המשבר הכלכלי העולמי נושא על כפיו מעלה את מחיר הזהב לגבהים חדשים. מחיר הזהב זינק השבוע לשיא של כל הזמנים: מעל 1,930 דולר לאונקיה (31 גרם) ולא מן הנמנע שנראה אותו חוצה את קו ה-2,000 דולר בקרוב.
העלייה במחיר הזהב ניכרת למעשה כבר מתחילת השנה, אולם את הדחיפה הרצינית קיבלה המתכת הנוצצת לקראת סוף חודש מרץ, במקביל להתאוששות בשוקי המניות, אחרי השפל שרשמו באותו חודש. מתחילת השנה עלה הזהב בכ-25%, בעוד מדד המניות הבולט בארה"ב, ה – s&p500 נותר כמעט ללא שינוי בתקופה זו.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
יצרני הזהב בעולם מתקשים לעמוד בביקוש – ובתנאי הסגר
וירוס כלכלי: איך השפיעה הקורונה על שוק הזהב?
הר הבית 2020: הדרך לשיוויון זכויות ליהודים עוד ארוכה
מה גורם לסחורה החמה הזו לנסוק? עד שנת 2006 מחיר הזהב דישדש לו במשך שנים רבות, ברמות של 400 דולר לאונקיה ומאז המגמה מכוונת כלפי מעלה, למרות התיקונים בדרך.
יש לא מעט תאוריות כלכליות המסבירות מדוע מחיר הזהב עולה, המשותף לכולם בעניין הגדול סביב הזהב, הוא ההכרה במתכת היקרה כסוג של 'חוף מבטחים', ההופכת אותו לאטרקטיבי כמעט בכל תקופה, אך בעיקר בתקופות של חוסר יציבות כלכלית.
לפחות בעבר, נהוג להסתכל במחיר של הזהב כנכס הנותן מענה לתקופות של אינפלציה. בשנות ה- 70 המזוהות עם אינפלציה גבוהה, מחיר הזהב עלה והגיע לרמות שיא. כך למשל בינואר 1980 הגיע מחיר הזהב לשיא של 850 דולר לאונקיה. במרוצת השנים מחירו ירד ורשם שפל של 255 דולר בקיץ 1999. נראה היה אז שהעניין בזהב די נעלם, אלא שההתעניינות חזרה בגדול, כאמור, בסוף שנת 2005.
מלבד האינפלציה, סיבה נוספת לביקוש לזהב היא היחלשות הדולר. כאשר הדולר נחלש, המשקיעים פונים בדרך כלל למניות, סחורות ומתכות יקרות וביניהן גם לזהב.
אבל מעל כולם, ואולי ההסבר הרלוונטי ביותר כיום, הוא הירידה בריבית הריאלית. הזהב עולה כשהריבית יורדת. זהב אינו מניב ריבית, ולכן אינו אטרקטיבי להשקעה בתקופות שבהן הריבית גבוהה. ברקע המשבר הכלכלי, כשהריבית בשפל והיא גם לא צפויה לעלות באופק הקרוב, וכשהתשואה הריאלית על חלק מאגרות החוב היא אפילו שלילית – הזהב הוא אטרקציה.
מהיכן מגיע אלינו הזהב? כריית הזהב נעשית בעיקר בדרום אפריקה, ניו זילנד, אוסטרליה, רוסיה, קנדה וסין. אמנם, למרות המחירים הגבוהים, הייצור נמצא דווקא בירידה. מאז השפל במחיר הזהב ששרר בין השנים 1997-2002 ולמרות העליות החדות בשנים האחרונות, היצור ירד.
הירידה בייצור מוסברת, בין היתר, על-ידי המלאים האדירים של הזהב המוחזקים על-ידי ממשלות שונות במרתפים מוגנים – אחת הסיבות המרכזיות למעמדו של הזהב היא הצמדת מטבעות למחירו (לפחות בעבר) ושמירתו בכספות הבנקים המרכזיים כגיבוי לשווי המטבע.
כשני שלישים מכמות הזהב מוחזקת בידי ממשלות המדינות השונות בעולם וכ-40% מכלל הכמות הזאת, על פי הערכות שונות, שהם כ-4,600 טון זהב, מוחזקים בידי ממשלת ארצות-הברית במרתפי הממשל הסמוכים לבסיס הצבאי בפורט נוקס שבמדינת קנטאקי.
מחוזים עתידיים ועד מטילים מתחת למזרון
האם כדאי להשקיע בזהב? אין ספק שהעלייה הגדולה שחווינו במחיר הזהב מציבה סימן שאלה לגבי כדאיות הרכישה כשהמתכת הזו נמצאת בשיא. בבית ההשקעות מיטב ד"ש, העריכו השבוע כי הפוטנציאל לרווח בהשקעה בזהב כבר לא גבוה ועם זאת, הסיכון להפסד גם הוא די נמוך.
למי שבכל זאת מעוניין לעשות זאת, יש כמה דרכים להשקעה בזהב, ובכולן, חשוב להבהיר, קיים סיכון כזה או אחר, בדומה להשקעות אחרות בסחורות או בשוקי ההון.
איך עושים את זה? אולי הדרך ה"בסיסית" ביותר היא לרכוש פיזית מטילי זהב. אלא שגם מי שיצליח לבצע את העסקה, זה כנראה ידיר שינה מעיניו בלילות. הצורך לאחסן ולאבטח את המתכת היקרה ידרוש כנראה משאבים שיטילו בספק את כדאיות העסקה. מה גם שמטילי זהב פחות סחירים ולא תמיד אפשר למצוא בקלות ובנגישות מישהו שיקנה אותם, כשהרוכש יהיה מעוניין למכור את הסחורה.
אפשרות נוספת היא השקעה במניות של חברות העוסקות בתחום הזהב, למשל מניות של חברות כרייה. בתקופות מסוימות מניות של חלק מחברות הכרייה עלו אף יותר ממחיר הזהב עצמו. אלא שדווקא העובדה שאין התאמה מלאה בין מחיר המניה לבין מחיר הזהב, עלולה לעיתים להוות בעיה – כשמחיר המניה עלול לרדת בעוד מחיר הזהב עולה. בנוסף, ככלל, לפני שמשקיעים במניה מסוימת, מומלץ להכיר את החברה ואת כדאיות ההשקעה בה.
עוד אפשרות היא רכישת חוזים עתידיים על זהב. בהסבר מאוד תמציתי ומופשט – חוזה עתידי הוא סוג של הסכם המפרט התחייבות לרכישה או למכירה של כמות כלשהיא של סחורה במועד עתידי מוגדר, ובמחיר שנקבע בעת ביצוע העסקה וכל זאת נעשה באמצעות בורסת מיוחדת לחוזים עתידיים. מסחר בזהב בחוזים עתידיים נפוץ מאוד, אולם, מעבר לסיכונים הטמונים בו, אפשרות זו דורשת הבנה והתמחות והיא בהחלט לא מתאימה לכל אחד.
הדרך היותר פשוטה, היא השקעה באמצעות קרנות סל העוקבות אחר מחיר הזהב. קרן הסל היא למעשה קרן נאמנות סחירה העוקבת אחר נכס הבסיס (במקרה שלנו, זהב) ומבוססת על מאמץ מיטבי של מנהל הקרן להשגת תשואת נכסי המעקב. קרן סל נסחרת באופן רציף במהלך שעות המסחר של הבורסה.
בארץ נסחרות כמה קרנות סל כאלו המנוהלים על ידי בתי ההשקעות. מכשירים דומים לקרנות הסל, העוקבות אחר הזהב, קיימים גם (או יותר נכון בעיקר) בחו"ל, הגדולים והידועים שבהם נסחרים בוול-סטריט בארה"ב. על פי הפרסומים, מסתבר, הקרנות הללו, מעבר לים, משכו אליהן יותר מ-30 מיליארד דולר ממשקיעים, במהלך המחצית הראשונה של השנה. בכל מקרה, כאמור, החלטת השקעה באשר היא, דורשת חשיבה והבנה של הסיכונים מול הסיכויים.
*אין לראות באמור המלצה או עידוד לנקיטת פעולה כלשהיא בשוק ההון בכלל ובמסחר בסחורות בפרט
