החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסגת מהסכם הגרעין עם איראן ולחדש את העיצומים עליה שלחה את רוכשי הנפט האיראני לחפש אחר מקורות אספקה אחרים. ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם וכוח מוביל בארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק), פרסמה הודעת הרגעה שלפיה תפיק נפט שירכך את מכת אובדן האספקה האיראנית. "הממלכה תעבוד עם היצרניות והצרכנים הגדולים בתוך אופ"ק ומחוץ לו כדי להפחית את ההשפעות של ירידת התפוקה", דיווחה סוכנות הידיעות הסעודית הממשלתית, שציטטה הצהרה של בכיר במשרד האנרגיה המקומי.
אך סוחרי הנפט לא השתכנעו מהדברים הללו. מחירי הנפט הגולמי בתקן "וסט טקסס" (WTI) טיפסו ביום רביעי ב־2.19 דולרים או 3.2 אחוזים, עד רמה של 71.25 דולרים לחבית. סיבה אחת לפקפוק היא שבשנתיים האחרונות פעלה ערב הסעודית עם אופ"ק ורוסיה כדי להחליש את הייצוא ובהדרגה לרוקן את מלאי הנפט במדינות העולם, במטרה להעלות את המחירים. ערב הסעודית גם רמזה שהיא מעוניינת לגרום למאגרים להידלדל עוד.
אף שמחירי הנפט עומדים ברמתם הגבוהה ביותר זה ארבע שנים כמעט, הם נמוכים ממה שערב הסעודית צריכה כדי לממן את הסובסידיות הנרחבות שהיא מעניקה לאזרחיה ואת עלויות מלחמתה בתימן. קרן המטבע הבינלאומית העריכה שמחיר הנפט הדרוש כדי שהממלכה תגיע לאיזון תקציבי עומד על 88 דולרים לערך. איראן זקוקה למחיר נמוך יותר, 68 דולרים לחבית, ברמת הייצוא הנוכחית.
יתרה מכך: אספקת הנפט העולמית פחתה עקב הצניחה בייצוא הנפט מוונצואלה בשל הכאוס הפנימי במדינה והעיצומים האמריקניים עליה. הדרישה העולמית לנפט ממשיכה לעלות בחודשים האחרונים, ככל שהכלכלה מתחזקת. סוכנות האנרגיה הבינלאומית חוזה עלייה של 1.5 מיליוני חביות ביום בצריכת הנפט העולמית בשנת 2018.
האיסור על עסקאות סחר עם איראן במסגרת חידוש העיצומים ישפיע גם על חברות זרות שסוחרות עם ארה"ב. עם זאת, הפרטים שפורסמו עד כה עמומים. בממשל אומרים שמדינות שמבקשות פטור מהעיצומים יצטרכו להוכיח "הפחתות משמעותיות" ברכישות נפט איראני עד חודש נובמבר, או לעמוד בפני ענישה אמריקנית. תחת ממשלו של הנשיא ברק אובמה, לפני חתימת הסכם הגרעין, נקבעו ההפחתות הללו על רף של 20 אחוזים. עם זאת, ממשל טראמפ לא הגדיר עדיין מהי הפחתה "משמעותית". "אנו לא יודעים אם הם ימסגרו זאת באותו אופן", הסבירה אליזבת' רוזנברג, מומחית לשעבר של מחלקת האוצר למימון טרור, וחברה בכירה ב'מרכז לביטחון אמריקני חדש'. "שיעור 20 האחוזים אינו קדוש, כך שהחבר'ה של טראמפ עשויים לנקוב במספר גבוה יותר".
פרשנים בתחום הנפט מעריכים שההשפעה הכוללת תקטין את עודפי האספקה העולמיים ששמרו על מחירי הנפט ברמה נמוכה יחסית בשלוש השנים האחרונות. הם צופים שייצוא הנפט האיראני יצנח בכ־350־500 אלף חביות ליום בששת החודשים הבאים. איראן מייצאת כיום כ־2.8 מיליוני חביות ביום.
על המחסור יהיה אפשר לפצות באמצעות הגברת התפוקה מתעשיית פצלי השמן באמריקה. עם עליית המחירים בחודשים האחרונים גברה גם פעילות הקידוח ביבשת. לפי ספירת האסדות של בת הסמכא בתחום, חברת 'בייקר יוז', מספר אסדות הקידוח הפעילות בארה"ב טיפס ל־1,011 בשבוע שעבר, עלייה של 18.5 אחוזים לעומת השנה שעברה.
במזכר למשקיעים בתחום הסחורות שכתבו אנשי בנק 'גולדמן־זקס' נכתב שהפעולה האמריקנית "תפחית בסופו של יום את יכולת הייצור העודף בשוק שכבר כך מצוי בגירעון עמוק", ולכן "ההכרזה על איראן, והמתח הגיאו־פוליטי הגובר במדינות מרכזיות אחרות שמייצרות נפט, כגון ונצואלה וערב הסעודית, יחוללו סיכון לאובדן ייצור נוסף אל מול בולמי הזעזועים של המאגרים המדוללים". הבנק צופה שמחירי הנפט יעלו ב־10 אחוזים נוספים.
עם זאת, לפי כמה מומחים ממשל טראמפ עלול להיתקל בבעיות בקיצוץ ייצוא הנפט האיראני. הקנייניות הגדולות ביותר של נפט גולמי מאיראן הן סין, הודו וטורקיה. "אין להן אותם אינטרסים, ועשויות להיות להן דרכים להגן על עצמן", הסבירה רוזנברג, שהזכירה את הקושי באכיפת העיצומים נגד צפון־קוריאה. "אם סין אינה מעוניינת להטיל עיצומים על חברות בשל קשריהן העסקיים עם צפון־קוריאה, האם יהיה לה אינטרס לעשות זאת במקרה של איראן?" שאלה רוזנברג.
לדברי תיאודור קאסינג'ר, מומחה לסחר במשרד עורכי הדין 'או'מלביני אנד מיירס', "הסינים הצליחו בעבר להתמודד בקלות עם הגבלות. גם כיום הם עשויים לא להתעניין בהן".
תרגם: אלי קלוטשטיין
