"אני מבקש סליחה ממי שפגעתי בו ואנסה להשתפר", כך הבטיח מארק צוקרברג במוצאי יום כפור תשע"ח, בסרטון קצר שהעלה לרשת החברתית שהקים. "אני מבקש סליחה על הדרכים שבהן עבודתי שימשה כדי לפלג אנשים במקום לאחד אותנו, ואעבוד כדי לשפר זאת", אמר אחד האנשים העשירים בעולם, במה שנראה כפרץ של רגשות אשמה שצף אצלו ביום הקדוש לבני עמו היהודים. "מי ייתן שכולנו נהיה טובים יותר בשנה הקרובה, ומי ייתן וכולכם תיכתבו ותיחתמו בספר החיים".
מהר מאוד התברר שהציבור לא מקבל את בקשת הסליחה של מייסד פייסבוק, שבשנה האחרונה נעשה לאיש הרע של אמריקה. אחרי שנים שבהן הצליחה לשווק לעשרות מדינות ולמיליארדי בני אדם תחושה של כפר גלובלי נפלא, הפכה פייסבוק לפנים המכוערות והדורסניות של המהפכה הטכנולוגית. הכפר הגלובלי נעשה למגדל בבל, שמייסדיו עסוקים רק בצמיחה לשמיים ושוכחים שלמטה חיים בני אדם.
פייסבוק – שבמרוצת הדרך רכשה גם את האפליקציות החברתיות ווטסאפ ואינסטגרם – הפכה בעיני רבים לגורם שאחראי לכל מה שרע כאן. אם בתחילה כוונו חיצי הביקורת להתעלמות ולחוסר המודעות של הרשת החברתית מהסכנות הטמונות בה, בהדרגה עלה החשש שהיא עושה את זה בכוונה. היא הניחה לרוסיה להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב, באמצעות ידיעות שתולות שהיטו את דעת הקהל; היא אפשרה לחברת הייעוץ הפוליטי 'קיימברידג' אנליטיקה' לשאוב את פרטיהם של 87 מיליון משתמשים (בהם כ־50 אלף ישראלים); והיא סייעה, בעבור בצע כסף, להפיץ 'פייק ניוז' למטרות מפוקפקות, שהובילו לשנאה ולאלימות גם מחוץ למסך הווירטואלי.
ביוני האחרון, למשל, דיווח ה־BBC כי שני גברים נהרגו במהלך לינץ' בצפון־מזרח הודו, לאחר שבסך הכול נכנסו לעיירה וביקשו מהמקומיים הנחיות להמשך דרכם. התושבים חשדו בהם שהם חוטפים ילדים, בעקבות סרטון מזויף שהופץ בווטסאפ והתריע מפני כנופיית "חוטפים" שלא הייתה ולא נבראה. הסרטון, מתברר, כבר גבה את חייהם של לא מעט הודים בשנה האחרונה. הציבור האשים את ידו הארוכה של צוקרברג, שלא מנע מהשמועות השקריות לשגשג בממלכתו. צוקרברג הוצג בכל מקום כ'דיקטטור' השולט ביד רמה בחברה שייסד. בעזרת מבנה אחזקות ייחודי הוא נהנה משליטה כמעט מלאה בחברה, אף שמרבית המניות אינן בידיו.
ואז הגיע יום חמישי שעבר, 26 ביולי. במה שעשוי להיכנס בקלות לספר השיאים, איבדה פייסבוק ביום מסחר אחד 120 מיליארד דולר. חמישית משוויה נמחקה בתוך שעות ספורות – מ־630 מיליארד ל־510 מיליארד דולר "בלבד". צוקרברג עצמו איבד באותו יום 16 מיליארד דולר, ונותר עם מניות בשווי 71 מיליארד.
בהפוך על הפוך, אולי עוד נגלה שגם את זה תכננה פייסבוק. היא הרי הייתה זקוקה כל־כך לאמפתיה ולהוכחה שבעצם גם היא פגיעה. ביום אחד חטפה פייסבוק מהלומה כואבת, שגרמה לרבים לומר בזהירות שאולי נסחפנו בביקורת נגד הרשת החברתית הפופולרית. איך אפשר לראות במי שאיבד כל־כך הרבה כסף בכל־כך מעט זמן את "אויב העם"?
המרוץ לטריליון
מי שלא מכיר את הדינמיקה של שוק ההון, עשוי לחשוב שפייסבוק נמצאת בקריסה; שאם המשקיעים זורקים את הסחורה – קרי את המניות – בתוך שעות ספורות, סימן שההפסדים מאיימים על יכולתה להמשיך להתקיים.
האמת רחוקה מזה. בסיום המסחר ביום רביעי הודיעה פייסבוק כי ברבעון השני של 2018 היא רשמה הכנסות של 13 מיליארד דולר, 42% יותר מהרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הוא 5.1 מיליארד דולר, 30% יותר מהרבעון המקביל.
אז מה קורה פה? שילוב של כעס על מעלליה של פייסבוק, ואכזבה מהתחזית קדימה. רווח של 5 מיליארד דולר ברבעון זה נפלא, אבל מי אמר שזה מצדיק שווי של 600 מיליארד דולר?
בשיחת ועידה עם אנליסטים שקיים סמנכ"ל הכספים של פייסבוק, דיוויד ווהנר, הוא עשה הכול כדי להוסיף למצב הרוח העגום. 2.5 מיליארד איש, דיווח וינר, משתמשים לפחות פעם אחת בחודש בפייסבוק או באחת מזרועותיה (אינסטגרם, ווטסאפ ומסנג'ר), אבל בצפון־אמריקה ובאירופה יש קיפאון בקצב המצטרפים, ואפילו ירידה. במקום לדבר על הגידול בהכנסות, שצפוי להימשך ברבעונים הבאים, הבהיר וינר שהן אמנם יגדלו, "אבל הקצב ירד בשיעור חד־ספרתי גבוה". במקביל, גם ההוצאות יגדלו ב־50% לפחות לעומת השנה שעברה, כתוצאה מהצורך לעבות ולחזק את מנגנוני האבטחה למען שמירת הפרטיות של לקוחות החברה.
שוק ההון נבהל, וכאמור הכה במניה. בכללי המשחק של שוק ההון לא מתבשמים מתוצאות ורודות ומבקשים שוב ושוב חלומות קסומים, שיוכלו להסביר איכשהו שווי שמנותק לגמרי מהרווח השנתי (גם אם מדובר ב־20 מיליארד). וינר ידע שהמשקיעים מאוד לא יאהבו את הבשורות החדשות, אבל אולי הוא התנחם בכך שהלקוחות יאהבו אותן ויחזרו לאהוב את הרשת ומייסדה, שמשקיעים מיליארדים כדי להבטיח שוב את פרטיותם.
ביטוי נוסף למדיניות הזו ניתן השבוע, עם הודעתה של פייסבוק כי זיהתה ניסיון להשפיע על בחירות האמצע הקרובות בארה"ב, באמצעות חשבונות ודפים מזויפים. צוקרברג ועמיתיו מבקשים להקדים רפואה למכה ולהציג עצמם כמי שפועלים בתום לב ושטורחים לנקות את העשבים השוטים.
וכשהסנטימנט נגד ענקיות הטכנולוגיה ברור כשמש, וכשהעולם כבר מבין איזה כוח עצור בידיים ובשרתים של אותם בעלי הון דמיוני, מרתק להביט במרוץ של שלוש החברות המתקרבות אל יעד של טריליון דולר (אחת ו־12 אפסים; סכום שניתן לקנות איתו את כל הדירות במדינת ישראל, למשל). אמזון, גוגל ואפל נושקות לסכום האסטרונומי, ומרבית האנליסטים מהמרים על אמזון כמי שתחצה ראשונה את קו הגמר.
אבל אחרי שסומנה מזמן על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כאויבת האומה האמריקנית, וכמי ש"גורמת לפשיטת רגל של אלפי חברות קמעונאות ומשתמשת בשירות הדואר שלנו כנער שליחויות פרטי", לא בטוח שהיא רוצה כל־כך לנופף בשיא החדש. לג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון והאיש העשיר בעולם (פלוס־מינוס 150 מיליארד דולר הון אישי), ודאי נוח שכל החיצים מכוונים אל צוקרברג. 
