לאחר כ־15 שנות תכנון ושלוש שנות הקמה נחנכה בשבוע שעבר "מרכזית המפרץ" המחודשת, תחנת ההסעה הציבורית הגדולה והמורכבת בישראל. התחנה תכלול עשרות רציפי אוטובוסים, רכבות, מטרונית, תחנת מוניות ואף מסוף רכבל למרומי אוניברסיטת חיפה. בתחנה החדשה ששטחה 12 אלף מ"ר יחלפו כ־70 אלף נוסעים בכל יום. אך בשל הסכם שנחתם בין משרד התחבורה לבעלי הקניון הסמוך, "לב המפרץ" בכל מתחם ההסעה הענק לא תותר כל פעילות מסחרית.
עשרות אלפי המבקרים במרכזית המפרץ לא יוכלו לקנות שתייה קלה, כריכים, חטיפים או מזון מהיר אחר בעודם ממהרים לכלי התחבורה הציבורית. בחברת "יפה נוף", מקימת המתחם האמונה גם על הפעלתו השוטפת, מסבירים שלמען הנוסעים שיבקשו להתרענן במזון ובמשקה בעודם ממתינים לנסיעה יוצב גשר עילי בין מתחם האוטובוסים לקומת המזון בקניון, מרחק הליכה של כמה מאות מטרים.
מבדיקת 'מקור ראשון' עולה כי הרקע למציאות התמוהה הוא דרישת בעלי הקניון שמתחם ההסעה, שהוקם בשטחים נרחבים שהופקעו מידיהם, לא יהיה גורם מסחרי תחרותי. בהנהלת הקניון אומרים שלא ייתכן שהמדינה תפקיע מהם שטחים וגם תפתח בהם עסקים שיתחרו בעסקים המקומיים. "במסגרת הסכם הפקעת השטח מקניון לב המפרץ נקבעו באמצעות פסק דין שלושה דברים: בניית גשר שמחבר את מרכזית המפרץ לקניון, במימון הקניון; בניית 400 מקומות חניה שנגרעו בעקבות הפקעת השטח; ואי מסחר בכל שטח מרחב התחנה המרכזית", לשון הודעת לב המפרץ.
את המחיר ישלמו כ־50 מיליון איש בכל שנה שיעברו בתחנת הענק. "ברור לי שמי שייצג את המדינה בחוזה הזה לא עבר בתחנה מרכזית ולא נסע באוטובוס. אם הוא היה מחליף אוטובוס או רכבת בתחנה מרכזית אחרי נסיעה ארוכה, הוא היה מבין שאחרי שאתה יורד מאוטובוס אתה זקוק לבקבוק מים קרים, ולא מתקבל על הדעת שתצעד אל מחוץ למתחם בשביל בקבוק מים או כריך", אומר יוסי סעידוב, ממייסדי "15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית". "הבעיה הגדולה ביותר בתחבורה הציבורית בישראל היא שצורכי הנוסעים נמצאים בתחתית סדר העדיפויות של מנהליה, אם הם נמצאים בכלל. בחיפה מרגישים את זה ב'מרכזית' החדשה, בירושלים מרגישים את זה ברכבת הקלה, והתחנה המרכזית בתל־אביב היא כבר מזמן לא פיל לבן אלא פיגוע אורבני וחברתי בדרום העיר".
