דוח קופות החולים לשנת 2017 שמתפרסם היום, מציב תמרור אזהרה חמור מעל הפעילות הגרעונית של קופות החולים בישראל. לפי הדוח, את השנה שעברה סיימו הקופות עם גרעון של כ- 1.709 מיליארד שקלים, עלייה של יותר מ-900 מיליון שקלים ביחס לשנת 2016, אז עמד הגרעון על כ-797 מיליון ש"ח. מדובר במצב מטריד מאוד שבו קופות החולים עומדות בפני בור תקציבי גדול, בשעה שהוצאותיהן גוברות על הכנסותיהם בשיעור ניכר.
במשרד הבריאות הסבירו כי הסיבה העיקרית לגידול בגרעון היא ירידה חדה של כ-680 מיליון ש"ח בתמיכות, על רקע העיכוב בחתימה על הסכמי הייצוב, שבמסגרתם מזרימה המדינה מאות מיליוני שקלים לקופות החולים, בתמורה להתחייבותן לנקוט בצעדי התייעלות. הצורך התמידי של הקופות בסיוע, נובע ממנגנון ההעברה של כספי סל הבריאות, שיוצר תלות של במדינה ומאפשר לה לפקח עליהן.
קופות החולים טוענות מצדן כי העיכוב בחתימה על ההסכם נובע מהתנהלות סחטנית מצד המדינה, שמובילה אותן לכאורה להעמקה של הבור התקציבי כדי לאפשר לה לשלוט בפעילותן.
על פי הדוח שבודק את מצבן הכלכלי של קופות החולים, הגידול המשמעותי בגרעון נרשם בקופות החולים 'כללית' וב'לאומית', לאור מרכיב התמיכות הממשלתיות המשמעותי בהכנסותיהן. 'כללית', קופת החולים הגדולה בישראל שבה מבוטחים כמחצית מתושבי המדינה, עומדת על הגירעון הגבוה ביותר. בין השאר הגירעון בבתי החולים של 'כללית' עלה בצורה משמעותית והסתכם בכ-2.513 מיליארד ₪ (1.951 מיליארד ב-2016). הסיבות העיקריות לגידול הנן כאמור ירידה בהיקפי התמיכות עקב העדר הסכם ייצוב, שינוי בתעריפים שגבתה הקופה בעבור מכירת שירותים לחברי קופות החולים האחרות וגידול משמעותי בהוצאות על רשלנות רפואית.
התמשכות הגירעונות באה לידי ביטוי באיתנותן הפיננסית של קופות החולים. על פי הדוחף שהוכן באגף לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, עולה עוד כי הגירעון בהון העצמי של קופות החולים הסתכם בכ-3.3 מיליארד ₪ (כ- 2.9 מתוכם בכללית ולאומית), לעומת כ- 2.44 מיליארד ₪ בשנת 2016.
ניתוח הגירעונות הכספיים של קופות החולים לפי קופה:
הגרעון של שירותי בריאות כללית גדל בשנת 2017 והסתכם בכ-1.288 מיליארד ש"ח לעומת כ-683 מיליוני ₪ בשנת 2016. סכום זה אינו כולל את גירעון בתי החולים שבהם מחזיקה הקופה (14 בתי חולים – כלליים, פסיכיאטריים, שיקומי, חולים ממושכים וילדים), שהסתכם בשנת 2017 בכ-2.51 מיליארד ₪. זו עלייה חדה של כ- 29% לעומת גרעון של כ-1.95 מיליארד ₪ בשנת 2016. העלייה בגרעון נובעת בעיקר מהירידה בהיקף ההכנסות מתמיכות השנה ומהסדר ההתקשרות בין קופות החולים לבתי החולים ("חוק הקאפ") לשנים 2017–2019, אשר הגדיל את ההנחות שנותנים בתי החולים של הקופה עבור היקף פעילות דומה, ומהעלייה בהוצאות רשלנות רפואית.
מכבי שירותי בריאות רשמה עלייה של כ-50 מיליון ש"ח בהיקף הגרעון לעומת שנת 2016. העלייה בגרעון מוסברת בעיקר על ידי ירידה בתמיכות הממשלה מהסכמי ייצוב של כ-119 מיליון ש"ח, ירידה בעודפי השב"ן (שירותי בריאות שאינם נכללים בסל הבריאות) בכ-100 מיליון ש"י ורישום הפסד של כ-113 מיליון ש"ח בגין הפעלת בית החולים אסותא החדש באשדוד.
לאומית שירותי בריאות הציגה גרעון בסך של כ- 226 מיליון ש"ח, גידול של כ- 208 מיליון ₪ לעומת שנת 2016. על פי מחברי הדו"ח הסיבה העיקרית לגידול בגרעון המוצג בשנת 2017 יחסית לשנת 2016 היא קיטון בהיקף התמיכות בגובה של כ-157 מיליון ש"ח והעלייה בהוצאות האשפוז כתוצאה מירידה בהנחות שנבעה מהשינוי בחוק הקאפ.
קופת חולים מאוחדת הציגה את הגרעון הנמוך ביותר בין קופות החולים, כאשר הגרעון בשנת 2017 עמד על כ- 67 מיליון ש"ח לעומת גרעון של כ-18 מיליון ש"ח בשנת 2016. הגידול בגרעון מוסבר בעיקר ע"י הקיטון בתמיכות ממשלה בסך של כ-56 מיליון ש"ח.
באשר למאבק של קופות החולים על גיוס מבוטחים חדשים סביב התחרות בין הקופות, מציגות קופות החולים מכבי גידול של 2.8 אחוזים. מאוחדת וכללית הציגו גידול של כ-2 אחוזים כל אחת. לעומת זאת, קופת החולים 'לאומית' איבדה 0.8 אחוזים מקרב מבוטחיה בסך הכול.
תגובות קופות החולים:
בתגובה לפרסום על גרעונות קופות החולים ציין מנכ"ל 'מאוחדת', זאב וורמברנד כי הקופה סיימה שנה נוספת עם שיעור הגרעון הנמוך ביותר בין כל קופות החולים. לדבריו, "לנוכח הקיטון בסך של כ-56 מיליון ₪ בתמיכות הממשלה, צמח הגירעון השנה בשנת 2017 לכ- 67 מיליון ₪ לעומת גרעון של כ- 18 מיליון ₪ בשנת 2016".
מקופת החולים כללית נמסר כי "הדו"ח השנתי מראה בבירור את המצוקה של כל קופות החולים וזאת על אף התנהלותן האחראית בתחום התקציב . הגירעון של הכללית כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח, נובע מהאפליה התקציבית המתמשכת שנוקטת המדינה כלפי בתי החולים שלנו. בתי החולים שלנו, המהווים כשליש ממערכת האשפוז של המדינה והם מהמצטיינים והאיכותיים במערכת הבריאות – משרתים את כלל תושבי ישראל, בדיוק כמו בתי החולים הממשלתיים הזוכים לתמיכה של מיליארדי שקלים. אפליה תקציבית זו אינה מוסרית ואינה נסבלת ואנו קוראים למשרדי האוצר והבריאות למצוא פתרון מידי".
מקופת החולים 'מכבי' נמסר בתגובה: "מכבי קוראת לממשלה לתקצב נכון את מערכת הבריאות. השחיקה התקציבית פוגעת בחולים. מתחייבת גם חלוקה הוגנת ושוויונית של התקציבים בתוך המערכת".
מקופת החולים 'לאומית' נמסר כי "הדוח מציג, באופן יוצא דופן, את פעילות הקופות ללא התקצוב המשמעותי הנובע מהסכמי הייצוב מול הממשלה, בשל העיכוב בהשגת הסכמים אלו. להערכתנו, כאשר ההסכם בין לאומית לבין הממשלה ייחתם, הקופה תציג איזון בפעילותה הכספית. זה המקום להזכיר פעם נוספת את החשיבות הרבה בהפנמה של תקציבים הנובעים מהסכמי הייצוב בדרך המלך, קרי במסגרת סל הבריאות". ב'לאומית' אומרים עוד כי מערכת הבריאות סובלת בשנים האחרונות ממחסור משמעותי של מקורות כספיים, בין היתר על רקע הזדקנות האוכלוסייה, כניסה מואצת של טכנולוגיות חדשות לסל השירותים ללא תקצוב מתאים ועוד. בנוסף, החל משנת 2017 ישנה פגיעה נוספת בקופות: הן כתוצאה מהפחתה שרירותית של הנחות הרכש במסגרת צו של הממשלה והן בשל חוסר תקצוב של הקופות על רקע פתיחתו של ביתה"ח אסותא אשדוד. חשוב כי הממשלה תתייחס לבעיות אלו באופן מתאים על מנת שלא תתרחש פגיעה בשירותים המוענקים למבוטחים.
