שטחי מאגרי המים בישראל, הפרוסים על פני מאות אלפי דונמים בלמעלה מ־600 מתחמים שונים, יכולים כעת לשאת על פניהם מערכות מתוחכמות לייצור חשמל מאנרגיית השמש – בזכות תקנה שאושרה לאחרונה בחברת החשמל. משלחת חלוץ של מנכ"לי אגודות מים, מנהלי קיבוצים מהצפון ועד הדרום, נציגי החברה לפיתוח השומרון ויזמים נוספים, יצאה בשבוע שעבר לסיור מקצועי באנגליה ובגרמניה כדי לבחון ייבוא מערכות חשמל כאלה לישראל. את המשלחת הובילו אנשי "גולן סולאר", חברה לניהול מיזמי אנרגיה ירוקה שפועלת מרמת הגולן.
"הרעיון של ניצול מאגרי המים לייצור חשמל נידון במשך שנים בישראל", אומרים אנשי גולן סולאר, אייל בהר"ב ובעז פרסלר. "למעשה המאגרים הם שטח מת וחסר שימוש, למעט כמקום אחסון מים. נוסף על כך, צריכת החשמל במאגרים גבוהה מאוד, בגלל המשאבות ומערכות התחזוקה".

להנחת מערכות סולריות על פני מאגרי המים יש יתרונות נוספים. "המערכות מגנות על אידוי המים מהמאגרים, שגורם לפחת גדול", מוסיף בהר"ב. לדבריו, המערכות בטוחות ועומדות בפני תרחישי גלים ורוחות, ירידה ועלייה של מפלס המים, תחזוקת המערכות הצפות מעל פני המים ועוד. "החיסרון הוא שהמערכות הללו מעט יקרות יותר ממערכות סולריות על הקרקע", מודה בהר"ב.
בין חברי המשלחת הישראלית הייתה גם סול לביא בן־שימול, מנכ"ל אגודת המים של חקלאי מועצת מגילות בים המלח. היא בחנה את האפשרות להביא מערכות סולריות למאגרים שבשטח המועצה שטופת השמש. "שטח המאגרים שלנו הוא בסך הכול 500 דונם בשני מתחמים שונים, ושני מאגרים נוספים נמצאים בתכנון. הפתרון של הנחת מערכות על גבי המים הוא עוד אפשרות לייצור אנרגיה והכנסה כספית לאגודת המים", אומרת לביא בן־שימול. "העלות משתלמת, שימוש כפול בקרקע הוא תמיד מהלך טוב יותר".
עוד בתחום האנרגיה הסולרית: בכנס שנערך אתמול ביישוב הבדואי טאראבין, קרא מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין, ליזמי אנרגיה להקים תחנות ייצור חשמל סולרי ביישובי הבדואים. "זו הזדמנות כלכלית וחברתית שאסור לפספס", אמר. בכנס השתתפו רבות מחברות האנרגיה המתחדשת בארץ ומאות יזמים ומשקיעים. מעיין תיאר את שיתוף הפעולה המוצלח בין חברות האנרגיה למשפחת טאראבין, שעל אדמתה מוקמת תחנה סולרית מסחרית שתייצר 10 מגה־וואט על פני 150 דונם. הוא שיבח את המשפחה, שבמקום לנהל קרב משפטי ממושך בעניין הקרקע הגיעה להסכמות עם המדינה, שלפיהן בעלי הקרקע ייהנו משכירות שנתית של מאות אלפי שקלים.
"אני מודה למשפחה על האומץ ועל הצעד הנכון", אמר מעיין, "ואני מזמין את שאר היזמים לקדם משא ומתן עם היישובים הבדואיים באזור, ואנחנו נקדם בעבורכם את התב"ע. עד היום הזניחה המדינה את היישובים, אך כיום במסגרת תוכניות החומש לאזור החלו בתנופת פיתוח, הסדרה ופריחה".