בין אם הגעתם לגיל הפרישה ואתם כבר מקבלים פנסיית זקנה, ובין אם אתם עוד רחוקים משם וחוסכים מדי חודש, כדאי שתקדישו קצת זמן למחשבה – מה יקרה לכל החסכונות שלכם לאחר פטירתכם.
כתבות נוספות במקור ראשון:
– שינויי מזג אוויר: האם החזאים יעלמו מהמסך?
– פתרון אפשרי למצוקת הפרנסה של רבנים
– האמריקני או החב"דניק: מי מנהיג את קהילת האמירויות?
המציאות מראה כי במקרים רבים, הכסף יכול להגיע למי שאולי היו קרובים או מקורבים, אך כלל אינכם מעוניינים לתגמל אותם, בגלל יחסים שהשתנו במרוצת השנים. בנוסף, תופתעו לגלות, שבסיטואציות מסוימות יכול להיווצר מצב שבו מספר ימים אחרי הפרישה, יורשיכם לא ייראו לעולם את הכסף שחסכתם.

כאשר מדובר בקרן פנסיה, צריך לעשות הבחנה בין פטירת החוסך תוך כדי החיסכון, לבין פטירתו לאחר שכבר פרש ומקבל קצבה. במקרה שמבוטח נפטר לפני גיל הפרישה, הקרן כוללת לרוב כיסוי ביטוחי למקרה מוות. כיסוי זה מקנה לשאריו של המבוטח, כמוגדר בתקנון הקרן, זכות לקבלת קצבה עד סוף ימיהם (ילדים יקבלו קצבה עד הגיעם לגיל 21).
השאירים יקבלו קצבה חודשית בהתאם לשכר הקובע (השכר לפיו נקבעת הקצבה ומחושב לפי פרמטרים שונים) שהיה לו בקרן הפנסיה בעת פטירתו. אחוז הכיסוי המקסימלי בקרן פנסיה לבן או בת הזוג הוא 60% מהשכר הקובע של המבוטח. כמו כן, יתום זכאי לעד 30% נוספים מהשכר הקובע. אם יש יותר מיתום אחד, כל היתומים יקבלו (יחד) עד 40% מהשכר הקובע.
במידה שבן או בת הזוג של הנפטר אינו בחיים, היתומים יקבלו 100% מהשכר הקובע עד הגיעם לגיל 21. במקרה שסך החיסכון בקרן הפנסיה גבוה מסך הקצבאות שישולמו, יוגדלו קצבאות השארים עד לסך החיסכון. כמו כן, אם מדובר בעמית שאינו מבוטח, כלומר שלא דאג לכיסוי לביטוח שאירים, יקבלו שאיריו קצבה בהתאם לסכום החיסכון שנצבר ולא בהתאם לשכר בגינו היה מבוטח.
בהקשר זה כדאי לציין כי אחוז הכיסוי הביטוחי הניתן לכם אינו בהכרח מקסימלי (היות שהוא מושפע, בין היתר, מהמסלול הביטוחי, גיל ההצטרפות לקרן ועוד), ולכן חשוב מאוד לבדוק מהו אחוז הכיסוי הביטוחי שלכם ולפעול להגדלתו במידת הצורך והאפשר.
ארבעה מסלולי קצבה
כאשר מדובר באדם שכבר פרש והתחיל לקבל פנסיה, התגמול שיקבלו יקיריו תלוי במסלול שבחר. בעת שמבוטח מבקש להתחיל לקבל פנסיית זקנה מקרן הפנסיה, הוא נדרש לבחור בין מספר מסלולי קבלת קצבת זקנה.
חשוב לדעת, כי קיימים הבדלים מהותיים בין המסלולים השונים אשר משפיעים בין היתר על גובה פנסיית הזקנה וכן על האופן והסכום שיקבלו הזכאים בעת פטירת מקבל הפנסיה. הרעיון הוא שניתן להבטיח סכום מסוים שיקבלו שאיריו (בן/בת הזוג וילדיו) של הפנסיונר, כשיילך לעולמו, אולם תמורת ההבטחה הזו פנסיית הזקנה שהוא יקבל תהיה נמוכה יותר. מנגד, ניתן לקבל פנסיה מקסימאלית, אך במקרה של פטירת העמית, בן או בת הזוג הנותרים וכן הילדים – יקבלו אחוזים מסוימים מתוך הקצבה בלבד, או אפילו לא יקבלו כלום.

אז מהם מסלולי הפנסיה אותם יכול הפורש לבחור? ככלל, קיימים ארבעה מסלולים:
1. קצבת שאירים – במידה שלמקבל הפנסיה יש בן או בת זוג, הוא חייב להבטיח לו/ה, קצבה לכל החיים בשיעור שבין 30% ל-100% (נתון לבחירת מקבל הקצבה) מהקצבה האחרונה ששולמה לו ערב פטירתו.
"מקבל הקצבה רשאי לבחור הבטחת קצבה לאחר מותו גם לילדיו, לרוב ילדים עד גיל 21", אומר אייל סיאני, סמנכ"ל ומנהל מקצועי בפסגות גמל ופנסיה. "בכל מקרה, סך הקצבאות לכלל השאירים לא יעלה על 100% מהקצבה האחרונה ששולמה למקבל קצבת הזקנה ערב פטירתו".

2. תקופת תשלום מינימלית לשאירים – במסלול זה מקבל קצבה שיש לו שאירים (כמוגדר בתקנון הקרן) יכול לבחור תקופה של עד 240 חודשים, במהלכם תובטח לשאירים קצבה בגובה הקצבה האחרונה ששולמה לו ערב פטירתו.
לדוגמה, מבוטח הזכאי לקצבה של 5,000 שקל בחר במסלול תקופת תשלום מינימלית של 120 חודשים (10 שנים) וכן בהבטחת קצבת שאירים בשיעור של 60% לבת זוגו. אם הוא נפטר לאחר 4 שנים, בת זוגו תקבל קצבה על סך 5,000 שקל במשך 6 שנים (יתרת תקופת התשלום המינימלית) ולאחר מכן תמשיך לקבל קצבה על סך 3,000 שקל (60%*5,000) לכל ימי חייה.
3. תקופת תשלום מינימלית למוטבים / יורשים – "באם למקבל הקצבה אין בן/בת זוג, הוא יוכל לבחור תקופת תשלום מינימלית של עד 240 חודשים בה יובטח למוטבים (מי שהוגדר כמוטב בקרן הפנסיה לפי בחירת הפנסיונר, א"ר), או יורשים (היורשים על פי חוק, א"ר), תשלום חד-פעמי של יתרת תשלומי הקצבאות שנותרו עד לתום התקופה", מסביר סיאני.
כך לדוגמה, מבוטח הזכאי לקצבה של 5,000 שקל בחר במסלול תקופת תשלום מינימלית של 120 חודשים (10 שנים). אם הוא נפטר לאחר 4 שנים אזי המוטבים/יורשים יקבלו את יתרת 72 התשלומים (6 שנים) שהיו אמורים להשתלם, כלומר כ-300 אלף שקל, בסכום חד-פעמי.
ל"עניין תקופת התשלום המינימלית חשוב לדעת כי ניתן להבטיח עד 240 תשלומים ובלבד שגילו של מקבל הקצבה בסיום התקופה האמורה לא יעלה על 87 שנים", מציין סיאני.
4. מסלול ללא הורשת כספים – אם למקבל הקצבה אין בן/בת זוג הוא יוכל לבחור במסלול שבו אין הבטחת קצבה וכן ללא תקופת תשלום מינימלית. במקרה זה הוא יקבל את הקצבה הגבוהה ביותר שניתן מבין יתר החלופות. ואולם, בעת מותו, סכום החיסכון שצבר ונותר בקופה, יישאר בקרן הפנסיה לטובת שאר העמיתים בקרן.
יורשים, שאירים או מוטבים
אמנם ציינו כי במקרה של פטירת חוסך בקרן פנסיה, מי שזכאי לקבל את הכספים הם השאירים, אך קביעה זו אינה אחידה בין סוגי החסכונות השונים ואפילו בקרנות הפנסיה יכולה להיווצר סיטואציה שבה ייהנו מהחיסכון זכאים אחרים.
בין אם מדובר בקרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות, קיימות הגדרות שונות – מי מבין קרובי הנפטר יהיו זכאים לקבל את הכסף. אך לפני שנסביר מי זכאי לקבל את הכסף בכל אחד מסוגי החסכונות, נפרט את הגדרות הזכאים השונות.
שאירים על פי חוק – אלו המוגדרים בחוק פיצויי פיטורין כזכאים לקבל את פיצויי הפיטורים של מי שנפטר טרם פרישתו ממקום העבודה. מדובר בבן/בת זוג של העובד/ת בשעת פטירתו/ה, לרבות הידוע/ה בציבור כבן/בת זוגו/ה והוא/היא גר/ה עמו. כמו כן ילד של העובד/ת שהוא בגדר תלוי במבוטח/ת לעניין גמלאות לפי פרק ג’ לחוק הביטוח הלאומי.
שאירים על פי תקנון הקרן – נוסף להגדרת שאירים לפי חוק, בתקנון קרן הפנסיה ישנה הגדרה מיוחדת לשאירים. מי שנכלל לרוב בגדר שאירים בקרן הפנסיה הוא אלמן/אלמנתו של מבוטח/ת שנפטר/ה (לרבות ידועים בציבור) וילדים עד גיל 21.
מוטבים – מי שנקבעו על ידי העמית כזכאים לקבל את הכספים לאחר מותו. המוטבים נקבעים לרוב על ידי המבוטח בעת הצטרפותו אך ניתן לשנות אותם בכל עת באמצעות הודעה בכתב לקרן. כל עמית רשאי לקבוע את מוטביו כראות עיניו ולפי חלוקה שיחפוץ, ובלבד שיש למוטב תעודת זהות או מספר עמותה/חברה/תאגיד.
יורשים על פי צוואה – מי שקבע הנפטר בצוואתו שיהיו יורשי עזבונו. יורשים אלו יוכלו לממש את זכותם על פי הצוואה באמצעות צו קיום צוואה שיוציא בית המשפט. אם אין יורשים על פי צוואה, יועברו הכספים ליורשים על פי דין.
יורשים על פי דין – זכאים על פי חוק ירושה לקבל את רכושו ועזבונו של המנוח אם לא הותיר אחריו כל הוראה אחרת.
מי יקבל את הכסף?
קופת גמל וביטוח מנהלים – כספי הפיצויים ישולמו לשאירים (לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים). אם אין שאירים, ישולמו כספי הפיצויים למוטבים שקבע העמית בחייו, ובאין מוטבים ישולמו כספי הפיצויים ליורשיו על פי דין או על פי צוואה (לפי העניין). כספי התגמולים ישולמו למוטבים שקבע העמית בחייו, ובאין מוטבים ישולמו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צוואה.
קרן השתלמות – הכספים ישולמו למוטבים שקבע העמית בחייו, ובאין מוטבים ישולמו ליורשיו על פי דין או על פי צוואה.
קרן פנסיה – בעת פטירת העמית, לפני שהחל לקבל פנסיית זקנה, שמורה זכות הראשונים לקבלת כספי הפיצויים והתגמולים בדרך של קצבה חודשית (פנסיית שאירים) לשאירים כפי שהוגדרו בתקנון קרן הפנסיה. אם אין שאירים הזכאים לקצבה לפי התקנון, ישולמו הכספים כסכום חד-פעמי לפי החלוקה הבאה: כספי הפיצויים לשאירים על פי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים (אם העמית נפטר תוך כדי עבודתו ואם לא – כדין כספי התגמולים), ואילו כספי התגמולים ישולמו למוטבים שקבע המבוטח בחייו. אם לא קבע המבוטח מוטבים, ישולמו הכספים ליורשיו על פי דין או על פי צוואה.
בכל מקרה, מומלץ לוודא שהמוטבים שקבעתם (אם לא עשיתם זאת – הגיע הזמן) הם אכן המוטבים שאתם מעוניינים שיקבלו את חסכונותיכם.