"מחשב אחד משנה עולם – זו לא סיסמה, זו מציאות החיים בקורונה", קובעת עו"ד רוני (פנטנש) מלכאי, מנכ"לית "הפורום הציבורי", ארגון חברתי פילנתרופי שחרת על דגלו לסייע לילדים בכפרי הנוער ובפנימיות לנוער בסיכון ולהיות להם לקול.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ערביי ישראל נוהרים לשכם ולטול כרם, כבישים בשומרון נחסמים
– סגר ביוון: רכבת אווירית להשבת אלפי ישראלים מהמדינה הנצבעת אדום
– רב, אינטלקטואל ומנהיג: העולם סופד לרב זקס
"לרובם פערים לימודיים ניכרים, ולא פעם הם נדחקים לשוליים", אומרת מלכאי על 30 אלף הילדים שלומדים בפנימיות לנוער בסיכון בישראל. "הקורונה רק הדגישה את הפערים החברתיים. היא הקצינה את הפער בין משפחות שיש להן מחשבים וכלים טכנולוגיים שמאפשרים לילדיהן להתקדם גם כשאין שגרת לימודים ובין משפחות שאין להן".

מלכאי עלתה בגיל שלוש מאתיופיה דרך סודן, והיא עומדת בראש הפורום הציבורי זה שלוש שנים. היא עורכת דין משנת 2004 ובעלת תואר שני בהצטיינות במדיניות ציבורית מטעם האוניברסיטה העברית. בעבר ניהלה במשך עשור את אגף הדוברות במשרד הרווחה. מייסד העמותה, שפעילותה אינה נתמכת בכספי הממשלה, הוא אבי נאור, חתן פרס ישראל ומייסד עמותת "אור ירוק".
כמו עמותות וארגונים חברתיים רבים אחרים, גם הפורום הציבורי נדרש עם פרוץ הקורונה לחשב מסלול מחדש. "התוכניות שהכנו לשנת 2020 נדחפו למגֵרה. היינו צריכים להתאים את עצמנו לשטח. פנינו למנהלים, וגילינו שלאלפי ילדים אין מחשבים. היום המשוואה פשוטה: מי שאין לו מחשב – אין לו זום ואין לו למידה מרחוק", אומרת מלכאי. "בסגר הראשון, כששלחו את הילדים לבתים לא היו להם מחשבים. וכך, כשמרבית הלמידה והפעילות החברתית נהייתה דיגיטלית, חניכי הפנימיות מצאו את עצמם בלי יכולת להשתמש בטכנולוגיה הזאת. זו מציאות שמציבה את כולנו מול הפער המעמיק בין בני נוער מאוכלוסיות שונות. בשנת 2020 מחשב הוא מוצר בסיסי שצריך להיות לכל ילד בבית".
לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף החודש שעבר, עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"א לא הייתה למשרד החינוך תמונת מצב על המחסור במחשבים ובחיבור לאינטרנט בבתי התלמידים. "גם אין מועד ברור שבו צפוי שתהיה למשרד תמונת מצב כזו", כתב המבקר. על פי הערכות במשרד, ל־135 אלף תלמידים אין מחשבים בבתיהם, אולם לא בטוח שההערכות יכולות לשמש בסיס לקבלת החלטות, משום שהן מתקשות להבדיל בין מחשב המשמש את כלל דרי הבית ובין מחשב נגיש לתלמיד.

"בשל אי מוכנות, כשל באיסוף המידע והיעדר עבודת מטה", הוסיף המבקר, "החלה שנת הלימודים כאשר למאות אלפי תלמידים אין מכשירי קצה, אף שהמשרד קיבל לשם כך תקציב של 1.2 מיליארד בתחילת הקיץ, וגם כעת הוא מתחייב לחלק רק חצי מהמחשבים שירכוש (כ־75 אלף) עד ינואר". על רקע הביקורת התפטר מתפקידו ד"ר עופר רימון, שהיה סמנכ"ל תקשוב במשרד החינוך. טרם פרישתו הצהיר רימון כי רק עד אוגוסט 2021 יהיה מחשוב ב־75 אחוז ממוסדות החינוך.
אבל אל הריק שהשאירה ממשלת ישראל נכנסו העמותות והארגוניים החברתיים. "כשהמדינה ישנה, מישהו צריך להתעורר", מסבירה מלכאי. "היינו החלוצים בניסיון לצמצם את הפערים ברכישת המחשבים, ואחרינו באו ארגונים אחרים. כבר בתחילת המשבר יזמנו וקידמנו את מיזם 'מחשב אחד משנה עולם' לגיוס מחשבים כתרומה לחניכי הפנימיות וכפרי הנוער, במטרה לפתוח להם את הלמידה המקוונת.
"התגובות הרבות שקיבלנו ממנהלי פנימיות וכפרי נוער וממשרדי החינוך והרווחה על ההשפעה שיש למיזם על הילדים בלתי ניתנות לתיאור. אבל יש פה שאלה אמיתית שצריכה להישאל בקול רם: איך ארגון חברתי קטן עושה היום את העבודה במקום הממשלה?"
לדבריה, הארגון שלה הצליח לגייס 1,600 מחשבים, 800 מהם מחשבים חדשים שנקנו בתרומה של 400 אלף שקלים מקרן אריסון ועוד 200 אלף שקלים שגויסו מתורמים פרטיים. השאר היו מחשבים משומשים שהתקבלו בתרומה – בין השאר מהאוניברסיטאות מחנויות קטנות ומהמגזר העסקי. "כשיצאנו למיזם חששנו, כי ידענו שגם הפילנתרופים נפגעו. החששות התבדו. כל תרומה קטנה ריגשה בתקופה הזאת, שהיא לא קלה לרבים. אפשר לומר שישראל היפה התגלתה במלוא הדרה".
היא מותחת ביקורת, עם זאת, על משרד החינוך: "הצלחנו בתוך חודש לייבא מחשבים מסין, ומשרד החינוך שמתוקצב במיליארדים טוען כבר שמונה חודשים שהמחשבים שלו עדיין בייבוא", היא אומרת. הארגון שלה אינו מצליח לעזור לכל דורש, כמובן. "חסרים מחשבים לעשרות אלפי תלמידים. פונות אלינו עשרות משפחות בשבוע ומבקשות שנתרום מחשב לילד, כי הילד לא לומד כבר חודש. לפעמים אנחנו מצליחים לעזור, אבל במקרים רבים ידנו קצרה מלהושיע. אין לנו מספיק תרומות. גם לילדי הפנימיות חסרים בין 3,000 ל־4,000 מחשבים".
ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד משלים בימים אלה פער טכנולוגי ומחסור בציוד טכנולוגי של עשור ואף יותר מזה. עקב כך גובשה תוכנית לאומית שעלותה הכוללת 1.2 מיליארד שקלים, סכום חסר תקדים שיוקצה בין השאר לרכישת 150 אלף מחשבים ו־70 אלף טלפונים ניידים לתלמידי המגזר החרדי. יותר מ־90 אחוזים מהמכשירים נרכשו ואנו בראשית חלוקתם".