סוגיה שמטרידה הורים רבים היא כיצד להבטיח הון כספי לילדים לכשיתבגרו. לימודים, חתונה, דירה ועוד, אלו הוצאות שדורשות הרבה מאוד כסף, ולכך יש להיערך זמן רב מראש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
הרב זקס כבש את העולם אך התקשה לפנות לישראלים בשפתם
50 שנה למבצע הדרמטי שסדק את מסך הברזל
חיג'אב בשחקים: חברת ארקיע מכשירה דיילות ערביות לקו לדובאי
לפני 4 שנים החילה מדינת ישראל את "תוכנית חיסכון לכל ילד", במסגרתה המדינה מפקידה מדי חודש 50 שקל לכל ילד בישראל. זהו בהחלט מהלך חשוב להורים ולילדים, אך הוא לא באמת נותן פתרון להורים שמעוניינים לחסוך לילד סכומים משמעותיים לעתיד. גם אם ההורים מנצלים את האפשרות להוסיף 50 שקל, ויצברו סכום כפול, לרוב האתגרים שלשמם מייעדים את החיסכון זה לא באמת מספיק.

חישוב מהיר יעלה כי גם במקרה האופטימלי בו הילד החל את החיסכון בגיל אפס וימשוך אותו רק בגיל 21, וגם אם הוריו בחרו עבורו במסלול שהניב תשואה יפה של 4 אחוז בשנה, הוא צפוי לקבל כ-20,000 שקלים, וסכום כפול במקרה שההורים הוסיפו עוד 50 שקלים בחודש, בהחלט סכום נאה, אבל לא משהו שאפשר לבנות עליו.
הורים רבים מחפשים, בנוסף לקיים, תוכנית מתאימה לטווח ארוך, בה יוכלו להפקיד סכום חודשי, או אפילו סכומים חד פעמיים, עליהם יוכלו להרשות לעצמם לוותר לטובת עתיד הילד.
לפני שחוסכים, חשוב להדגיש כלל מפתח בחיסכון והשקעות: תשואה היא נגזרת של סיכון – אין סיכוי בלי סיכון. כדי להשיג תשואה גבוהה, צריך להשקיע בהשקעות שעלולות להיות מסוכנות ולגרום להפסדים. באותה מידה, אפשר ללכת על בטוח במסלולים חסרי סיכון, אך אז התשואה שנשיג תהיה בהתאם, כלומר נמוכה מאוד.
המציאות מראה כי ככל שתקופת החיסכון ארוכה יותר, כך הסיכון עשוי להיות נמוך יותר. ההסבר לכך הוא שאמנם בשוק ההון יש הרבה עליות ומורדות, אך לאורך שנים ניכרת מגמת עלייה. אפילו משבר כלכלי עולמי, שמביא לירידות חדות בבורסות העולם, מטביע את חותמו בערבון מוגבל ולתקופה קצרה. כך ראינו במשבר הכלכלי של 2008, כששוקי ההון תיקנו תוך כשנה את כל הירידות וכך אנחנו רואים כעת במשבר הקורונה – למרות הנפילות החדות שחווינו בתחילת המשבר, החסכונות נמצאים כעת במגמת עלייה ועם תשואה חיובית מתחילת שנה.
כלל נוסף שכדאי לדעת הוא שעדיפה הפקדה גדולה חד פעמית בתחילת החיסכון, מאשר מספר הפקדות קטנות לאורך שנות החיסכון. ככל שמתאפשר להורים להפקיד סכום כסף גדול בהתחלה, הפקדה זו עדיפה על פני פריסת תשלומים כיוון שכך ניתן לנצל את אפקט ה"ריבית דריבית" המשקפת את הריבית המצטברת. כלומר, לא מדובר רק בריבית על הקרן (סכום ההפקדה) אלא גם על הריבית שהצטרפה לאורך תקופת החיסכון. אם לאחר חודש אחד יש בחיסכון את הקרן בתוספת הריבית שהניב החיסכון באותו חודש, בחודש השני תתווסף ריבית גם על הקרן וגם על הריבית שהניב החיסכון בחודש הקודם.
כך לדוגמה חיסכון שהתשואה השנתית בו עומדת על 4 אחוזים בשנה בממוצע, הורה שהפקיד 24 אלף שקלים באופן חד פעמי לתקופה של 10 שנים בחיסכון כזה, וזאת במקום להפקיד 200 שקלים מידי חודש, צפוי לחסוך, לאחר עשור, 6,200 שקלים יותר (כ-21 אחוזים יותר), בהשוואה להפקדה חודשית.
חיסכון בבנקים וב"פוליסה"
תוכניות החיסכון בבנקים הן אולי המוכרות ביותר כדרך לחסוך לטובת הילדים, אולם הריבית האפסית המקובלת בארץ ובעולם מעניקה תשואה נמוכה מאוד ביחס לתשואות שהתוכניות הללו הניבו בעבר. לחיסכון בבנק יש יתרון בכך שהסיכון שלו אפסי, אך זה משתקף במידה זהה בריבית הנמוכה שהוא מניב לחוסכים. חיסכון כזה לרוב "נעול" למשך שנים ומשיכה של הכסף טרם המועד כרוכה לעתים בתשלום "קנס".
אפשרות אחרת היא לבנות לילד תיק השקעות המורכב מקרנות נאמנות וקרנות סל, כאשר כספי החיסכון ינותבו לשם. ניתן לעשות זאת באמצעות יועץ ההשקעות בבנק או בכל בית השקעות, או אפילו לעשות זאת באופן עצמאי. באופציה הזו קיימות לא מעט בעיות שהופכות אותה לפחות מעשית – החל מאיכות הייעוץ שתקבלו בהתחשב בסכומים הנמוכים, בעלויות הכרוכות בהחזקת תיק ניירות ערך, ובהמשך המעורבות שתידרש מכם, אם תחליטו לנהל את התיק בעצמכם. בשורה התחתונה, האפשרות הזו פחות רלוונטית לרוב החוסכים.
מקום נוסף לשים את הכסף נמצא בפוליסות החיסכון. אמנם קוראים לה "פוליסה", אך אין כאן שום אלמנט שקשור לביטוח, למעט העובדה שמי שמציע את החסכונות הללו הן חברות הביטוח. בשנים האחרונות, ברקע הריבית הנמוכה, מציעות חברות הביטוח את ה"פוליסה" הזו כחיסכון לילדים. קיימים מספר מסלולי חיסכון כשבכל אחד מהם רמת סיכון שונה.
היתרונות בחיסכון הזה הוא שיש גוף פיננסי מקצועי שמנהל את הכסף, ניתן להפקיד אליו סכומים שונים, בהפקדה חודשית או חד פעמית, ניתן למשוך אותו בכל עת ואין עלות נוספת מלבד דמי הניהול, אולם כאן גם טמון החיסרון הגדול – דמי הניהול שנגבים גבוהים יחסית ונעים סביב 1.2 אחוז מסכום החיסכון לשנה.
קופת גמל להשקעה – יתרונות ייחודיים
אפשרות נוספת לחיסכון עבור הילד היא "קופת גמל להשקעה". עד לפני 15 שנה קופות הגמל היו החסכונות הפופולריים ביותר לילדים. ניתן היה להפקיד כל סכום ולמשוך את הכספים לאחר 15 שנה בפטור ממס. אולם מאז עבר שוק הגמל שלל שינויים והחיסכון הזה הפך לא רלוונטי. בשנת 2016 חזרה העדנה לקופות בדמות מוצר מחודש שנקרא קופת גמל להשקעה.
הקופה הזו מיועדת עבור כל אדם המעוניין להפקיד באופן עצמאי עבור עצמו או עבור ילדיו הקטנים, עד סכום מקסימלי של כ-71,000 שקל בשנה. כך לדוגמא, הורה שירצה להשאיר אצלו את הזכות הבלעדית למשוך את הכספים, יוכל לפתוח את החיסכון על שמו ולרשום את הילד כמוטב.
ניתן להפקיד באופן חד פעמי או בהפקדות תקופתיות כל סכום שהוא, אם כי חלק מהגופים המנהלים את החסכונות דורשים סכום הפקדה מינימלי של כ-100 שקלים בהפקדות חודשיות.
קיימים עשרות מסלולי השקעה שהחוסך יכול לבחור, בהתאם לרמת הסיכון שהוא רוצה. יש גם מסלולים "מתמחים", המושקעים בעיקר באפיק מסוים כגון חו"ל, מניות, אג"ח וכו'.
את החיסכון מנהלים גופים מקצועיים, כאשר היתרון הבולט בחיסכון הזה הוא דמי הניהול הנמוכים יחסית שנגבים בו. מדובר בשיעור ממוצע של כ-0.6 אחוז. את הכספים ניתן למשוך מהחיסכון בכל עת.
לקופת גמל להשקעה ישנם עוד שני יתרונות על פני מוצרים אחרים, הראשון – בהגיע החוסך לגיל 60 הוא יוכל לקבל את הכספים שחסך כקצבה שתהיה פטורה ממס – הן ממס הכנסה והן ממס רווח הון (25 אחוזי מס הנגבה מהרווחים). זה אולי פחות רלוונטי לילד כרגע, אך בהחלט יכול להיות רלוונטי יותר להורים.
היתרון השני הוא שבניגוד למוצרים אחרים, ניוד הכספים בין מסלולי השקעה שונים או בין הגופים המנהלים את החיסכון, לא מהווה אירוע מס, בגינו נדרש לשלם מס רווחי הון.
*אין לראות באמור המלצה לביצוע פעולה כלשהיא