אם חשתם לאחרונה שמחירי העוף בסופר נעשו יקרים יותר, יש לזה סיבה. נתונים עדכניים מראים שמחירי העוף עלו ב-15 אחוזים, והם עלולים להתייקר עד 30 אחוזים יותר ממה שהיו עד לפני שבועות ספורים. דווקא לקראת החגים, כשצריכת העוף תהיה בשיאה, המחירים יהיו גבוהים יותר משהורגלנו אך זוהי לא תופעה חריגה ומוזרה, אלא תוצר של מדיניות מתוכננת שנועדה לייקר את מחירי העוף בישראל.
– מאבק בסיעת כחול לבן: בחירות עכשיו או במרץ
– מכה לחיזבאללה: ראש ממשלת לבנון צפוי להתפטר
– הסולידריות הישראלית מתה, אנחנו מתקרבים לשלב הקטסטרופה
ענף העוף למאכל (פטם) מוסדר במידה רבה על ידי המועצה לענף הלול אשר ביקשה לפני כחודש וחצי להפעיל "תוכנית למניעת ייצור עודף בפטם". במסגרת התוכנית, המועצה רכשה מראש ממגדלי העופות את עודפי הייצור שלהם בחודשים יוני עד ספטמבר, בהיקף של כ-8000 טון ובמחיר של כארבעה מיליון שקלים. המטרה הייתה למנוע "הצפה" של השוק בעודפי ייצור של עופות אשר תגיע לרשתות השיווק, אבל המשמעות היא בפשטות שמועצת הלול פשוט שילמה למגדלי עופות כדי שלא יגדלו עופות.
זוהי המשמעות של רכישת עודפי ייצור מראש: משלמים לכל מגדל עבור כל קילוגרם עוף שהוא לא מייצר, וכך הוא מרוויח כסף על כלום. אם היו מגדלים את העופות – הם היו כמובן מוכרים אותם, וכמות העוף הגבוהה הייתה גורמת לירידת מחירים. במקום זה מגדלים רוקנו את הלולים שלהם מעופות, ולא גידלו עופות למאכל בין ה-1 ביוני וה-10 בספטמבר, וקיבלו כסף על כך. מועצת הלול שילמה למגדלים 50 אגורות לקילוגרם עוף ששיווקו נמנע, לפי מספר הימים בהם לא נמכרו עופות. בסך הכל עלות של כארבעה מיליון שקלים כדי לא לגדל עופות ולשווקם בתקופת הקיץ.
התוצאה הישירה של התוכנית הזאת היא עליית מחירי העופות שאנחנו רואים עכשיו. את התוכנית הזאת אישרו שני גורמים ציבוריים: שר החקלאות אלון שוסטר ושר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, שאישרו למועצת הלול להקטין במכוון את כמות העוף במשק כדי לייקר אותו. כשמשלמים למגדלים לא לגדל עופות מקטינים את כמות העוף בשוק, והתוצאה היא מחסור ועליית מחירים. זה כלל בסיסי בכלכלה, וגם שרי החקלאות והכלכלה מבינים זאת. זאת לא טעות אלא מדיניות מכוונת שאנחנו רואים במקומות רבים אחרים.
שרי החקלאות והכלכלה מסייעים באופן שיטתי לקבוצה קטנה להעלות מחירים על חשבון הציבור הרחב שנדרש לשלם עליהם יותר. הציבור הישראלי יידרש לקנות עכשיו ובחודשים הקרובים, תוך משבר כלכלי ומאות אלפי דורשי עבודה במשק, עופות יקרים יותר. דווקא השכבות החלשות הן אלה שייפגעו מכך הכי הרבה כיוון שצריכת מזון היא חלק משמעותי מההוצאות החודשיות שלהן. וזה קרה בהחלטת שרים בממשלה, שבחרו במודע לייקר את המחיה לכולנו.
זוהי חלק משיטה שלמה שבה מדינת ישראל מנסה לתכנן את המשק החקלאי בישראל. מכסות ייצור בענפי החלב והביצים משאירות את הכוח בידיים של מספר מצומצם של מגדלים ומשווקים, מייקרות את מחירי מוצרי הבסיס לכולנו, ומייצרות מחסור – כפי שראינו כמה פעמים בשנה האחרונה. המדפים שהתרוקנו מחמאה, ואחר כך מביצים, ועכשיו מעוף מעידים כאלף עדים שהשיטה לא עובדת. הניסיון להחריג ענפים מסוימים מכוחות כלכלת השוק מייצרים מצב שבו קבוצות אינטרס קטנות מקבלות יתרונות שבאים על חשבונם של הצרכנים.
שניצל יקר הוא לא גזירת גורל: אפשר לשחרר את השוק ממגבלות מועצות הייצור, מכסות היבוא והמגבלות השונות על החקלאות. יצור חופשי ויבוא ללא מגבלות יאפשרו גם ללולנים מוצלחים למכור מוצר איכותי, גם ליבואנים לגדול ולהתרחב, וגם לצרכנים ליהנות ממוצרים זולים ואיכותיים יותר. כל שיטה אחרת פשוט מייקרת לכולנו את החיים ואת העוף.
