למדינת ישראל יש גירעון עמוק בתקציב – פער ההולך וגדל בין ההכנסות, בעיקר ממיסים, לבין ההוצאות. תוכניות הסיוע למיניהן והתקציבים השונים למלחמה בקורונה, מגדילים את הוצאות המדינה בעוד ההכנסות ממסים הצטמצמו בשל נזקי המגפה.
נכון לתחילת חודש מרץ, בחישוב של 12 חודשים אחורה, סך הגירעון עומד על 174 מיליארד שקל, כאשר בחודש פברואר עצמו נרשם גירעון של כ-11 מיליארד שקלים. כולנו תקווה שהצלחת החיסונים, הסרת המגבלות ותפוקה מלאה של המשק, יגדילו את הצמיחה ויצמצמו את הפער שנוצר, אבל כרגע, הנתונים מכבידים.
אמש פרסמה רשות המיסים את סיכום ההכנסות ממיסים ומהם עולה כי משבר הקורונה הביא לירידה של 19 מיליארד שקל בהכנסות הללו בשנת 2020, לעומת תחזית הגביה, והם הסתכמו ב-309 מיליארד שקל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כוכבי על אירוע חטיפת הנשק: לא היה כשל ערכי
– יום דיכוי האישה: "חוק המשפחה" מחזיר את מצרים אחורה
– "מי שמגמגמים בנושא הכיבוש, שלא יטיפו לעמדות 'ליברליות'"
בעוד החודשים ינואר-פברואר 2020 התאפיינו בגידול מרשים בהכנסות ובמיוחד חודש ינואר, בו עלו ההכנסות ממיסים ב-12.6 אחוזים, הרי שהחל מחודש מרץ השתנתה המגמה, כשהשפל בגביית המס נרשם בחודשים אפריל-מאי.
ברשות המיסים טוענים כי הצפי לפגיעה בתחילת המשבר היה אף גבוה יותר והצעדים שנקטה המדינה, בצד הסתגלות העסקים והמשק למציאות החדשה, הביאו לכך שבמחצית השנייה של השנה, הפגיעה בהכנסות ממסים הייתה נמוכה במידה ניכרת ביחס למחצית הראשונה.
ההכנסות ממיסים מחולקים לשניים: הכנסות ממיסים ישירים כגון מס הכנסה ומיסוי מקרקעין והכנסות ממיסים עקיפים כגון מס קניה, מע"מ והיטל בלו על הדלק. בסיכום שנתי, ההכנסות מהמיסים העקיפים נפגעו בצורה משמעותית יותר מהמיסים הישירים – ירידה של 3.9 אחוז לעומת 2019, בעיקר כתוצאה מירידה ביבוא של מוצרים רבים ומירידה בצריכת הדלק בתקופות הסגר.
הכנסות ממיסים ישירים לכאורה, לא נפגעו ונשארו כמעט ללא שינוי לעומת 2019 (עליה מתונה של 0.5 אחוז). עם זאת, חשוב לציין כי בהתאם לשיעורי הצמיחה החזויים, הייתה ציפייה לגידול משמעותי וזה כאמור לא קרה.
הפגיעה במיסים העקיפים בולטת במע"מ, המהווה נתח מרכזי בקטגוריה הזו. מניתוח הרשות עולה כי בעוד בחלק ניכר מענפי המשק נרשמה עלייה בסיכום השנתי ל-2020 לעומת 2019, בהם ענפי המסחר, הבינוי והשירותים המקצועיים (כגון שירותי רו"ח, עו"ד וכדומה), ישנם ענפים שנפגעו קשות לאורך כל תקופת המשבר, כגון, שירותי אירוח, אולמות אירועים, בתי מלון ובידור ואומנות.
השפעה מהותית על הדילול בהכנסות ממיסים נובעת מירידה ברכישת כלי רכב. יבוא כלי רכב מהווה חלק ניכר מהכנסות מס קניה ובשנת 2020 ירדה כמות יבוא כלי רכב נוסעים ב-17.4 אחוז, כאשר החודש החלש ביותר היה אפריל, עם ירידה של 80 אחוז בהשוואה לאפריל 2019. יש לציין כי בעקבות המשבר נוצר מחסור כלל עולמי של חלקים לרכב (חלקים אלקטרוניים, צמיגים ועוד), ויצרני הרכב הגדולים לא הצליחו לעמוד בביקוש של היבואנים ולספק יותר כלי רכב. ייתכן שאלמלא מחסור זה, יבוא כלי הרכב היה גבוה יותר. בסיכום שנה, מס הקניה על יבוא רכב ירד בשנת 2020 בשיעור של כ-20 אחוז לעומת שנת 2019.
פחות דלק יותר סיגריות
הסגרים, צמצום הפעילות של המשק והאפשרות לעבודה מהבית הורידו באופן ניכר את השימוש בבנזין. ב-2020 צנח שיווק הבנזין למשק הישראלי בכ-13 אחוז ביחס לשנת 2019. הירידה בצריכת הבנזין לרכב באה לידי ביטוי בירידה משמעותית בהכנסות מבלו דלק. נזכיר כי בלו הוא סוג של מס קניה המוטל על דלק בסכום קצוב לליטר או לק"ג (3.06 שקל או ליטר על בנזין ו- 2.93 שקל או ליטר על סולר).
לאור זאת, ירידה בצריכת הסולר והבנזין במשק בתקופות הסגר, בין היתר עקב הטלת הגבלות על התנועה וירידה בשימוש בכלי רכב, גרמה להפחתה ישירה בהיקף הכנסות הבלו של רשות המיסים. הכנסות מבלו הסתכמו בשנת 2020 ב-16.5 מיליארד שקל לעומת 19 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בעוד תחומים רבים מענפי המס חוו כאמור ירידה בהכנסות, יש מעטים שדווקא המשבר גרם להם לפרוח. כך למשל בשנה שחלפה נרשמה עלייה ביבוא סיגריות בשיעור של 15.4 אחוז ובהכנסות ממס קניה על יבוא סיגריות נרשמה עלייה בשיעור דומה. חלק מהעלייה ביבוא נובע כתחליף לרכישות בחו"ל ובדיוטי פרי. סיבה נוספת היא ככל הנראה גידול בצריכת סיגריות בתקופת המשבר. השערה זו נתמכת בתוצאות סקר שנערך על ידי ד"ר יעל בר-זאב בשיתוף פרופ' יהודה ניומרק – שניהם מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ממנו עולה כי 44 אחוז מהמעשנים שלא נגמלו בתקופה זו עישנו יותר סיגריות ביום ביחס לתקופה לפני ההגבלות.
