מנכ"ל משרד החקלאות נחום איצקוביץ' מבקש להגדיל את מכסת העובדים הזרים המקבלים היתרי עבודה בישראל. במכתב ששיגר לממונה על התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור, ביקש מנכ"ל משרד החקלאות לתקן את החלטת הממשלה 3431 משנת 2018 כך שמכסת העובדים הזרים תגדל ב־4,000 היתרים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גם לתקשורת יש אחריות על גובה להבות השנאה
– כמו מבוגרים: גם ילדים מעל גיל 10 מדבקים בקורונה
– הפיצוץ בביירות מבהיר מה מחיר העימות עם ישראל
מכסת העובדים הזרים לחקלאות בישראל כיום עומדת על 25,200, והמשרד מבקש להגדיל את המכסה ל־29,200 עובדים עוד השנה. לטענת איצקוביץ' הגדלת המכסה תאפשר את הגדלת הייצור החקלאי. במכתבו הוא טוען שהיתרונות עולים על החסרונות. לדבריו, "מהגרי העבודה" יועסקו בעבודות שמקומיים אינם רוצים או יכולים לעבוד בהן, ואף אם "בטווח הקצר מהגרי עבודה בעלי מיומנות נמוכה עשויים להתחרות עם עובדים מקומיים דומים", הרי ש"המחקרים בתחום מצאו כי התופעה מצומצמת בהיקפה". איצקוביץ' אינו חושש שהעובדים הזרים יתפסו מקומות עבודה של ישראלים, משום שלדבריו "מדובר בעבודה מאומצת, ששיעור ההתמדה בה נמוך מאוד".
בקשתו של איצקוביץ' מגיעה בעיצומו של משבר כלכלי בארץ, שמתאפיין בשיעור אבטלה גבוה במיוחד: 21.6 אחוזים, שהם כ־880 אלף דורשי עבודה לפי נתוני שירות התעסוקה. ענף החקלאות מוגדר חיוני והמשיך לפעול גם בתקופת הסגר, בניגוד לענפים אחרים במשק כמו התיירות, האירוח וההסעדה, שנסגרו ונפגעו קשות.
בארגון השומר החדש, המגיש סיוע לחקלאים ומקדם חינוך לחקלאות ולהתיישבות, טוענים כי צעירים ישראלים רבים מוכנים לעסוק בעבודות חקלאיות. מנכ"ל הארגון ואחד ממייסדיו, יואל זילברמן, אומר ש"יש כאן פתח היסטורי להחזיר הרבה ידיים עובדות ישראליות לענף החקלאות. צעירים רבים שתכננו לנסוע לחו"ל לטיול ארוך מחפשים כעת אתגר, ומוכנים לעבוד בחקלאות.
"לא נתקלנו בחוסר בצעירים שהסכימו לעבוד. בזמן המשבר גייסנו 20 אלף מתנדבים ו־300 עובדים בשכר, שמצאו עבודה דרכנו. הפוטנציאל קיים. המדינה התרגלה אמנם לעבוד עם עובדים זרים, אבל עכשיו, כשיש מחסור אמיתי בידיים עובדות, אין סיבה שאת העבודה יעשו רק זרים או פלסטינים".
עבודה חקלאית היא עונתית במקרים רבים, והיא עשויה להתאים במיוחד לתנאי המשבר הנוכחי, ולהקל על גיוס ישראלים. אמנם בעבר היה קושי לגייס עובדים ישראלים לעבודה חקלאית, אך כעת רבים מהם נואשים לעבודה בשל המחסור במשרות פנויות – במיוחד כאלה הדורשות עובדים בעלי מיומנות נמוכה. אך דווקא המנכ"ל איצקוביץ' ושר החקלאות אלון שוסטר, שניהם אנשי ההתיישבות המתגאים בחקלאות העברית ומבקשים להגן עליה מסיבות ערכיות ומתוך המורשת הציונית, מבקשים להגדיל את מספר העובדים הזרים בחקלאות, במקום לעודד עבודה עברית.
ממשרד החקלאות נמסר: "בענפים רבים במדינת ישראל, ובהם סיעוד, בנייה וחקלאות, ישראלים לא מוכנים לעבוד. רק לאחרונה אישרה המדינה תוספת של 2,500 עובדי סיעוד. החקלאות דורשת עבודת כפיים כדי לייצר מזון לאוכלוסייה ולהעניק ביטחון מזון לתושבים. ניסיון העבר מלמד שהגדלת היקף הייצור הגדיל את הביקוש לעובדים ישראלים בתחומים משלימים, ובהם נהגים, מפעילי ציוד, משווקים וכדומה, וכן הגדיל את הביקוש לתשומות חקלאיות ולשירותים חקלאיים אחרים. עם הגדלת המכסה, הצרכן ירוויח בזכות הגדלת התוצרת החקלאית הטרייה והורדת המחירים.
"המציאות מלמדת כי עובדים זרים אינם תופסים מקומות עבודה של ישראלים, אלא מועסקים בעבודות שמקומיים אינם רוצים או יכולים לעבוד בהן. אם ישראלים יבחרו לעבוד בחקלאות הענף יקלוט אותם בשמחה, ומשרד החקלאות אף פנה למשרד האוצר ליצור תמריץ לקליטת עובדים ישראליים בחקלאות. מבדיקה שנערכה במשרד עלה כי המצב הזמני שבו נמצא המשק הישראלי בעקבות משבר הקורונה לא השפיע על שיעור המועסקים בחקלאות, מכיוון שחקלאות היא עבודה מאומצת".
