ה"בהלה" לביטקויין שהתחזקה בשבועות האחרונים, הביאה את המטבע הווירטואלי לשיאים חדשים. נכון לכתיבת שורות אלו, ערך המטבע נושק ל-28,000 דולר, שווי המהווה קפיצה של יותר מ-50 אחוזים מתחילת החודש וזינוק של לא פחות מ-270 אחוזים מתחילת השנה, אז עמד ערכו על 7,420 דולר "בלבד". חובבי המטבע הקריפטוגרפי מאמינים כי זוהי רק ההתחלה והשווי עתיד לטפס פי כמה בחודשים הבאים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יצא שכרם בהפסדם: הציבור הישראלי הוא המרוויח הגדול של 2020
– הבעיה והפתרון באותו "ראש גדול"
– סבלנות: כך הכסף שלנו הניב תשואה למרות המשבר
מה גרם ביטקויין להתעורר? ההסבר הרווח כולל כמה סיבות. בתקופה כלכלית מטלטלת, יותר ויותר אנשים רואים במטבע הוירטואלי סוג של "מפלט", זאת בדומה לדימוי "חוף המבטחים" שקיבל הזהב – הנוטה להתחזק במציאות של אי יציבות בשווקים.
לא בכדי מחיר הזהב זינק בחודשים האחרונים לשיא של כל הזמנים, כשהוא הספיק גם לחצות את קו ה-2,000 דולר לאונקיה. העניין הגדול סביב הזהב הופך אותו לאטרקטיבי כמעט בכל תקופה, אך בעיקר בתקופות של חוסר יציבות כלכלית. כעת, נראה שהביטקויין נתפס כנכס דומה.
עוד דמיון בין השניים קשור לקצב הדפסת הכסף על ידי הבנקים המרכזיים בעולם ובראשם בארה"ב. כחלק מהמאמצים להרגיע את ההשלכות הכלכליות החמורות של הקורונה, ארה"ב מציפה את השווקים בדולרים. הצפת השווקים בכסף עלולה להביא בהמשך לאינפלציה ויש הרואים בביטקוין סוג של גידור כנגדה, כפי שראו בעבר בזהב.
הדפסת הכסף גורמת גם להיחלשות הדולר וכאשר הדולר נחלש, המשקיעים פונים בדרך כלל למניות, סחורות מתכות יקרות – וכעת גם למטבעות הווירטואליים – בעיקר לביטקויין.
עם זאת, עדיין יש הבדל גדול בין שני הנכסים הללו – מעבר להיבט המוחשי, שוויו של הזהב גדול לאין ערוך מהשווי הכולל של הביטקויין, המתקרב נכון להיום לכ-500 מיליארד דולר.
מעבר לשלל הסיבות הללו, נראה כי בתקופה האחרונה יותר ויותר גופי השקעות גדולים וחברות גדולות לוקחים חלק ברכישות ומביעים אמון במטבע. חברות אחרות מאפשרות תשלום בביטקויין ומחזקות את מעמדו. המציאות הזו מחלחלת גם לציבור המשקיעים הרחב שלאט לאט נחשף גם הוא למטבע המבוזר, מגביר את הביקושים ומעלה את ערכו.
אלא שדווקא בשל כך, רבים נוטים לשכוח שמדובר בנכס מתעתע, תנודתי ביותר ובסיכון גבוה שגם עלול לרדת בחדות בדיוק כשם שהוא עולה. דוגמאות לכך לא חסר. למשל, בינואר 2019 צנח המטבע עד למחיר של פחות מ-3,500 דולר, כאשר כמה חודשים קודם הוא רשם שיא המתקרב ל-14,000 דולר. די להסתכל על גרף המבטא את שווי המטבע בשנתיים האחרונות כדי לראות את התנודתיות הקיצונית. השינויים הללו יכולים לקרות באופן פתאומי ותוך זמן קצר מאוד.
הזדמנות למיסוי
את ההתעניינות הגוברת של המשקיעים, בעולם וגם בישראל והשפעתם על שער המטבע, רואים היטב גם ברשויות המס בעולם וכמובן גם בישראל. קיימים לא מעט שיתופי פעולה בין רשויות המס, במסגרת הסכמים ואמנות בינלאומיות.
ברשות המסים החלו בתקופה האחרונה "לשים עין" על סוחרי הקריפטו והמשקיעים במטבע בכלל. מלבד ההתעוררות בשוק המטבעות הדיגיטליים, ובייחוד הזינוק של הביטקוין שהביא לחלק מהמשקיעים רווחים גדולים, אי אפשר להתעלם מהצורך העז שנוצר כעת, ברקע המשבר הכלכלי, הצמיחה השלילית והגירעון התופח – למלא את הקופה הציבורית. מציאות זו מדרבנת עוד יותר את פקידי המס להעמיק את הגביה.
נציין כי לפי הוראות רשות המסים בישראל, שפורסמו לפני כשלוש שנים, משקיעים במטבעות הדיגיטליים מחויבים במס רווחי הון בגובה 25 אחוזים (על הרווח). במקרה שהפעילות במטבע הופכת לעסק של ממש, מחוייב המשקיע במס דו שלבי במקרה שהוא מוגדר כחברה – מיסוי על החברה, ומס על משיכת דיבידנד. במקרה בו אינו מוגדר כחברה, יחויב במס שולי (מדרגת המס הגבוהה ביותר) לפי מדרגות המס ליחיד.
רוכשי המטבעות שיממשו את ההשקעה ברווח, עשויים להתבקש על ידי רשות המסים לפרט את הכנסותיהם ולהיות מחויבים במס בהתאם.
