העולם אולי שייך לצעירים, אבל בכל הנוגע לתעסוקה אלה מתקשים הכי הרבה. דו"ח חדש של שירות התעסוקה מראה כי אחת הקבוצות שנפגעת ביותר ממשבר הקורונה הינם דורשי עבודה בקבוצת הגיל הצעירה (עד גיל 24). במהלך חודשי השיא של המשבר (מרץ-אפריל) שיעור הצעירים שנרשמו בשירות התעסוקה עלה מ-41.7 אחוזים ל-47.6 אחוזים. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), שיעור הנרשמים קפץ מ-10.2 אחוזים בחודש ינואר ל-18.4 אחוזים בחודש מרץ, והמשיך לעלות באפריל ל-19.6 אחוזים. הם גם אלה שמתקשים הכי הרבה לחזור לעבודה: שיעור החזרה של הנרשמים החדשים בקרב צעירים עד גיל 24 (20 אחוזים) נמוך ביחס לשאר קבוצות הגיל ששיעור חזרתם עמד סביב 21.7-24.5 אחוזים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– העברת תקציב דו שנתי תהיה כמעט בלתי אפשרית
– דווקא כשנדרשת אחריות ממשלתית, נתניהו מאשים את העם
– רשימת מניעויות העליון: ההחלטה נתונה בידי השופטים בלבד
הדבר קשור ככל הנראה למקצועות בהם צעירים עובדים לרוב: תחומי המסעדנות, המזון והאירועים, המתמודדים עם קושי רב ומתמשך יותר לחזור לשגרה לנוכח המגבלות על המשק. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), הייתה קפיצה חדה בשיעור הנרשמים מהתחומים הנ"ל – מ-2.3 אחוזים בינואר-פברואר ל-15.6 אחוזים במרץ-אפריל. מקצוע נוסף שנרשמה בו עלייה בכל קבוצות הגיל, אך בולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24, הוא המכירות: 14.7 אחוזים מנרשמי מרץ-אפריל שגילם עד 24, מהווים 8.6 אחוזים משאר הקבוצות הגיל. מקצועות ההוראה, החינוך וההדרכה נמצאים במקום השלישי ברשימת המקצועות הנפגעים של הקבוצה הצעירה ביותר, אך שם הפגיעה דומה בכל קבוצות הגיל.
המשבר הנוכחי מעצים תהליכים שהחלו כבר לפני כן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בין השנים 2012-2017 עלה שיעור התעסוקה בכל קבוצות הגיל, במקביל לירידה בשיעור האבטלה. עם זאת, שיעורי התעסוקה עבור הצעירים ביותר (עד 24) והמבוגרים ביותר (מעל 55) נותרו נמוכים יחסית לשאר קבוצות הגיל, ושיעור הגידול בהם היה איטי יותר.
עבור צעירים ניכרת גם מגמה של עלייה בשיעור הצעירים המוגדרים "לא פעילים כלכלית" – כאלה שאינם עובדים ואינם דורשי עבודה (כלומר, לא חיפשו עבודה במהלך 4 שבועות שקדמו לסקר שעושה הלמ"ס). בעוד שבקבוצות הגיל מ-35 ומעלה שיעור האנשים שאינם פעילים כלכלית יורד לאורך השנים, בקבוצות הגיל הצעירות (34 ומטה) ניתן לזהות עלייה בשיעור הלא פעילים כלכלית. העלייה בשיעור האנשים שאינם פעילים כלכלית מצטרפת לנתונים על צעירים אשר אינם נמצאים באקדמיה, בהכשרה או בתעסוקה. לדוגמה, בקרב הצעירים עד גיל 29, ניתן לראות כי שיעור אלו שאינם עובדים, לומדים או נמצאים בהכשרה הוא גבוה ביחס לנתוני ה-OECD ועומד על 13.3 אחוזים.
כלומר, עוד לפני המשבר הנוכחי חלה עלייה בשיעור הצעירים שאינם פעילים כלכלית, וצעירים שאינם עובדים או לומדים לקראת תעסוקה. האתגר הנוכחי רק העצים את הבעיה של הצעירים הללו, כיוון שרבות מהמשרות שלא דרשו מיומנות או השכלה התאיינו.
לצעירים מאפיינים ייחודיים לעומת קבוצות גיל אחרות: הם חסרי ניסיון ומתקשים למצוא משרת כניסה, כיוון שבחלק גדול מהמשרות ניסיון מהווה דרישת סף. צעירים גם נוטים לעבוד במשרות חלקיות או זמניות, שמשלמות שכר נמוך, ומצויים בסיכון גבוה יותר להיפלט משוק העבודה. מסיבה זו לצעירים יש הכנסה פנויה נמוכה יותר, וכמובן אין להם חסכונות גדולים להישען עליהם. בישראל, צעירים דוחים השכלה וכניסה לשוק התעסוקה במספר שנים בגלל השירות הצבאי. מסיבה זו סביר להניח שאלמלא שיעור כה גדול של המשרתים בצה"ל היינו רואים אבטלה גבוהה יותר בקבוצת הגיל של עד 24. לצעירים בישראל יש גם רמת מיומנויות נמוכה ביחס למדינות ה-OECD, הודות למערכת החינוך שלא מעניקה להם השכלה הולמת.
מצד אחד, לצעירים עד גיל 24 אין משפחות לפרנס והנזק שלהם מאבטלה מצומצם יותר מזה של מובטלים בעלי משפחות. אבל הצעירים של היום יהיו בעוד שנים ספורות בעלי המשפחות של העתיד. המחקר גם מעיד כי צעירים עם היסטוריה של אבטלה מוגבלים מבחינת פיתוח קריירה והדבר משפיע על כל עתידם התעסוקתי. הצורך לאושש את המשק הוא חשוב גם עבורם.
