הצבעונים הראשונים הגיעו לאירופה כבר באמצע המאה ה־16, אולם רק לקראת סופה החלו להיות פופולריים בהולנד. יותר ויותר אנשים רצו לקנות את הפרח היפה, שהפך בהמשך לסמלה הלא רשמי של הולנד, והפער בין הביקוש להיצע הכפיל את מחיר הפרח מדי שנה. בשנת 1636 הגיע השיא – כאשר מחירה של פקעת אחת עמד על כ־5,000 גילדן, שהם כ־50 אלף דולר במונחים של היום, כמו מחיר בית נאה במרכז אמסטרדם בימים ההם. המסחר היה ספקולנטי בעיקרו – כלומר אנשים שילמו בחוזים עתידיים על פקעות שטרם נבטו ופרחים שטרם הנצו, העיקר לשים יד על הפרח היקר בהיסטוריה. בחורף 1637 פשטה שמועה כי באחד מהשווקים בהולנד לא נמצאו קונים לזכויות על צבעוני מסוים. באותו היום קרס המסחר בצבעונים, ומחירם ירד בבת אחת בכ־90 אחוזים.
"שיגעון הצבעונים" נחשב הבועה הפיננסית הראשונה בהיסטוריה המערבית. מאז חווינו בועות נוספות, כשהשתיים המרכזיות בדור האחרון הן "בועת הדוט.קום" בסוף האלף הקודם, ובועת הסאב־פריים בארה"ב ב־2008, השנה שבה נולד המטבע הווירטואלי הראשון, הביטקוין.
בנובמבר 2008 פיתח אדם אנונימי המכנה את עצמו סאטושי נקאמוטו תוכנה שבאמצעותה אפשר "לכרות" מטבעות וירטואליים. למאגר הוקצו 21 מיליון מטבעות, וכמות האנרגיה הנדרשת לכריית מטבע אחד עולה כל העת באופן מעריכי, ולכן גם מחירו אמור לעלות כל הזמן. התוכנה נכתבה בקוד פתוח, מה שמאפשר לכל מי שמחזיק ברשותו מחשב וחיבור לאינטרנט לנסות לכרות ביטקוין. כיום מדובר בכמות אנרגיה עצומה; ההערכות הן כי החשמל המושקע בכריית ביטקוין בשנה עולה כיום על הצריכה השנתית של 159 מדינות בעולם, או אם תרצו – חצי מהחשמל שנצרך במדינת ישראל.
המסחר בביטקוין מתבצע דרך ארנקים אלקטרוניים, ורצפים ארוכים של מספרים ייחודיים הניתנים לכל מטבע, עסקה או ארנק. הביטקוין הוא מטבע שאינו תלוי במדינה כלשהי, ומציג כמה יתרונות על פני מטבעות מדינתיים. ביניהם: מהירות העברה, ללא עמלת תיווך, אנונימיות וגלובליות החוסכת בין השאר גם עמלות המרה. יתרונות אלה הופכים גם לחסרונות הגדולים של הביטקוין: חשש לשימוש בו למטרות פשיעה, חוסר בגב מדינתי וכלכלי איתן ושקוף, וחוסר ודאות מהיותו וירטואלי לחלוטין.
לפני שבועיים חצה המטבע הווירטואלי ביטקוין את שווי עשרת אלפים הדולרים למטבע בודד. כמה ימים בודדים קודם לכן, עבר לראשונה את משוכת ה־9,000 דולר, כשפחות משבוע קודם דילג מעל קו ה־8,000. האם לנגד עינינו מתפתחת שגעת צבעונים חדשה ומודרנית, שביום אחד תתנפץ בקול רעש גדול?
לשמואל סלבין, מי שהיה בעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום יו"ר קרן 'סלע קפיטל', אין שום ספק בכך: "זה יכול לקחת חודש, או שנה, או יותר, להגיע בדרך לשיאים מטורפים – אבל בסוף זה יתרסק. אני ממליץ לא לגעת בביטקוין. קודם כול כי זה לא מטבע אלא נכס פיננסי. וכנכס פיננסי התנודתיות שלו גדולה מאוד, ואין מאחוריה כלום". ים קודם לכן, עבר לראשונה את משוכת ה־9,000 דולר, כשפחות משבוע קודם דילג מעל קו ה־8,000. האם לנגד עינינו מתפתחת שגעת צבעונים חדשה ומודרנית, שביום אחד תתנפץ בקול רעש גדול?
אתה לא מאמין בכלל במטבעות וירטואליים?
"אני דווקא מאמין, אבל בכזה שמאחוריו תהיה כלכלה אמיתית. למשל, אם חמש החברות הגדולות ברשת, המכונות AMGAF (ראשי התיבות של אמזון, מיקרוסופט, גוגל, אפל ופייסבוק, א"ש) יחליטו להנפיק יחד מטבע וירטואלי, זה באמת יהיה מטבע. מאחוריו יהיו כוח קנייה, טכנולוגיה, שיווק, הכנסות ורווחים. לגבי הביטקוין – אנחנו לא יודעים כלום. הוא מוגבל כרגע ל־21 מיליון מטבעות, אבל אולי יפצלו כל מטבע לשניים כדי להגדיל את המסחר, מי יודע? הדבר המרכזי ביותר במטבע הוא יציבות, ומשהו כמו ביטקוין שבאותו יום יכול לרדת ולעלות ב־20 אחוז הוא ההפך מיציבות".
ואם חברות־הענק שהזכרת יאפשרו שימוש בביטקוין?
"זה לא יקרה, הן יוציאו אחד משלהן. מדובר באנשים חולי שליטה, הם לא יפקידו את החברות שלהם בידי משהו אנונימי שאין להם שליטה עליו. יש להם ההון אנושי הטוב בעולם, אם ירצו הם פשוט יטבעו מטבע משלהם".
אבל אפשר לקנות היום דברים אמיתיים בביטקוין.
"פה ושם, כגימיק בלבד. אף אחד לא ימכור או יקנה חברה בביטקוין. אם היה לי מישהו במעצת המנהלים שהיה מציע את זה, למחרת לא הייתה לו עבודה. יכול להיות שאנשים ירוויחו בדרך כסף ב'פונזי' הזה, בפירמידה הזו, אבל ההתרסקות של הביטקוין בוא תבוא. נקודה".
נקודת מפנה
בעולם הביטקוין הישראלי מתייחסים בחריפות לתחזיות הקודרות של סלבין. "קשקוש", יורה מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, על הגדרת המטבע הווירטואלי כפירמידה או בועה שתתפוצץ. "צריך להפריד בין הטווח קצר לארוך. בטווח הקצר, שער הביטקוין אכן יכול לרדת. זה כבר קרה כמה פעמים. ב־2011 השער נסק ל־32 דולר לביטקוין – שיא מטורף ביחס לשער של 10 סנט רק שנתיים קודם לכן – ואז צנח ל־6 דולרים. ייתכן שמ־17,000 דולר שהוא יקרוס ל־4,000. אבל לטווח הארוך, יש פה בהחלט טכנולוגיה חדשה שעושה סוג חדש של כסף, עם הרבה יתרונות על פני הכסף המסורתי".
הביקורת המרכזית על הביטקוין היא שמאחוריו אין כלכלה אמיתית אלא טכנולוגיה בלבד.
"משנות ה־70 גם לדולר אין גיבוי בזהב, והוא לגמרי אמיתי. למה? כי אנשים משתמשים בו, וזה מה שנותן לו את הערך".
אבל זו הבעיה, שכמעט לא משתמשים בו כמטבע.
"יש לו משהו הרבה יותר טוב, שזו הטכנולוגיה. קהילת הביטקוין נותנת לו את הערך. השימוש בדולר מגיע מתוך כפייה של המדינה, בביטקוין זה מגיע מרצון חופשי. אתה צודק בכך שהשימוש בו לא גדול ככסף עובר לסוחר. בעיקר כי יש אתגרים טכנולוגיים – הביטקוין התחיל לפעול עם פרוטוקול מסוים, ואז הביקוש גדל והפרוטוקול לא תואם לגידול הזה. ישנם שינויים שאמורים לשפר את המצב וייכנסו בחודשים הקרובים, ועד שזה יקרה באמת אין מה לדבר על הרחבת השימוש בביטקוין כי הרשת לא תומכת בזה. הדברים לוקחים זמן. לפני שנה כשדיברתי עם עסקים על תשלום בביטקוין הם לא היו מבינים בכלל על מה אני מדבר. היום הם כבר מבינים. קודם כול הרשת תשתדרג, ואז אני ושאר קהילת הביטקוין נוכל להרחיב את השימוש".
בעוד חמש או עשר שנים נוכל לקנות בביטקוין בסופר?
"כן, ולא צריך לדמיין יותר מדי. מיקרוסופט כבר מקבלת ביטקוין תמורת חלק מהמוצרים שלה. זה קורה אמנם יותר בעסקאות אונליין, אבל גם בסופר השכונתי זה לא מופרך. צריך רצון של הרשת ופתירת ענייני רגולציה. חברת 'ביטס אוף גולד' (כיום זירת המסחר הישראלית המרכזית במטבעות וירטואליים, א"ש) מסיימת לבנות מערכת סליקה לעסקים. הרגולציה עדיין לא ברורה מספיק ולכן לרשתות הגדולות יש רתיעה מובנת מזה, אבל אנחנו עובדים לשפר את זה".
האם נוח לך עם המצב של הביטקוין כיום, שבו הוא משמש הרבה יותר כמניה או נייר ערך ספקולטיבי מאשר כמטבע?
"נכון שההצלחה של הביטקוין נוגעת בעיקר לשער שלו, מה שלא לגמרי הייתה כוונת המשורר; מצד שני, זה בהחלט עוזר כי כניסה של כסף תתדלק את הפיתוח והגדלת השימוש בביטקוין ככסף. זה ייקח זמן אבל אנחנו בנקודת מפנה".
בין בורות להשתלבות
מדינות העולם המערבי טרם החליטו מה לעשות עם הביטקוין. רק באפריל השנה הפכה יפן למדינה הראשונה שהכריזה על ביטקוין כהילך תשלום חוקי, ושאר המדינות עדיין מגששות באפלה. לדברי שיבל כרמי־מנסור, מגיש ועורך בחברת החדשות ובגל"צ, ובמקביל חובב טכנולוגיה ועוקב מקרוב אחרי עולם המטבעות הווירטואליים, העולם הפיננסי המוכר והמוסדי עובר ארבעה שלבים בקשר לביטקוין – בורות, הכחשה, איסור והשתלבות.
"מאחורי הביטקוין יש טכנולוגיה שללא ספק תשנה את העולם", אומר כרמי־מנסור, והמוסדות הפיננסיים יודעים את זה. רואים שהם מתייחסים לכך במלוא הרצינות, כמובן בפיגור אחרי הביטקוין, אבל ככה זה תמיד עובד. והם יודעים שהם לא יכולים לעצור את זה. יתרון אחד של הביטקוין על מטבעות מדינתיים שלא מדובר עליו, הוא יתרון הבעלות המעשית. הכסף שיש לך בבנק הוא לא באמת כסף אלא הבטחה לכסף. עובדה שבעתות משבר, אם אחוז מסוים של לקוחות מסתער על בנק ורוצה למשוך את הכסף – הבנק יקרוס. לעומת זאת, אם יש לך ביטקוין – יש לך עליו בעלות מעשית".
יכול להיות שכמה מדינות יחליטו יחד להפיל את הביטקוין מחשש שיתפוס את מקומן בכלכלה העולמית?
"תיאורטית זה אפשרי, אבל כדי להשתלט על רשת הביטקוין צריך 51% מכוח העיבוד שלה והיום יש עשרות מיליוני מחשבים שמריצים את הבלוקצ'יין (מערכת הכרייה והרישום, א"ש) של ביטקוין ולכן זה לא סביר. יכול להיות שאת הביטקוין הן יצליחו להפיל, אבל אני בספק אם יוכלו להתמודד עם הטכנולוגיה ומטבעות אחרים שיבואו במקומו".
ומה באמת היחס למטבעות אחרים כמו 'איתריום'?
"איתריום כבר נמצא במיינסטרים, אבל הרבה מהמטבעות הווירטואלים שצצים היום בעקבות ההצלחה של ביטקוין לא מראים חידוש כלשהו, ולכן חלק מהם הוא במקרה הטוב העתק של ביטקוין – ואם יש מקור אין צורך בהעתק, ובמקרה הפחות טוב הם בעייתיים מסיבות אחרות".
האיתריום, שנחשב שני בחוזקו ובגודלו בשוק הזה, זינק השבוע בכ־50% (נכון ליום רביעי בערב) ופרץ את מחסום ה־700 דולר למטבע. לפני חודש עמד מחירו על 300 דולר. הזינוק מוסבר בעיקר בהודעה מתחילת השבוע שהוציא הבנק הגדול בשווייץ, UBS, על פרויקט ניהול נתונים שייעשה על רשת האיתריום. לפרויקט הזה, שמחזק את האמון בין העולם הווירטואלי לעולם הכלכלי הממשי שכולנו מכירים, שותפים גם בנקים אחרים כמו 'קרדיט סוויס' ו'ברקליס' וגופים פיננסיים גדולים נוספים.
האם העלייה החדה בשער הביטקוין מוצדקת?
"ביטקוין הוא לא פירמידה. וכשהמחיר שלו ירד – והוא ירד – נשמע הרבה מומחים שיגידו שהוא פירמידה והנה הזהרנו אתכם. וגם אז יהיה צריך לזכור שזו לא הונאה אלא טכנולוגיה, שאנחנו מחליטים מה לעשות איתה. האם שוק המטבעות הווירטואליים מתנהג היום בחוסר רציונליות? בהחלט. האם זה אומר משהו על הטכנולוגיה, טובה או רעה – לא. לפני שנתיים ושלוש כשדיברתי על ביטקוין ובלוקצ'יין אנשים אמרו שאני משוגע. היום, כשאני אומר שהעלייה של ביטקוין לא משקפת את השווי האמיתי שלו – הם שוב אומרים שאני משוגע רק מהכיוון השני".
הבעיה המרכזית היא שהוא לא ממלא את ייעודו הראשוני כמטבע.
"נכון, ובהחלט יכול להיות שביטקוין יהיה בשל כך הקורבן של עצמו. מי שהמציא אותו חלם שהוא יהיה המטבע הבא של העולם, ללא תלות במדינות, אבל העלייה המטאורית שלו מונעת מזה להיראות היום. ביטקוין מתנהג היום הרבה יותר כנכס פיננסי או מניה מאשר כמטבע. אני לא קובע אם זה טוב או רע, אבל זו לא הייתה הכוונה. תוכנן להיות כסף והפך לזהב על סטרואידים".
מה יקבע את עתיד הביטקוין?
"אם לא תהיה צמיחה אמיתית בפעילות הכלכלית בביטקוין מעבר למסחר במטבע עצמו, אני חושב שמצב של תיקון במחיר שלו הוא בלתי נמנע. כי אם זו מניה, היא לא מחלקת דיבידנדים ואין מאחוריה דבר. כמניה, ביטקוין לא יכול לשרוד יותר מדי זמן. אבל יש צמיחה כלכלית בביטקוין, ואם אתה שומע אותי מבקר זה רק בגלל האופן שהשוק מתנהג עד עכשיו, לא על הביטקוין עצמו. לא יכולה להיות לנו ביקורת על טכנולוגיה. זה שאנחנו הובלנו את הביטקוין למקום שבו הוא נמצא היום ואולי אנשים ישלמו על כך מחיר, זה לא אומר כישלון לביטקוין. אם ביטקוין מחר בבוקר צונח ל־500 דולר, האם זה כישלון? לאנשים שהתייחסו אליו כאל מתנה שממשיכה לתת כל הזמן אולי כן, אבל כמטבע אולי זה מה שיחזיר אותו למקומו הנכון. מה שבטוח הוא שהטכנולוגיה תנצח ותשנה את המערכת הפיננסית. לא פלא שהבנקים שוכרים מומחי בלוקצ'יין כדי להבין איך המערכת הזו עובדת ואולי לשכפל אותה בעתיד".
מתי נוכל ללכת לחנות ולקנות בארנק האלקטרוני שלנו?
"קשה מאוד להעריך, אבל מבחינה טכנולוגית זה בלתי נמנע. בטכנולוגיה, ההזוי של היום הוא המובן מאליו של מחר. מובן שזה יציב אתגרים רבים לפני האנושות והמדינות – התחמקויות ממס, שימוש בפשע – השאלה היא אם האתגרים יגרמו למדינות לנסות לשפוך את התינוק עם המים. אם כן זה יהיה חבל וגם בלתי אפשרי, כי כשטכנולוגיה נתקלת בהתנגדות היא דורסת את ההתנגדות וממשיכה הלאה".
מדינות על הגדר
כדי לנסות לברר כיצד מתכוונת מדינת ישראל לנהוג ביחס לביטקוין, ניסינו לראיין אנשים רלוונטיים במשרד האוצר ובבנק ישראל. משני הגופים הללו קיבלנו סירוב חד־משמעי. אין ספק שהדבר משקף את הבלבול, כמעט חוסר האונים, של המדינה בהתמודדות עם תופעת המטבעות הווירטואליים, אף שזו קיימת כבר עשור.
דורון כהן כיהן כמנכ"ל משרד האוצר בשנים 2011־2013, כלומר בתקופה שבה הביטקוין כבר חי ובעט. "המדינות אכן מתלבטות", אומר כהן, "עובדה שרק שתי מדינות – יפן ושווייץ – התירו עד כה את השימוש בביטקוין כהילך חוקי. מצד שני, ברור לי שגם במשרד האוצר אצלנו יש דיונים בנושא. יושבים שם אנשים חכמים והם מודעים למה שקורה. ברור שבשנה האחרונה, כשהביטקוין מגיע לשווי שוק של 200 מיליארד דולר, המדינות חייבות לנקוט עמדה. אחד הדברים החשובים שהמדינות מתלבטות עליהן הוא עניין ההעברה האנונימית. בכל פרשיות הכופרה הגדולות האחרונות, ההאקרים ביקשו לקבל את הכסף בביטקוין. זו בעיה גלובלית שטרם התמודדו איתה. בנוסף, צריך להחליט איך למסות את הביטקוין. האם הוא כסף? האם הוא מניה? יש פה ושם החלטות מקומיות, אבל הן לא חלוטות. ברור שיהיה צורך בסדר בעניין הזה, שימשיך ללוות אותנו".
ומה המדינה צריכה לעשות לדעתך?
"להתערב בשני דברים – מדיניות מיסוי וייצור מטבעות חדשים. לגבי המיסוי, בשלב זה לא הייתי רואה בביטקוין מטבע כי יש שער חדש כל כמה דקות. צריך למסות אותו כמו מניה, זה ייצור בירוקרטיה אבל ישנה דרך. בנושא הפיקוח, הרשות לניירות ערך צריכה לפקח על הנפקה של מטבעות חדשים. יש מאות אלפי מטבעות ברשת שאין ספק שחלק מהם מוכרים אשליות".
זה אפשרי בכלל?
"בסוף יש אנשים, ואין ברירה אלא לשתף פעולה בין המדינות כדי להגן עליהם מתרמיות. ברור שקשה לאכוף ברשת, אבל יש דרכים לעשות זאת. הכול תלוי בארה"ב – אם היא תחליט להילחם במטבעות האלה, כולם ילכו אחריה. למדינת ישראל קשה לעשות את זה לבד".
לדעתך הביטקוין יקרוס?
"זו שאלת מיליארד הדולר. אני מכיר מישהו שקנה אלף ביטקוין ב־25 סנט למטבע. קנה ב־250 דולר ויושב היום על 11 מיליון. אני מניח שאם הוא היה בטוח בביטקוין, הוא היה משקיע 25 אלף דולר, לא 250. אם הייתי בטוח שהוא יישאר כמטבע משמעותי, הייתי שם את כל כספי עליו. אני לא יודע לומר, אבל נראה שגימיק סתם זה לא. יש פה משהו חזק. מצד אחד, מי שמאמין בכלכלה גלובלית לא יכול שלא לקחת לכיוון של מטבעות וירטואליים. מצד שני, קשה להאמין שמשהו שנותר בלי שום פיקוח יכול לשנות את העולם".
חיים בבועה
ישנן שלוש דרכים להיות בעליו החוקיים של ביטקוין, או כל מטבע וירטואלי אחר. האחת היא כרייה. השנייה, לקבל תשלום בביטקוין תמורת עבודה. השלישית היא לרכוש אותו בזירת מסחר מאושרת. הזירה הישראלית המרכזית היא חברת 'ביטס אוף גולד', שנוסדה ב־2013. אני שואל את יובל רואש, מנכ"ל החברה, אם ישנה כיום בועת ביטקוין.
"לאורך כל הזמן יש 'מיני־בועות' בביטקוין, ולא בושה לומר שקיימת בועה. בכל פעם שהמטבע חוצה סכום עגול בדולרים, ישנו הייפ ומתפתחת בועה קטנה שמתפוצצת, בדרך לעלייה הבאה. זה מה שההיסטוריה מראה עד היום. אבל כל זה לא אומר שהביטקוין עצמו הוא בועה. לדעתי הוא אפילו לא קרוב למימוש הפוטנציאל שלו".
כמטבע או כנכס פיננסי להשקעה?
"הביטקוין הומצא כטכנולוגיה להעברת 'טוקנים' ממקום למקום. הוא אכן התקדם לכיוון של נכס פיננסי, אבל יש הרבה מאוד שימושים אחרים לטכנולוגיה הזו. נכון שרוב הלקוחות שלנו ורוב האנשים שקונים היום ביטקוין הם ספקולנטים, אנשים שרואים את הבאזז ורוצים להיכנס לעולם הזה".
וזו לא בעיה שעלולה להיות בעוכרי הביטקוין?
"אני חושב שלא. כי כשיש יותר ויותר אנשים עם ביטקוין, קל יותר לייצר כלכלת ביטקוין אמיתית, לשכנע יותר עסקים לקבל ביטקוין, כך שבסוף גם הספקולנטים ישתמשו בו. וזה כבר קורה. ישנה עלייה במספר העסקים שעובדים עם ביטקוין, חד־משמעית. אנחנו פועלים גם בקנייה וגם בסליקה של ביטקוין וישנה עלייה גדולה. ב־2016 היה בישראל מחזור של מיליון וחצי שקל ברכישות דרך ביטקוין, וב־2017 אנחנו כבר עומדים על עשרה מיליון שקל".
איך מתייחסת אליכם המדינה?
"כבר ב־2013 ישבנו עם הרשות לאיסור הלבנת הון ואמרנו שיש כאן מטבע חדש שמצריך התייחסות. הגדרנו יחד מהי הרגולציה הנדרשת כדי להתאים את עצמנו למציאות, כולל הזדהות של הרוכשים, חיוב במתן מספרי תעודות זהות וכדומה. יחד גיבשנו מדיניות וקיבלנו תעודת נותן שירותי מטבע. החל מיוני 2018 כולם יהיו חייבים לפעול לפי הרגולציה הזו".
כמה ישראלים סוחרים בביטקוין ובאיתריום אצלכם?
"התחלנו את 2017 עם כ־15 אלף לקוחות, היום יש לנו יותר מ־32 אלף. בשנה אחת הכפלנו את המספר".
