נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, פרש היום (יום ב') מכס השיפוט בטקס שבו הכריז על פסק דינו האחרון. פליטמן פסק כי "טיפים" הם חלק משכר העבודה של מסעדה עבור מלצרים, ובכך דחה תביעה של מלצר נגד מסעדה על שלא שילמה לו שכר מעבר לטיפים שקיבל.
נשיא בית הדין הארצי לעבודה הפורש עשה לראשונה סדר במוסד הטיפים הישראלים וקבע כי אלה נחשבים כשכר המשולם על ידי המסעדה, כלומר המעסיק, עבור עבודת המלצר. קביעה זאת היא על אף שהתשלום ניתן למלצר ישירות מן הלקוח ולמרות שלא נרשם בקופת המסעדה.
"כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו", קבע השופט הפורש. "זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה".
הכרעה זו היא בשל תביעות של שני מלצרים, האחד נגד מסעדה שהעסיקה אותו והשני נגד הביטוח הלאומי. התביעה נגד המסעדה דרשה שכר של תקופת העבודה של המלצר בטענה כי מנהלי המסעדה הסתפקו בתשלום טיפים ובכך פטרו עצמם מתוספת שכר. התביעה השנייה, נגד הביטוח לאומי, הינה בבקשה לקצבה, כלומר, דרישה כי הביטוח לאומי יראה בטיפ כשכר מבוטח שבגינו משולמות קצבאות.
גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התבקש להגיש עמדתו בנושא הטיפים לבית המשפט. בחוות דעתו של היועץ נטען כי מלכתחילה היה ראוי להסדיר את נושא הטיפים בחקיקה, אולם מאחר שאין חקיקה מוסדרת בנושא יש לראות בטיפ כשכר של בעל עסק למלצר המועבר לו על ידי לקוחות העסק בגין השירות כעובדו של בעל העסק ולא כהכנסה של המלצר עצמו.
