגות פשרות והתיקים אינם מגיעים להכרעה משפטית; ברגע שרשות המיסים תוכל לגבות מס כבר בתחילת ההליך המשפטי, לא תהיה לה שום מוטיבציה להגיע להסדר.
"עובדתית, רשות המסים גם מפסידה בחלק מהתיקים", הוא קובע. "אם היו גובים את המס הזה מראש, חלק מהחברות לא היו מחזיקות מעמד. אתה לוקח חברה והורג אותה. אחרי שהיא תחוסל כבר, בית המשפט יכריע שהיא לא צריכה לשלם? זה יכול למוטט עסקים וזה ייתן לרשות המיסים כוח בלתי מידתי".
גינדי מתייחס גם לדבריו של ערן יעקב, שלפיהם מדיניות כזו קיימת גם באנגליה. "אני יודע שיש מדינות אחרות בעולם שנוהגות כך, אבל רשות המיסים מביאה לנו מהעולם כל הזמן רק את המקלות, אבל לא את הגזרים. באנגליה משכנתא היא הוצאה מוכרת. באנגליה החזקת רכב חשמלי מוכרת ב־ 100 אחוזים. יש הטבות מכאן ועד הודעה חדשה. למה שגם את זה לא נאמץ? צריך להגיע להבנות ולהידברות. מתווה כזה הוא מכה לכלכלה הישראלית".
