הפגיעה בתעסוקה בחודש אוקטובר הייתה מתונה יותר באופן משמעותי, בהשוואה לסגר הראשון, כך על פי ניתוח של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. למרות זאת, מהדו"ח עולה כי ישנן מגמות מדאיגות לטווח הארוך ביחס לשיעור התעסוקה, ובמיוחד של אוכלוסיות חלשות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מלחמת הצללים החדשה: אירוע שירביט הוא קריאת השכמה
– מדוע המל"ל אינה מאפשרת אכיפה של תקנות הקורונה בהר הבית?
– הצפיפות בנתב"ג: הישראלים לא למדו את הלקח
הדו"ח מעלה כי נכון לחודש אוקטובר היו כ-740 אלף מובטלים (בהגדרה הרחבה הכוללת עובדים שנעדרו זמנית מעבודתם בעקבות הקורונה), ושיעור האבטלה הרחב עמד על 18.2 אחוזים. בנוסף, ישנם כמאה אלף עובדים שפוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת המשבר ואינם מחפשים עבודה, וכ-25 אלף שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות שאינן קשורות למשבר הקורונה, או שלא עבדו בעבר ומעוניינים לעבוד עכשיו.
במחצית הראשונה של חודש נובמבר המשיכה ההתאוששות בשוק העבודה, אם כי בצורה מעט מתונה יותר. שיעור האבטלה הרחב ירד ל-12.6 אחוזים המשקף חזרה של כ-140,000 מובטלים לעבודה. עם זאת, בהשוואה לסגר הראשון ניכר שיפור: בחודש אפריל שיעור האבטלה היה כפול מזה של חודש אוקטובר.
חודש אוקטובר התאפיין ברובו בהמשך המגבלות על הפעילות העסקית, על מערכת החינוך ועל השהייה במרחב הציבורי – שהחלו בחודש ספטמבר. במחצית השנייה של חודש אוקטובר, החל מפתיחתו החלקית של המשק, חלה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה הרחב (שכולל את העובדים בחופשה ללא תשלום): מ-20.7% במחצית הראשונה של החודש ל-15.8% במחצית השנייה. מדובר בפער של כ-200 אלף מובטלים שחזרו לעבודתם בין שתי התקופות, מרביתם חזרו מחל"ת.
על פי הניתוח של משרד האוצר, ההשפעה של משבר הקורונה על שוק העבודה אינה מסתכמת במספר העובדים המובטלים. זו באה לידי ביטוי גם במוטיבציה וביכולת של עובדים חדשים להיקלט בשוק העבודה ובחיפוש עבודה של מי שפוטר בתקופת המשבר. הסתכלות על שיעור התעסוקה נותנת תמונת מצב משלימה למצב האבטלה. שיעור התעסוקה בחודש אוקטובר היה נמוך בשישה אחוזים משיעור התעסוקה באוגוסט וב-11 אחוזים משיעור התעסוקה בפברואר. מדובר בירידה של כ-730,00 מועסקים.
להתמשכות המשבר יש גם השפעה על מידת הביטחון של עובדים שיחזרו לעבודתם. רק 13 אחוזים מהעובדים בחל"ת בחודש אוקטובר דיווחו שהם בטוחים שיחזרו לעבודה אצל המעסיק הקודם, לעומת 17 אחוזים בחודש אוגוסט.
לאורך החודשים האחרונים, ניכרת ירידה משמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסות נמוכות. שיעור התעסוקה של חמישון ההכנסות התחתון (20 האחוזים הנמוכים ביותר בסולם ההכנסות) היה נמוך בכמעט 30 אחוזים בחודש אוקטובר ביחס לתקופה שלפני המשבר. לעומתם, החמישון העליון הראה ירידה של 6 אחוזים בלבד.
הדבר מצביע על פגיעה עמוקה יותר של המשבר, דווקא בבעלי הכנסות נמוכות. הפגיעה נובעת מכך שעובדים בעלי השכלה לא-אקדמית, ועובדים במשרות חלקיות הם הנפגעים העיקריים מהמשבר. שיעור התעסוקה של עובדים שאינם בעלי תואר אקדמי ירד ב-22 אחוזים בחודש אוקטובר ביחס לתקופה שלפני המשבר, לעומת ירידה של 10 אחוזים של בעלי תארים אקדמיים. ניתוח מעמיק יותר של הכלכלנית הראשית העלה כי הנפגעים העיקריים מהסגרים הם סטודנטים ועובדים ללא תעודת בגרות.
בתקופת הסגר השני באוקטובר, חלה עלייה מתונה יותר באבטלה בהשוואה לסגר הראשון באפריל, גם בענפים שחלו עליהם מגבלות משמעותיות. במיוחד בולט שיעור האבטלה הנמוך יחסית בסגר השני לעומת הסגר הראשון בענפי החינוך (15% לעומת 45%), הבריאות הרווחה והסעד (13% לעומת 34%) התחבורה (21% לעומת 42%), שירותי האירוח והאוכל (58% לעומת 77%), המסחר (27% לעומת 45%) ובענף האמנות, בידור ופנאי (53% לעומת 70%).
גם מידת הפגיעה בנשים הצטמצמה בין הסגר הראשון לסגר השני. בעוד שבסגר הראשון חלה ירידה משמעותית הרבה יותר בתעסוקה של נשים לעומת גברים (39% לעומת 30%), במהלך חודש אוקטובר הפער עמד על שני אחוזים בלבד (19% נשים לעומת 17% גברים).
הירידה בשיעור התעסוקה במהלך הסגר השני בולטת במיוחד בקרב הגברים החרדים והנשים הערביות (25% ו-21% בהתאמה). בעוד ששיעור האבטלה הממוצע עמד בחודש אוקטובר על 18.2 אחוזים, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה החרדית עמד על כ-26 אחוזים. בקרב האוכלוסייה הערבית לא ניכרה עלייה דרמטית באחוזי האבטלה, אך ניכרת ירידה משמעותית בשיעור התעסוקה – ירידה של כ-12 אחוזים בשיעור ההשתתפות ביחס ל-2019, מה שמצביע על כך שעובדים רבים התייאשו מחיפוש עבודה. בנוסף, בולטת הירידה החדה בשיעורי התעסוקה של קבוצת הגיל הצעירה ביותר (15-24). בחודש אוקטובר חלה ירידה של כ-25 אחוזים בתעסוקת צעירים בגילאים אלו ביחס לתקופה שלפני המשבר.
