ערב מבצע שומר החומות הצטברו כ־15 מיליארד שקלים בקרן הפיצויים של מדינת ישראל, שנועדה לפצות אזרחים על נזקי מלחמות ופעולות איבה. הסכום כפול כמעט מיתרת הקרן בתחילת 2017, כך עולה מבדיקת מקור ראשון.
רשות המיסים ופקידי מס רכוש אמדו את מספר התביעות שהוגשו עד כה בגין נזקי המלחמה ופעולות האיבה הנוכחיות ב־5,000. המספר צפוי לגדול בשעה שירי הרקטות נמשך, וכך גם פעולות האיבה של ערביי ישראל.
הנזק הישיר שנגרם לאזרחים (נזק לרכוש) נאמד ב־200 מיליון שקלים נכון ליום רביעי – יותר מסך הנזקים שנגרמו בחמישים ימי מבצע צוק איתן. לכך יש להוסיף את הפיצוי שניתן מהקרן על נזקים עקיפים, כמו אובדן הכנסות. את הנזק הכבד ביותר ספגה עד כה העיר אשקלון: תושביה הגישו עד כה כ־1,000 דיווחים על נזק למבנה ו־600 מקרי נזק לרכב.
לאחר מלחמת לבנון השנייה, ב־2006, שילמה מדינת ישראל באמצעות קרן הפיצויים 3.7 מיליארדי שקלים. לאחר מבצע עופרת יצוקה, ב־2009, שולם סכום כולל של 360 מיליון שקלים. במבצע הבא בעזה, עמוד ענן, הסתכמו הפיצויים ב־440 מיליון שקלים, ובצוק איתן עמדו הפיצויים הישירים והעקיפים על 1.7 מיליארדי שקלים. נציגי מערכת הביטחון ורשות המיסים העריכו זה זמן רב שהנזקים הצפויים מהעימותים הצבאיים יגדלו במרוצת השנים, ולכן יש לוודא שיישמרו די כספים בקופת קרן הפיצויים.
על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, שנחקק עוד בשנת 1961, מקורות ההכנסה של הקרן מבוססים על 15־25 אחוזים מהכנסות מס רכוש ומס רכישה. מס רכוש מוטל על קרקעות פנויות, שאינן בנויות ואינן מוגדרות כחקלאיות, ומטרתו הראשונית הייתה לעודד את בעלי הקרקעות הפנויות לבנות עליהן ולא להותירן ריקות. מס רכישה משולם בעת רכישת דירה, למעט דירה ראשונה בתנאים מסוימים, ומחושב על פי מדרגות מס המתעדכנות פעם בשנה. משנת 2000 מס הרכוש בישראל הופחת לאפס, כך שהמקור העיקרי של קרן הפיצויים הוא למעשה מס הרכישה. מעת לעת משרד האוצר מתקצב גם הוא את הקרן ממקורותיו שלו.
הגאות בשוק הנדל"ן ועליית מחירי הדירות בשנים האחרונות הובילו להגדלת ההכנסות של הקרן ממס רכישה. בדיקת מקור ראשון מעלה כי ההון בקרן הפיצויים הוכפל כמעט בתוך ארבע שנים, מסכום של כ־8 מיליארד שקלים בתחילת 2017 ל־15 מיליארד שקלים כיום.
אך גם ההוצאות גדלו, כאמור. ובניגוד לעימותים הקודמים, הפעם נוספו לנזקי הרקטות ההתפרעויות ומעשי ההשחתה של המגזר הערבי ברחבי ישראל. פעולות האיבה הללו, שחוללו נזקים רבים לרכוש פרטי, מזכות אף הן את הנפגעים בפיצוי מהקרן.
מבין אלפי הפורעים הערבים בכל רחבי הארץ נעצרו עד כה כמה מאות, והוגשו 170 כתבי אישום. בכל הנוגע לזכות הפיצוי על נזקי פעולות איבה, על פי החוק נדרש רק חשד סביר לפעולת איבה: אין חובה שהמשטרה תתפוס את הפורע או שיוגש נגדו כתב אישום.
אזרחי ישראל מתמודדים גם בימי "שגרה" עם נזקי פעולות איבה שקרן הפיצויים מכסה. למשל, מדי שנה נרשמים כ־10,000 אירועי השלכת אבנים שלעיתים קרובות גורמים נזק לרכוש. מנכ"ל רשות המיסים אמר בעבר ש"ב־99 אחוזים מהמקרים לא תופסים את מיידי האבנים, אבל על סמך דו"חות המשטרה והתלונות שמוגשות, הרשות מפצה על בסיס שווה את כל מי שניזוקו".
